פיסטולה פריאנלית: כל הטיפולים והחידושים

ישראל ידועה בעולם כמעצמת צבא והייטק - אך בשנים האחרונות היא פיתחה לעצמה גם מוניטין מצער במיוחד, כמעצמה מתפתחת בכל הקשור למחלת קרוהן - מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול, המזוהה עם אורח החיים המערבי, הנמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה עולמית.

כמה מטופלים בישראל סובלים ממחלה דלקתית כרונית במערכת העיכול?

ההערכה הרווחת היא שכיום ישנם בישראל כ-40,000 מטופלים; 60% מתוכם חולים במחלת קרוהן ו-40% חולים במחלת קוליטיס כיבית.

מהם מאפייני מחלת קרוהן?

מחלת קרוהן עלולה להופיע בכל גיל, אך היא פוגעת בעיקר בצעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם. המחלה מרבה לפגוע ביהודים ממוצא אשכנזי. מחלה זו מאופיינת בתקופות שקטות - ובתקופות של החמרה, המתבטאות בהתקפים.

נכון להיום, אין ריפוי מלא למחלה. יש לדעת כי בעוד שהמודעות למחלה הולכת וגוברת - אחד הסיבוכים הנלווים למחלה מוכר פחות לציבור הרחב: פיסטולה פריאנלית.

מהי פיסטולה? מה גורם להיווצרותה?

פיסטולה (בעברית: "נצור") היא למעשה מחילה או תעלה המחברת בין שני חללים בגוף, שאין ביניהם כל קשר או חיבור אנטומי. היא מתרחשת באזור שבין תוך המעי (תעלת פי הטבעת) לבין העור מסביב.

הסיבה השכיחה ביותר להופעת פיסטולה היא זיהום בבלוטות אנאליות, שמקומן בין שני הסוגרים - מסביב לפי הטבעת. באופן תקין, בלוטות אנאליות מתנקזות אל תוך התעלה האנלית ומפרישות את תוכנן עם הצואה.

עם זאת, כאשר הבלוטות נסתמות - ההפרשה מחפשת דרך חלופית לצאת החוצה. כתוצאה מכך, בשלב הראשון נוצרת מורסה (הצטברות מוגלה עם חיידקים) - שלרוב מנוקזת באופן דחוף בניתוח. בשלב השני, המטופל נותר עם הפרשות מתמידות, שפוגעות באיכות החיים ומפריעות להתנהלות התקינה, בתפקוד היומיומי.

יצוין כי גם במחלת קרוהן ישנן פיסטולות, אבל הסיבות לכך הן שונות. במחלה עצמה קיים זיהום - לאו דווקא בבלוטות האנאליות, אלא זיהום נרחב ברקמות הרכות שמסביב לפי הטבעת. במקרים אלה, יופיעו מספר פיסטולות.

כיצד מאבחנים באיזו פיסטולה מדובר?

ברגע שהחולה פונה לרופא ומאבחן את הפיסטולה, נדרש בירור באיזה סוג פיסטולה מדובר - ועל פי הבירור, יש להתאים את הטיפול. הבירור כולל בדיקות דם וקולונוסקופיה, לצד בדיקות שמראות את התוואי של הפיסטולה - והיחס של הפיסטולה לסוגרים של פי הטבעת. כל הבדיקות הללו יגלו אם הפיסטולה קשורה למחלה אחרת, כמו מחלת קרוהן, או שזו פיסטולה קריפטוגנית, כמו ברוב המקרים.

ומה בנוגע לטיפול בפיסטולה? מהם הטיפולים המקובלים בתופעה?

כאשר מגיעים לשלב הטיפולי, חשוב לדעת אם המטופל חולה בקרוהן או איננו חולה מחלה. זאת, מאחר שהאפשרות שיתפתחו פיסטולות נוספות בחולה קרוהן הינה גבוהה יותר, מאשר במטופל שאינו חולה במחלה.

ישנן מספר אפשרויות כירורגיות לטיפול בפיסטולה, כאשר היא מאובחנת ככזו שעוברת דרך הסוגרים. האפשרות הפשוטה ביותר, בשלב הראשון, היא לנקז את התהליך הזיהומי ע"י העברת גומייה (הנקראת "סיטון"; מדובר בחוט רפואי מיוחד (Seton - שתאפשר ניקוז הדלקת, עד שהתעלה תהיה נקייה, ללא הפרשות. לאחר ביצוע התהליך, יוחלט מתי יהיה ניתן להוציא את הגומייה.

אפשרויות טיפול נוספות: למלא את מסלול הפיסטולה בדבק, או - לחילופין - לשים נגזרים של רקמת קולגן, שנוצרו באופן סינתטי, על מנת לסגור את התעלה.

כל הטיפולים האלה נועדו למלא את החלל שנוצר, בין הרקטום לרקמות שמסביב. עם זאת, כל השיטות הללו הן בעלות אחוזי הצלחה בינוניים, בין 30%-50%, כאשר הפיסטולות חוזרות להופיע בהמשך.

דרך נוספת לסגירת התעלה היא צריבת האזור, ע"י קרן לייזר. עם זאת, גם טיפול זה נושא אחוזי הצלחה בינוניים למדי.

האם יש חידושים טיפוליים?

אפשרות טיפולית נוספת, בעלת הצלחה גבוהה יותר, המיועדת במיוחד לחולי קרוהן - הינה טיפול חדשני, המבוסס על מילוי מסלול הפיסטולה בתמיסה המורכבת מתאי גזע.

תאי הגזע הללו מוזרקים ישירות אל דפנות הפיסטולה הפריאנלית, בתוך המסלול. הטיפול מאפשר צמיחה של רקמה חדשה בתוך הפיסטולה - באופן המביא לסגירתה.

ישנן גישות כירורגיות יותר פולשניות - יחסית להכנסת גומייה או טיפול בתאי גזע. כך, למשל: סגירת הפתח הפנימי, ע"י מתלה של רירית ושריר. הניתוח הזה נחשב יחסית מורכב - ועלול להוביל לזיהום. סיבוך זה יביא לתופעות חמורות יותר, ממה שהיה לפני הניתוח - ועל כן נחשב פחות מומלץ.

לסיכום: פיסטולה הינה תופעה מאוד קשה לטיפול - ולכן יש הרבה גישות טיפוליות בנוגע אליה. הדבר הרצוי הוא להימנע מלגרום נזק במהלך הטיפול. למעשה, זאת ההנחיה הכי חשובה - בכל הקשור בטיפול בפיסטולה הפריאנלית.

פרופ' סימון דניאל דואק הינו מנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית במרכז הרפואי רמב"ם.