יתר לחץ דם: סוד גלוי

אי ידיעה אינה פותרת מאחריות להתפתחותן של בעיות ומחלות קשות; הדבר נכון במיוחד בהקשר של יתר לחץ דם. נתונים מדאיגים מראים, כי כ-7 מיליון בני אדם מתים מדי שנה בעולם ממחלה זו, וכמיליון ישראלים סובלים ממנה. כיוון שהמחלה אינה מכאיבה, רוב החולים אינם מודעים לה, ובכך מסכנים את חייהם. יתר לחץ דם מאיץ טרשת עורקים ומהווה גורם סיכון להתפתחות אירועים מוחיים, התקפי לב ואי ספיקת לב, כשל כלייתי ופגיעה בכלי דם. אבחון מוקדם וטיפול יכולים למנוע את הנזק ולהציל חיים (הפחתה של 40% בסיכון לאירוע מוחי ו-20% בסיכון לאירוע לבבי).

לחץ הדם הינו הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם על-ידי הדם הזורם בתוכן. לחץ זה מתואר ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ) וכולל שני ערכים. הערך הגבוה, המכונה לחץ דם סיסטולי, מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בזמן התכווצות שריר הלב ו"זריקת" הדם לתוך כלי הדם הגדולים. הערך הנמוך המכונה לחץ דם דיאסטולי, הוא הלחץ המופעל על כלי הדם בעת הרפיית שריר הלב, המכונה דיאסטולה. ערך לחץ הדם מובע בשני מספרים - סיסטולי (גבוה) ודיאסטולי (נמוך). לדוגמא: לחץ דם 120/80 אומר שלחץ הדם הסיסטולי הוא 120 ולחץ הדם הדיאסטולי הוא 80 ממ"כ.

לחץ הדם אינו ערך קבוע והוא משתנה בהתאם למצבים שונים בהם שרוי הגוף. לכן יש להסתמך על מספר בדיקות בכדי לאתר את התופעה. לחץ הדם מושפע ממצבו הנפשי של הנבדק בעת המדידה. די לדבר אל הנבדק, או להתבונן בו כדי שלחץ הדם יעלה. הוא משתנה גם לאורך היממה - בדרך כלל נצפית ירידה של יותר מ-10% בלחץ הדם בשעות השינה בלילה. ירידה זו מסתיימת בעלייה חדה של לחץ הדם בזמן ההתעוררות. לחץ הדם מושפע מעונות השנה - הערכים נמוכים יותר בעונת הקיץ בהשוואה לחורף.

יתר לחץ דם מוגדר כמצב שבו נמדדים ערכי לחץ דם סיסטולי מעל 140 מ"מ כספית ו/או דיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית. האבחנה מתבססת על ממוצע של לפחות 3 מדידות בהפרש של שבוע.

על-פי ההנחיות האחרונות של החברה ליתר לחץ דם בישראל, ערכי לחץ דם מתחת ל- 120/80 ממ"כ מוגדרים כתקינים. ערכים של 89-80 /139-120 ממ"כ מוגדרים כלחץ דם המחייב מעקב. אנשים עם לחצי דם בטווח הזה נמצאים בסיכון גבוה פי 2 לפתח יתר לחץ דם בעתיד בהשוואה לאנשים עם לחץ דם תקין. ערכים שבין 140/90 לבין 159/99 מוגדרים כיתר לחץ דם קל. ערכים שמעל ל-180/110 ממ"כ מוגדרים כיתר לחץ דם חמור וערכים שבין יתר לחץ דם קל לחמור מוגדרים כיתר לחץ דם בינוני. ערכי לחץ דם נמוכים מ-100 ממ"כ סיסטולי יכולים לגרום לתחושה של מעט עייפות, אך אינם מסוכנים ובדרך כלל הם סגולה לחיים ארוכים.

ישנם מצבים שבהם לחץ הדם יורד בצורה חדה במעבר משכיבה לעמידה. מצב זה יכול לגרום לתחושת עלפון ולפעמים אף איבוד הכרה. המצב בעיקר שכיח באנשים מבוגרים, בעלי מחלות במערכת העצבים כמו פרקינסון או בתגובה לתרופות המורידות לחץ דם.

בסקר שנערך לאחרונה באחת מקופות החולים נמצא ש-21% מהמבוטחים מעל גיל 18 סובלים מיתר לחץ דם. שכיחות התופעה עולה עם הגיל: עד גיל 24 יסבלו ממנה כ-4% מהאוכלוסייה, עד גיל 55 עולה האחוז הממוצע ל-30%, ואילו בין הגילאים 74-55 תעלה שכיחות המחלה לכדי 60% מהאוכלוסייה. עד גיל 55 המחלה שכיחה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. מגיל 65 והלאה שכיחות המחלה זהה אצל גברים ואצל נשים ובגיל מאוד מבוגר המחלה שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

לחץ הדם הסיסטולי עולה עם הגיל בכל טווח הגילאים, בעוד שלחץ הדם הדיאסטולי עולה עד גיל 50-60 ובהמשך יורד. לכן, באוכלוסייה המבוגרת נמצא יותר יתר לחץ דם סיסטולי (ערכים סיסטוליים גבוהים עם ערכים דיאסטוליים תקינים או נמוכים). בעבר חשבנו שעליית לחץ דם עם הגיל היא חלק מתהליך הזדקנות הבריא ואין צורך לטפל בה. כיום ברור שלחץ דם סיסטולי גבוה, גם בגיל המבוגר, הוא גורם סיכון משמעותי לתחלואה במחלות לב וכלי דם.

ברוב המקרים (90%-95%) הסיבה ליתר לחץ דם אינה ידועה. מצב זה מכונה יתר לחץ דם ראשוני. לרוב לא נמצא גורם גנטי ליתר לחץ דם, אך מוצאים יותר יתר לחץ דם באנשים שמישהו קרוב מבני משפחתם סובל מיתר לחץ דם. במקרים האחרים - נגרם יתר לחץ דם כתוצאה ממחלה אחרת. מצב זה מכונה יתר לחץ דם שניוני (או משני), בו יתר לחץ הדם נגרם כתוצאה משינוי באיזון או בתפקוד של מערכות שונות בגוף, כגון: תפקוד כליות לקוי הפרעות הורמונליות ועוד.

יש להיזהר במיוחד משימוש בתרופות היכולות להעלות את לחץ הדם כמו תרופות נוגדות דלקת הניתנות להקלת כאבי גב וכאבי פרקים. יתר לחץ דם שכיח במיוחד אצל מעשנים, בעלי עודף משקל, אנשים אשר עושים דיאטה עשירה במלח, סובלים מסוכרת, אנשים עם רמת כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים, צרכני אלכוהול ואלו עם יתר לחץ דם במשפחה.

יתר לחץ דם (בעיקר הסיסטולי) הוא גורם סיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. הסיכון גובר בצורה משמעותית כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים, או כאשר קיימת פגיעה בלב, בכלי דם, מוח, כליות ועיניים. בגיל המבוגר גורמי הסיכון הנוספים החשובים הם: סוכרת, עישון, השמנה וסיפור משפחתי קודם.

כתוצאה מיתר לחץ דם עלולים להתפתח סיבוכים, כגון: התקף לב, אירוע מוחי, כשל כלייתי, פגיעה בראייה ומצב של אי ספיקת לב. ככל שלחץ הדם גבוה יותר, כך התקופה הדרושה להתפתחות הסיבוכים מתקצרת. מכאן ברורה חשיבות הטיפול כבר בשלבים המוקדמים של הופעת לחץ הדם הגבוה.

שינוי סגנון חיים יכול להפחית באופן משמעותי את ערכי לחץ הדם, אם אלו לא מאוד גבוהים, וכן יכול למנוע התפתחות יתר לחץ דם בחולים עם נטייה לפתח יתר לחץ דם. מתכון כמעט בטוח להורדת לחץ דם ולהקטנת תחלואה ממחלות לב וכלי דם, כולל: הפסקת עישון, תזונה נכונה - הפחתה בצריכת מלח הנתרן, ותפריט הכולל מזון דל שומן ועשיר בפירות, ירקות, מוצרי חלב דלי שומן, ירידה במשקל ופעילות גופנית.

לאחרונה פותח בארץ מכשיר המלמד לנשום באיטיות היכול להוריד את לחץ הדם. המכשיר פותח על ידי ד"ר בני גביש מחברת אינטרקיור ומטרתו להאט את קצב הנשימה של המטופל, תוך שימת דגש על הארכת זמן הנשיפה. קצב הנשימה שנוצר הוא עד כשש נשימות בדקה, וזהו קצב איטי בהרבה מקצב הנשימה הרגיל שהוא שמונה עד ארבע עשרה נשימות בדקה.

פעולת המכשיר נבדקה במספר מחקרים קליניים. תרגול במכשיר 4-5 פעמים בשבוע, כ-15 דקות בכל פעם, במשך 8 שבועות יכול להוריד את לחץ הדם. המכשיר אושר לשימוש לטיפול ביתר לחץ דם על ידי ה-FDA בארה"ב, וכן בישראל.

^^טיפול תרופתי^^

הטיפול התרופתי כולל מגוון רחב של תרופות מכמה קבוצות. הקבוצות העיקריות הן משתנים (דיורטיקה), כגון: הידרוכלורוטיאזיד, אקוודון, פמיד, קלוריל ביתא (כמו למשל, נורמיטן, קונקור, לופרסור, דרלין וכו' ), חוסמי סידן (כגון: אוסמואדאלאט, וזודיפ, נורווסק, פנדיל, איקפרס ודילטאזם), מעכבי האנזים המהפך (כגון: וסקס, וזופריל, טריטס, טנסופריל, סיבסן, קפטופריל, קונברטין וכו'), חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין II (כגון: אוקסר, אטקנד, אירבן ודיוון), וחוסמי רצפטורים אלפא (כגון קרדורל). ישנן עוד קבוצות תרופות בהן יש פחות שימוש.

התאמת הטיפול הראשוני תהיה בהתאם לגיל, מחלות נלוות, גורמי סיכון נוספים, בדיקות מעבדה וקצב הלב. המינון התרופתי ההתחלתי בגיל המבוגר יהיה תמיד חצי מהמינון המומלץ לחולה צעיר. לעיתים קרובות יש צורך להשתמש בשילוב של מספר תרופות על מנת לאזן את לחץ הדם. במטרה להקל על נטילת התרופות, מעדיפים כיום שימוש בתרופות הניתנות פעם ביום ומשלבות תכשירים שונים בכדור אחד.

טיפול ביתר לחץ דם מביא להפחתה משמעותית בתחלואה ובתמותה מאירועים מוחיים (הפחתה של 42%) ומאירועי לב (הפחתה של 20%). נתונים לגבי הגיל המבוגר מראים באופן חד משמעי שהתועלת בטיפול בקבוצת אוכלוסייה זו בהפחתת תחלואה ותמותה היא אף גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הצעירה. התועלת בטיפול גבוהה במיוחד בחולים בסיכון גבוה כמו חולי סוכרת, חולים עם מחלת לב איסכמית, חולים עם פגיעה בכליות, או לאחר אירוע מוחי.

מטרת הטיפול היא להגיע ללחץ דם 140/90 מ"מ כספית, אם כי בחולים עם יתר לחץ דם סיסטולי קשה, ניתן להסתפק בערכי לחץ דם סיסטולי נמוכים מ-160 מ"מ כספית. חולי הסוכרת נמצאים בסיכון מוגבר להשפעה ההרסנית של יתר לחץ דם. איזון לחץ דם בחולים אלו חשוב במיוחד ולכן יש לשאוף אצלם להגיע ללחץ דם נמוך מ-130/80 מ"מ כספית. מכיוון שבחולים אלו יש כבר בשלב מוקדם של המחלה פגיעה בכליות המתבטאת בהופעת מיקרואלבומין בשתן, חשוב להתחיל אצלם טיפול מוקדם במעכב האנזים המהפך, או בחוסם הרצפטור לאנגיוטנסין II היכולים להאט בצורה משמעותית את ההחמרה בתפקוד הכלייתי.

בחולים עם אי ספיקת כליות או הפרשת חלבון בשתן המטרה אף להגיע לערכי לחץ דם נמוכים מ-125/75 מ" כספית.

זיכרו, לחץ הדם צריך להיות נמוך מ-140/90. היקף מותניים צריך להיות: אצל גברים נמוך מ-102 ס"מ, אצל נשים נמוך מ-88 ס"מ.

בעקבות נתונים מדאיגים עולמיים מתקיים יום המודעות הבינלאומי ליתר לחץ הדם ביום חמישי ה-17.5.07. המרכז הרפואי שיבא פותח את שעריו ומזמין את קהל הרחב להיבדק ללא תשלום בתחנות למדידת לחץ דם ולהשתתף בהרצאות בנושא מפי מומחים מהשורה הראשונה. לפרטים נוספים - לחצו כאן.

פרופ' אהוד גרוסמן הוא מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם, במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום ורידים וכלי דם.