התכנית לאיתור נשאי הפטיטיס לאן?

(0)
לדרג

דאגה ומורת רוח נוכח העיכוב ביישום התכנית הלאומית לאיתור נשאי וירוס הפטיטיס C. בישראל כ-160,000 איש בקבוצות הסיכון לנשיאת הנגיף, הגורם למחלת כבד קשה

מאת: מערכת zap doctors

במשרד הבריאות טרם הוחל ביישומה של התכנית הלאומית לאיתור נשאי הפטיטיס (על סוגיו השונים) ובמיוחד וירוס ה-HCV, הפטיטיס C, העלול לגרום למחלת כבד קשה, לשם אבחון וטיפול מוקדמים ככל שניתן. בדיון שהתקיים בנושא אתמול (ג') בוועדת הבריאות בכנסת נשמעו טענות קשות בעניין כנגד משרד הבריאות והובעה מורת רוחם של גורמי ציבור שונים.

העיכוב ביישום התכנית הוא בניגוד להצהרותיו המפורשות של המשרד בנושא לפני כפחות מחצי שנה. על פי התכנית, ובהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, על משרד הבריאות להסדיר את איתורם ואבחונם של הנשאים טרם התחוללות המחלה או בשלביה המוקדמים יחסית (מצב הצטלקות הכבד - הפיברוזיס - מדורג בחמש דרגות: מ-F0 לכבד תקין ועד ל-F4 לשחמת הכבד קשה), במטרה להילחם בווירוס הגורם לא רק לצהבת, אלא מעודד גם את היווצרותם של "שחמת הכבד" ומחלות סרטן הכרוכות בכריתת כבד.

חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ לבריאות הכבד בישראל טען בדיון: "משרד הבריאות מאפשר החמרה במצב החולים ללא ידיעה שהם חולים במחלה מדבקת ובינתיים הוא מעכב תכנית לאומית לאיתור אותם החולים. במדינות רבות בעולם מתקיימת תכנית לאומית עם סקרינינג ותעדוף של קבוצות בסיכון שמצבם חמור יותר, ורק בישראל אין התחלה אפילו של יישום תכנית כזו. איך אפשר למגר מחלה, אם אנחנו לא מאתרים את החולים? יש פה חוסר היגיון והטעיה של הציבור".

קבוצות הסיכון לנשיאת הנגיף בארץ ידועות (אילוסטרציה shutterstock)
קבוצות הסיכון לנשיאת הנגיף בארץ ידועות (אילוסטרציה shutterstock)

ומה על מי שהפגיעה בכבד שלו אובחנה כקלה?

שכיחות תפוצתו של וירוס ה-HCV מוערכת בכ-2% מכלל האוכלוסייה. בהתאם לכך, בארץ ידוע על כ-160,000 נשאים של הווירוס בקבוצות סיכון שונות, שרובם אינם מודעים כלל לעובדת היותם נשאים של הפטיטיס סי, המועבר בזרם הדם במגע של דם עם דם הנגוע בווירוס.

עם קבוצות הסיכון למחלה נמנים מי שקיבלו מנות דם לפני שנת 1992, אנשים המזריקים לגופם סמים וכן מי שעלו מברית המועצות לשעבר. לאיתור החולים משמעות רבה בעיקר נוכח הימצאותם בסל הבריאות של טיפולים פורצי דרך לטיפול במחלה, המיועדים בעיקר למי שדרגת הפיברוזיס (ההצטלקות) של הכבד שלהם היא מ-F3 או F4, כך שנכון לעכשיו אין בסל מענה למי שדרגת הפגיעה שלו בכבד היא F2.

רימה, אחות אחראית במרכז מחלות כבד בבית חולים רמב"ם, הסבירה את הבעייתיות שהמצב יוצר בשטח: "בתור אחות קשה מאוד להסביר לחולים בדרגה F2 מדוע אינם מקבלים טיפול. הם מרגישים עצמם חולים סוג ב' וצריכים לחכות שמצב המחלה יחמיר, כדי לקבל טיפול מהמדינה"

ח"כ עבדאללה אבו מערוף, יוזם הדיון בוועדה, אמר לנציג משרד הבריאות: "המטרה שלנו היא להתחיל מידית בתכנית הסקרינינג. כמו כן, חשוב שגם לחולים בדרגה F2 יהיה מענה בסל".

בוועדת הבריאות קראו למשרד הבריאות להתחיל להתניע לאלתר את התכנית הלאומית בהתחשב בזכות החולה לדעת שהוא חולה, ללא קשר לעלויות הכרוכות בכך.

מייקל הרטל, נציג משרד הבריאות, שנכח בדיון אמר כי: "משרד הבריאות אינו בשל ליישום התכנית הלאומית עכשיו".

בתגובת משרד הבריאות לידיעה ביקשו לדייק את הדיווח על רוח הדיון שהתקיים בוועדה בנושא, לרגל יום ההפטיטיס הבינלאומי וביקשו להבהיר בנוגע לדבריו של ח"כ מערוף בדיון, כי הובעה הבנה למורכבות הפרויקט מבחינת המשרד:

"בהתייחסו למורכבות של התכנית ובשיקולים הרבים הכרוכים בתכנון ובביצוע תכנית יעילה, אפקטיבית, כלכלית וחכמה, תוך שילוב מושכל של מרכיבים שונים, כגון טיפול בחולים המאובחנים בשלב ראשון, ובהמשך בחינת אוכלוסיות סיכון לסיקור נרחב יותר. כל זאת, במקביל לעבודת הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות, שדנה בימים אלה בהרחבת ההתוויות הרפואיות לתרופות הקיימות, כפי שדווח על ידי הרופאים המומחים לטיפול במחלות הכבד שנכחו בדיון. היו"ר הביע תקווה שגם הטיפול בחולי שחמת בדרגות 0 עד 2 ייכלל בסל".

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד אבחון וטיפול.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום