אחרי השתלת הכבד - חיים חדשים
מעל 130 בני אדם מחכים להשתלת כבד, ניתוח מציל חיים שמחייב היערכות מיוחדת ביום שאחרי: "בריאות המושתלים באחריותם, חייבים תרופות ומעקב סדיר"
בשנה החולפת בוצעו בישראל 78 השתלות, מהן 59 השתלות כבד, 4 השתלות משולבות של כבד עם כליה, השתלה אחת של אונת כבד ו-14 השתלות אונת כבד מתורם חי. כך לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות שהוצגו לאחרונה בכנס למושתלי כבד ובני משפחותיהם, שנערך בבית החולים שיבא. מספר הממתינים להשתלת כבד נכון לינואר השנה הוא 131, לא כולל ממתינים שלא יכולים לקבל תרופה בגלל מצבם הרפואי - לאחר התקף לב, בירור ממאירות וכיוצא באלו.
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד בשיבא סיפרה כי השתלת הכבד כניתוח מציל חיים כבר ב-1983. "פיתוח תמיסות שימור, גילוי תרופות למניעת דחייה, שיפור הטכניקה הניתוחית והתמקצעות בטיפול סביב ההשתלה הביאו לשיפור דרמטי בהישרדות המושתלים והשתל והפכו את השתלת הכבד לחלק בלתי נפרד מרפואת כבד מתקדמת בארץ ובעולם. לאור זאת, בשלושת העשורים האחרונים מיושמת השתלת הכבד כאופציה טיפולית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מסיבות שונות, ואף בחולים עם סרטן ראשוני של הכבד", אמרה.
פרופ' בן ארי הזכירה את פריצת הדרך הטיפולית במושתלי כבד עם הישנות מחלת צהבת הפטיטיס C, בזכות התרופות החדשות שנכנסו השנה לסל התרופות בישראל המגיעות ל-96% הצלחה בריפוי מלא של החולים. היא הוסיפה שכיום האתגר המרכזי בטיפול מתמקד בחולים שעברו השתלה על רקע כבד שומני, ומתמודדים עם הישנות המחלה והשלכותיה המטבוליות (סוכרת, עודף שומנים בדם ויתר לחץ דם) זמן קצר לאחר ההשתלה.
יו"ר העמותה למושתלי כבד בישראל, שרה שומוביץ וקסלר, אמרה בכנס: "השתלת כבד היא ניתוח מציל חיים, אך בד בבד ממירה את מחלת הכבד הכרונית במצב כרוני אחר המחייב נטילת תרופות ומעקב סדיר. תוחלת החיים ואיכות החיים של המושתלים תלויות במידה רבה באופן שבו הם מנהלים את בריאותם. במציאות הישראלית של מחסור בתרומת איברים חשוב במיוחד שהצוות הרפואי והעמותה יעניקו למושתלים ידע וכלים שיאפשרו להם לגלות אחריות ומעורבות, על מנת למנוע התפתחות סיבוכים לאחר השתלה ואובדן השתל".
בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד.