בגיל המתקדם - לא הכל אלצהיימר

(0)
לדרג

הזיקנה איננה מחלה ולא כל שכחה מקורה באלצהיימר. יש גורמים רבים לפגיעה בתפקוד המנטלי, וניתן לטפל בהם ולשפר את איכות חיי המבוגר

מאת: ד"ר אלי ורטמן

כשאדם מבוגר מתחיל לגלות סימנים של פגיעה בזיכרון, רובנו מקבלים זאת בהבנה, כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. אולם, ההתייחסות אל הפרעות קוגניטיביות כאל חלק מהזיקנה הנורמלית עלולה להיות מזיקה. חלק נכבד מהגורמים לקשיים בזיכרון, במציאת מילים, בתכנון וביכולות קוגניטיביות נוספות עד למצב של דמנציה, ניתנים לטיפול בהינתן אבחון מדויק. כאשר מקבלים את השינויים הקוגניטיביים וההתנהגותיים באופן פסיבי ומטפלים בסימפטומים בלבד, המשך הידרדרות התפקוד הוא בלתי נמנע. זאת, מכיוון שלא יתבצע כל מאמץ לזיהוי גורמים רפואיים שניתן לטפל בהם.

הזיקנה איננה מחלה

יש מספר סיבות מרכזיות לקשיי האבחון והטיפול במחלות מוחיות אצל קשישים. הראשונה היא הקושי להבין כי הזיקנה איננה מחלה. המחקר החדשני מוכיח כי תהליך ההזדקנות עצמו איננו הגורם לשינויי זיכרון, אלא מחלות השכיחות בזיקנה, אשר בחלק גדול מהן ניתן לטפל. גישת האבחנה צריכה להניח כי קיימים מצבים טיפוליים שלשם גילויים יש לבצע מאמץ אבחנתי ייחודי. שינויי זיכרון מעידים כי גורמים רפואיים פעילים כבר, ויש להזדרז לזהותם ולטפל בהם. לדוגמה, אפילו יתר לחץ דם דורש מדידה המכוונת לפגיעה המוחית. מדידה כזו שונה מן המקובל בדרך כלל במרפאה. רק מדידה ייחודית תגלה אם המטופל סובל מיתר לחץ דם הפוגע במוח.

הסיבה השנייה היא שהבסיס להפרעות המנטליות בגיל המבוגר הינו, במקרים רבים, רב-גורמי. לחולה מבוגר עבר רפואי עשיר, רב מחלות ורב מצבים רפואיים נוכחיים. הגורמים מטשטשים ומגבירים זה את זה ומקשים מאוד על זיהויים והיכולת לטפל בהם. ההיסטוריה הרפואית היא חלק מתהליך האבחון וחשובה לא פחות מהמצב העכשווי של החולה. חלק מהגורמים הם תוצאה של מחלות מערכתיות המערבות את כל הגוף, כגון סוכרת או מחלה לבבית, השכיחות בגיל זה. את כל הגורמים הללו יש לאבחן באופן מדויק ולטפל בכל אחד מהם בנפרד דבר הדורש מאמץ אבחנתי אינטנסיבי והתייחסות אישית לכל מקרה. לעיתים נמצא כי הגורמים לכשעצמם אינם כאלה הדורשים התייחסות, אולם השילוב שלהם אצל החולה המבוגר עובר את סף הפגיעה ומשפיע על תפקודו המנטלי.

יש לקחת בחשבון שגורמים רפואיים, שזכו להתעלמות או להתייחסות מסוימת בגילאים מוקדמים יותר, מקבלים תפנית בגיל מתקדם ויש להתייחס אליהם באופן שונה. לדוגמה, פעילות יתר של בלוטת התריס, הגורמת להתנהגות נמרצת בגיל צעיר, עלולה לגרום דווקא לאדישות אצל חולה מבוגר.
סיבה נוספת ומרכזית מאוד היא הנטייה להגדיר תסמונות מנטליות באופן גלובלי ולשייך את הסימפטומים למחלות ניווניות כלליות, כגון מחלת האלצהיימר. הגדרה גלובלית שכזו אינה מתייחסת למרכיבים נוירו-התנהגותיים ספציפיים. הערכה המבוססת על גישה נוירו-התנהגותית מאפשרת לזהות באופן קליני את מקום הפגיעה במוח, וכך לזהות גורמים טיפוליים ולהימנע מאבחנה של מחלה ניוונית.

אבחון מרובה היבטים

תהליך האבחון מתייחס להיבטים רבים אצל החולה בגיל המבוגר, וזאת מתוך הבנה כי המוח הוא "מרכזיה התנהגותית" המושפעת הן מגורמים פיסיים והן מגורמים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים וסביבתיים.

תהליך האבחון מתחיל בבחינת האינפורמציה שמוסר החולה, אשר מגיע לאבחון לאחר הופעת תלונה באשר לתפקוד המנטלי. נעשה מאמץ לרכז את כל החומר הרפואי שניתן להגיע אליו. המידע הרפואי הקודם נסקר באופן מקיף, וכן מתבקשים הפונים למלא שאלונים תפקודיים והתנהגותיים, שמטרתם לספק מידע רב ככל האפשר שיכול לסייע בתהליך האבחון.

בשלב הבא, מוגדרות התסמונות ההתנהגותיות על ידי צוות המורכב מנוירולוג, נוירולוג התנהגותי, פסיכיאטר, נוירופסיכולוג ואחות, וכן נערכת הערכה יסודית בשילוב רופא גריאטר. במהלך האבחון נערכת תצפית על התנהגות החולה וכן נערכות בדיקות ומבחנים נוירופסיכולוגיים, אשר בסיומם מגדיר הצוות המאבחן את הגורם או הגורמים להפרעות. לאחר סיכום הממצאים וקביעת ההמלצות האבחנתיות והטיפוליות, מופנה החולה אל רופא המשפחה להמשך בדיקות וטיפול נדרש. צוות המרפאה שומר על קשר טלפוני ומעקב ישיר וצמוד עם החולה ובני משפחתו, ומטפל בכל שינוי בסימפטומים או במצב הרפואי.

על ידי האבחון והטיפול המקצועי והמדויק שמבצעים המומחים זוכה החולה להגיע לשיפור אקטיבי וממשי באיכות חייו. המטרה היא לעבור ממצב של טיפול פסיבי בבעיות חמורות לזיהוי ומניעה של שינויי ההתנהגות בגיל המתקדם, כדי לאפשר לחולה ולבני משפחתו שנים רבות של איכות חיים.

חשוב להדגיש כי אין צורך לחכות עד שיופיעו שינויים ובעיות בתפקוד ובזיכרון. שינויים קוגניטיביים ותפקודיים עדינים שכיחים אצל למעלה מ-50% מאוכלוסיית הגיל השלישי. חלק גדול משינויים אלו מתדרדר בהמשך למצבי תחלואה מורכבים העלולים לפגוע קשות בחולה המבוגר. זיהוי מוקדם של הפרעות אלו בעודן באיבן, ואיתור גורמי הסיכון שלהן, מאפשרים מניעה או הקלה של חלק משמעותי מההפרעות הקוגניטיביות השכיחות בגיל המתקדם. תוצאות גישה זו הן תפקוד מלא ורגיל לאורך שנים, בעצמאות מלאה ותוך שגרת חיים שלווה ונעימה.

ד"ר אלי ורטמן הוא המנהל הרפואי של מרפאות "מרחב" לאבחון, מניעה, טיפול ומעקב בשינויי זיכרון, התנהגות ותפקוד בגיל המתקדם.

בואו לדבר על זה בפורום אלצהיימר.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום