שיקום נשימתי בבית: רק יתרונות
אי ספיקה נשימתית מובילה חולה להפוך למונשם כרוני, הזקוק לשיקום נשימתי. מהו שיקום נשימתי ביתי? למי הוא מתאים? ומדוע הוא יעיל יותר משיקום בבית חולים?
במקרים בהם חולה נזקק - למשך תקופה ארוכה - למכשיר הנשמה, יש צורך בשיקום נשימתי. השאלה היא האם חולה זה, בהכרח, חייב להישאר לשם כך בבית חולים? ובכן, אם מדובר בחולה במצב קליני יציב, אין ספק שטיפול ביתי יכול לשפר את מצבו ולעודדו מנטלית ונפשית כאשר הוא נמצא בביתו ובין בני משפחתו - ולא בבית חולים.
מה זה אומר "שיקום נשימתי ביתי"?
כדי לטפל בחולה המונשם, יש היום שתי אפשרויות: אשפוז במחלקה למונשמים כרוניים, או אשפוז ביתי (רק אצל חולה יציב קלינית). השיקום הביתי כולל קשת טיפולים כלל מערכתיים יעילים, עם דגש נשימתי - ובהתאמה אישית למכלול בעיותיו הפיזיות, התזונתיות, הקליניות ואף הנפשיות של המטופל. המטרה של כלל הטיפולים היא לשפר את יכולת התפקוד הנשימתי, על ידי חיזוק שרירי הנשימה, הגמשת בית החזה, שיפור היכולת לסילוק הפרשות ושיפור התפקוד הכללי.
למי מתאים שיקום נשימתי ביתי?
שיקום נשימתי ביתי מתאים לחולים הסובלים מאי ספיקה נשימתית (מונשמים או לא מונשמים ) ונמצאים במצב יציב. הדגש הוא על יציבות המצב בו שרוי החולה. חולה שאינו יציב חייב להיות בקרבת טיפול נמרץ, בבית החולים. הפרמטר השני שחייב להתקיים הוא, שחולה מונשם לא בעזרת טובוס (עקב יכולת התזוזה המסוכנת) אלא דרך Tracheostomy. אם הוחלט שהחולה יציב, אז מעניקים לו בבית טיפולים מרביים; ובמקביל, לפי הצורך, מביאים יועץ רפואי לפתרון בעיות שצצות. וכן מתכננים את תוכנית הגמילה מהנשמה. עם זאת, בכל בעיה אקוטית מועבר החולה למיון.
מדוע שיקום ביתי עדיף על שיקום בבית חולים?
חולה מונשם בבית נמצא בסביבה תומכת ונעימה עם בני משפחתו; כמו כן, החולה אינו חשוף לזיהומים, כפי שהוא חשוף בבתי החולים. בית החולים אמנם מספק מכונת הנשמה וצוות רפואי, אך אינו יכול להעניק פיקוח צמוד 24/7 על כל חולה, כפי שניתן לבצע בבית. כל הפרמטרים הטיפוליים בבית חולים ניתנים, עם זאת, לאט ומעט יותר מן הנדרש בפועל.
הטיפול בבית החולים איננו מספיק אינטנסיבי.
כאמור, היתרון המשמעותי של טיפול בבית הוא בהימצאות החולה בסביבה הטבעית שלו, המעודדת את המוטיבציה שלו להבריא ולהילחם; אך גם הצוות המקצועי שיכול לטפל בו כל הזמן והפיקוח הצמוד.
מהי אפוא תכנית שיקומית ביתית?
תכנית שיקומית, היא תכנית טיפול רב מערכתית, אשר מותאמת אישית לצרכי החולה, לרבות גמילה מהנשמה, בסביבה ביתית מבוקרת, כולל ביקורים תכופים של רופא, מומחה בשיקום נשימתי, טכנולוג רפואי, אחות, טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת הסדרת הטיפול התרופתי וכל מערך טיפולי רפואי לו נזקק החולה. חשוב להבין שחולה יציב עלול להתדרדר מהר מאוד - ולכן חשוב להתאים לו טיפול נכון ולפקח על תהליך הטיפול כל העת.
תכנית שיקום נשימתי נעשית בכל הרמות - וכוללת: הערכת החולה וההיסטוריה הרפואית, פיזית, סוציאלית, מנטלית ורגשית שלו, תרגילי נשימה, פיזיותרפיה נשימתית וכללית, פעילות גופנית המותאמת לחולה (לחולים שיכולים לבצע פעילות גופנית), הערכה וטיפול תזונתי, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, תמיכה נפשית, פעילות טיפולית אינטראקטיבית, עם שיתוף פעולה בין החולה למטפל, הנשמה מלאכותית לא חודרנית והנשמה מלאכותית חודרנית לאורך זמן, גמילה מהנשמה והוצאת צינור ההנשמה (טרכאוסטומיה).
האם החולה המונשם מצליח להיגמל ממערכת ההנשמה?
כ-90% מהחולים המונשמים אכן נגמלים; שיטות הגמילה מההנשמה, שפותחו על ידי, מבוססות על לימוד ותרגול שרירי הנשימה לאורך זמן. אצל חולה מונשם, שרירי הנשימה נחלשים - ולכן נעשה תרגול שרירי, שעובד על הקושי שיש לחולה בנשימתו.
בהדרגה, מורידים את כמות ההנשמה בחולה, עד שהוא מצליח לבצע את הפעולה בעצמו. ככל שזמן ההנשמה ארוך יותר - קשה יותר ללמד את החולים המונשמים לחזור לנשום בעצמם; ולא תמיד זה אפשרי. יחד עם זאת, במקרים רבים יש הצלחות גדולות בנושא, וחולה יכול להפוך ממצב של הנשמה במשך שנים, לנושם באופן עצמאי.
אביא סיפור מקרה, להמחשת הדברים: אישה בת 84, שמצבה הרפואי הסתבך בעקבות בעיה במערכת העיכול - והונשמה בבית חולים במשך 5 חודשים, ללא שיפור ואף הרעה במצבה. האישה הוצאה לטיפול ביתי וטופלה בגישה של טיפול נשמתי, הכולל: תרגילי נשימה, פיזיותרפיה, תזונה - ופתרון לבטן התפוחה. כל הטיפול שניתן היה רב מקצועי ואינטנסיבי. לאחר 6 שבועות היא נגמלה לחלוטין מההנשמה - והצינור בגרון הוצא. האישה החלה לאכול ולשתות לבד - ואף ללכת עם הליכון בבית.
ד"ר דיצה גרוס היא מנהלת היחידה לשיקום נשימתי במרכז הרפואי תל אביב
סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.
בואו לדבר על זה בפורום שיקום נשימתי.