אין אונות? נסה טיפול בגלי הלם

מחצית מהגברים מעל גיל 40 מדווחים על קשיים בתפקוד המיני. הטיפול הנפוץ כיום הוא שימוש בתרופות המעודדות זקפה; אבל מה יעשה מי שלא יכול להשלים עם תופעות הלוואי של התרופות? מי שאיננו יכול להיעזר בהן, כי עבורו התרופות אינן "עובדות" היטב? ומה יעשה מי שאינו יכול לנטול את התרופות בשל מחלות רקע? פתרון אפשרי: טיפול בגלי הלם לשיפור זרימת הדם. במאמר זה נתייחס בהרחבה לנושא האימפוטנציה - והדרכים להתמודד עמה.

מהם הביטויים של אין אונות?

כאשר מדברים על אימפוטנציה ועל אין אונות, מתייחסים לתופעה שנכון יותר לכנות אותה "קשיים בתפקוד המיני"; זאת, משום שישנם מספר קשיים עם מגוון ביטויים וערב רב של גורמים; ולא בעיה אחת בלבד, בעלת מאפיינים זהים או דומים.

מעל גיל 40, רוב הגברים אינם מתפקדים "בין הסדינים" כמו שתיפקדו בעבר - ויכולתם נפגעת. לא כל ירידה בתפקוד המיני נחשבת בעיה או ליקוי; אבל, מי שחש אי נוחות עם רמת התפקוד החדשה, או מי שחווה את אחד מהתיאורים הבאים, צריך בהחלט לברר האם הוא סובל מליקוי בתפקוד המיני. ואם מתברר כי הוא אמנם סובל מכך, למצוא דרך לטפל בבעיה. קשיים ובעיות בתפקוד המיני אצל הגבר יכולים להתבטא בקושי להגיע לזקפה, קושי לשמור על זקפה לאורך זמן, שפיכה מוקדמת, ירידה בחשק המיני ועוד.

מהם הגורמים לכל הקשיים הללו?

ליקויים בתפקוד מיני של גברים יכולים לנבוע מגורמים רבים, חלקם פיזיים וחלקם רגשיים-נפשיים. בין הגורמים המשפיעים, בולטים הגורמים הללו:

מחלות רקע: השמנת יתר, טרשת עורקים, גידולים באזור האגן, הגדלה של הערמונית וסוכרת - כל אלה הן מחלות אשר עלולות לפגוע ביכולת האדם להגיע לזקפה ו/או לשמור על זקפה, לאורך זמן. גם המחלות עצמן וגם התרופות הניטלות לטיפול במחלות, מעורבות בתהליך מתסכל זה - חלקן גורמות, כחלק מתופעות הלוואי, לירידה בחשק ו/או ירידה בתפקוד המיני.

אחד הגורמים המרכזיים המביאים להתפתחות הפרעה בזקפה הוא יתר לחץ דם ובמידה רבה גם חלק מהתרופות המשמשות להורדת לחץ הדם.

מאחר ששכיחות השמנת היתר ושכיחות מחלת הסוכרת, שמושפעת מהשמנת יתר, הן גבוהות ביותר - גם שכיחותם של ליקויים בתפקוד המיני, בקרב גברים, עולה במקביל. הקשר בין מחלת הסוכרת לבין התפקוד המיני הוא קשר ישיר והדוק. לסוכרת ישנם שני סיבוכים מרכזיים: האחד, פגיעה בתפקוד העצבי; והשני, פגיעה בכלי הדם הקטנים. שילוב של סוכרת, יתר לחץ דם ושומני דם מוגברים עם שקיעת שומנים בדפנות כלי הדם זה הוא שילוב קשה המקטין את זרימת הדם לאיבר המין ועל רקע זה קורית אימפוטנציה כבר מגיל צעיר.
גם עישון מאד מסוכן לדפנות כלי הדם ועלול לגרום או להחריף אימפוטנציה.

הפגיעה העצבית עלולה לפגוע בתחושה של העצבים המצויים בקצה הפין, מה שפוגע בעוצמת הגירוי המיני ומונע זקפה. גם הפגיעה בכלי הדם גוררת הפרעה בהגעה לזקפה ו/או בשמירה עליה. למעשה, זרימת דם מוגברת לאיבר המין - גורמת לזקפה. כאשר יש פגיעה בכלי דם קטנים, אם בשל מחלת כלי דם ואם בשל הסוכרת, הגורמת לסיבוך הנפוץ של פגיעה בכלי הדם, לא זורם מספיק דם לפין - והזקפה נפגעת.

שינויים הורמונליים: אמנם הגברים אינם חווים שינויים הורמונליים קיצוניים עם התבגרותם כמו שחווה האישה, אך עדין צפויים להם שינויים הורמונליים, במהלך ההתבגרות. במהלך השנים, יש ירידה עקבית ברמות ההורמון טסטוסטרון - והירידה משפיעה על החשק המיני והליבידו, אשר יורדים בהתאמה.

בעיות בזוגיות: פעמים רבות, השותפה ליחסי המין גורמת או מחריפה את הבעיה בתפקוד המיני.
למשל: במקרים בהם האישה היא "אישה מסרסת", אשר תובעת מהבעל לתפקד מבחינה מינית כמו בעבר, ואיננה "נרתמת למאמץ", אלא רק מקשה על הגבר. במצב כזה, נוצר "מעגל" של פגיעה בתפקוד המיני, שקשה להיחלץ ממנו. כך נוצר המעגל הזה: הגבר ממילא חווה ירידה בחשק המיני, קושי לתפקד כמו בעבר ופחות משיכה לאישה, אשר הוא מבלה איתה כבר שנים רבות. גם אם הגבר אוהב אותה, המשיכה כלפיה יורדת והריגוש פחות חד, נוכח חלוף הזמן.

במצב כזה, אישה שלא משתפת פעולה עם בן הזוג, לא מלטפת אותו, לא מגרה אותו - אלא רק שוכבת בחוסר תנועה ומחכה שבן הזוג "יעשה את העבודה"; או אישה אשר "רודה" בבעלה ואפילו לועגת לו ומעירה לו, באופן פוגעני - מכניסה את הבעל, אשר חווה חרדת ביצוע, ללחץ מוגבר יותר.

לחץ וחרדה הם "מתכון מנצח" לפגיעה בתפקוד המיני. בהקשר הזה, ראוי גם להזכיר את השינוי בגופה של האישה. זה אולי לא "פוליטקלי קורקט" לציין את זה, אבל עם השנים ובעקבות הריונות, לידות ותהליך הזדקנות, גוף האשה משתנה - ובן הזוג מתקשה להימשך אליה. באופן זה, עולים רמת הקושי, הלחץ והחרדה. בחלק מהמקרים, בהם הגורם לאין אונות הוא התנהגות בת הזוג, יחסים עם בת זוג חדשה יוכלו לסייע בהתגברות על הבעיה. אבל כמובן שזהו לא הפתרון הרצוי, עבור מי שרוצה לשמור על הזוגיות שלו.

מצב נפשי: כאמור, מתח הוא "הגורם מספר 1" לירידה בתפקוד המיני. למרבה הצער, בצורת החיים המודרנית, לא רק אישה תובענית וחשש מירידה בתפקוד, גורמים לליקויים בתפקוד המיני, אלא גם לחץ ומתח יומיומיים, המהווים חלק מהשגרה של חיינו המודרניים. מתח כלכלי, עבודה תובענית, ריבוי מטלות, "ריצות", עייפות, אורח חיים תובעני (טיפול בילדים, בבית ובהורים מתבגרים), טרדות ודאגות - כל אלה (ועוד גורמים) משפיעים מאוד על הפניות הרגשית-נפשית, הנדרשת להנאה מיחסי מין, לחשק מיני בריא ולתפקוד מיטבי במיטה.

ואחרי כל זה, מה צריך לעשות מי שחווה ירידה בתפקוד המיני?

יש לפנות לבירור רפואי. הבירור צריך להיעשות אצל רופא פנימי - ולא אצל אורולוג או נפרולוג, מאחר שהגורמים לירידה בתפקוד המיני, בקרב גברים, הם רבים ומגוונים. לרוב, הבעיה איננה בפין עצמו או בכליות או בסביבת הפין - אלא מדובר בבעיה רגשית-נפשית, בעיה "מערכתית". ולכן, חשובה הסתכלות כוללת של רופא פנימי, שהוא בעל הידע, הכלים והמיומנויות לבחון את מכלול נסיבות חייו ומאפייניו הבריאותיים של המטופל - ולהציע לו טיפול נרחב וכוללני, ולא טיפול צר וממוקד מדי. רופא פנימי מקבל את המטופל לראיון, שואל אותו שאלות רבות, מפנה אותו לבדיקות מתאימות ואז הוא "עושה סדר בבלגן" ומגבש תמונה כוללת.

לאחר הבדיקות, יותאם הטיפול למטופל.

מה כולל הטיפול בליקויים בתפקוד המיני?

בירור ואיתור הגורמים לירידה בתפקוד המיני - הם החלק החשוב ביותר בטיפול, משום שהטיפול מותאם לגורמים ומושפע מהם ישירות.

כך, אם מדובר במחלת רקע, המחלה תטופל. אם מדובר בתרופות, יוחלפו התרופות, במידת האפשר. אם מדובר ברקע רגשי-נפשי, יבוצעו שיחות - ויותאם טיפול. אם הגורם לירידה בתפקוד המיני הוא פגיעה בכלי דם בשל סוכרת או בשל מחלת כלי דם, אז ניתן להציע טיפול יעיל, אשר מוביל ליצירת כלי דם. קיים מכשיר של גלי הלם, הנמצאת בשימוש כבר 30 שנה, כאמצעי יעיל למגוון טיפולים - ובהם ריסוק אבנים בכליות, ריסוק הסתיידויות בכתף, טיפול בדורבן, טיפול בכתף קפואה, טיפול בפצעים שאינם מתרפאים (אופייני מאד לחולי סוכרת), טיפול בשיפור זרימת הדם לשריר הלב ועוד. הטיפול במכשיר אינו כואב, אינו מסוכן ואין לו כל תופעות לוואי. יש רק מעט מאד מצבים, בהם הטיפול אסור לביצוע.

גלי ההלם, בכל הטיפולים הללו, גורמים לשיפור זרימת הדם וכן ליצירת כלי דם קטנים חדשים, שיחליפו את אלה שנפגעו או נחסמו. מטופל הסובל מפגיעה בזקפה, על רקע הפרעות בזרימת דם, יכול ליהנות מטיפול קצר, ממוקד ויעיל: 6-12 טיפולים, במסגרתם מוצמד מכשיר המעביר גלי הלם אל איבר המין, משפר את זרימת הדם לאזור - ומשפר מאוד את הזקפה. משך כל טיפול 15-20 דקות.

מעבר לכך, ניתן להציע למטופל גם תרופות שמשפרות את הזקפה. תרופות אלה - ויאגרה, סיאליס ולויטרה - אינן משפרות את החשק המיני והליבידו, אלא יוצרות שינוי פיזי מכני: איבר המין מזדקף ומתפקד; והזקפה נשמרת לאורך זמן. הטיפול בתרופות אלה נחשב יעיל, אך איננו עוזר לכל המטופלים; וחלקם, למשל חולי לב, אינם יכולים להיעזר בהן. ואז, נותרת להם האפשרות של טיפול בגלי הלם. אפשרות זו מתאימה גם למי שמתקשה להתמודד עם תופעות הלוואי של התרופות הללו, הכוללות - בין היתר - כאבי ראש ופגיעה בראייה.

ד"ר יוסף דיין הוא מומחה ברפואה פנימית.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה עם ד"ר דיין בפורום מחלות דרכי העיכול - רפואה משולבת.