אנורקסיה: אחד מכל עשרה קשישים

איבוד משקל בגיל מבוגר הוא תופעה מסוכנת שעלולה לגרום לשורה של בעיות בריאות קשות, שיובילו לאשפוז ארוך ולעלייה בתחלואה, כגון: אנמיה, ירידה תפקודית וקוגניטיבית, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, איבוד מסת שריר, אוסטיאופורוזיס, נפילות ושברים. כל אלה משליכים על עלייה בכמות האשפוזים של קשישים ובמשך האשפוזים.

מדוע אין מודעות מספקת לתופעת האנורקסיה בקרב קשישים?

אמנם המודעות לתופעת האנורקסיה הולכת ועולה, אך הדבר נכון בעיקר סביב צעירים וצעירות השואפים לרדת במשקל, על מנת להיראות כמו דוגמנית או שחקן נערצים. מאחר ומדובר במחלה נפשית, הרצון לרזות מוביל את החולים להמשיך לאבד ממשקלם בצורה דרסטית, המגיעה במקרים לא מעטים לכדי סכנת חיים.

לעומת זאת, המודעות לאנורקסיה בגיל המבוגר כמעט לא קיימת. להבדיל מאנורקסיה בגיל צעיר, אצל קשישים הסיבות קשורות יותר לגיל, לשינויים הפיזיולוגיים והסביבתיים ולמחלות נלוות - לא בהכרח כתוצאה ממחלה נפשית. למרות ההבדלים בגורמים ובתהליכים המובילים לסכנה, הדרך לזהות את המחלה זהה לשתי האוכלוסיות.

מה שיעור הקשישים הסובלים מאנורקסיה?

מנתוני מחקר שנערך לאחרונה באיטליה ובדק 526 מבוגרים וקשישים המתגוררים בביתם או במוסדות שיקום וסיעוד, עולה כי 11% מהקשישים השוהים בביתם סובלים מאנורקסיה - רובם גברים. עוד עולה מהנתונים כי שליש מהקשישים המאושפזים במחלקות אקוטיות ושיקומיות או מתגוררים בבתי אבות, נמצאו גם הם סובלים מאנורקסיה - רובם נשים.

מהן הסיבות למחלת האנורקסיה בגיל המבוגר?

סממני הגיל ברמה הפיזית מובילים מבוגרים רבים לאבד ממשקלם. ככול שאדם מזדקן הוא אוכל פחות ובמנות קטנות יותר. הם לועסים לאט יותר - ואינם אוכלים בין הארוחות. לשם המחשה: צעיר בגיל 20 אוכל כמות הגדולה ב-30% ממבוגר בן 80. בנוסף, בעיות שיניים האופייניות לגיל מקשות על חדוות האכילה וקיימת ירידה בחוש הטעם והריח. גברים בגיל מבוגר פחות פעילים ולכן מסת השריר שלהם הופכת למסת שומן. כך, באופן טבעי, יורד המבוגר 3-4 ק"ג ממשקלו. בקרב נשים ההבדלים פחות בולטים, בין צעירות לבין מבוגרות, מפאת ההאטה בחילוף החומרים ובשל השינויים ההורמונליים.

הגורם הסביבתי גם הוא משפיע על תזונת הקשישים. רבים מהם גרים לבדם בביתם - ומצבם הבריאותי במקרים רבים לא מאפשר לערוך קניות באופן עצמאי וכמובן לא לבשל לעצמם. לכן המקרר והארון במטבח נשארים ריקים. אם אין מישהו קרוב המגיע לבקר, לפחות פעם - פעמיים בשבוע, ובודק את מצב כמות המזון בבית ודואג לארוחות חמות, הם לא יאכלו ויאבדו ממשקלם.

מה הקשר בין בדידות ודיכאון בגיל השלישי לבין אנורקסיה?

כמו כן, ככול שעולה הגיל, מתמודד הקשיש עם שינויים בסביבה המשפחתית והחברתית: פחות מגיעים לבקר והקשיש, מפאת בעיות בריאות, פחות יוצא מביתו. הבדידות שנוצרת מובילה קשישים רבים לדיכאון. ומכאן הדרך לאיבוד התיאבון קצרה ביותר.

לכך נוספת העובדה כי ישנם מבוגרים המשתמשים באוכל כ"כלי נשק" בהתנצחות בוויכוחים עם בני משפחה וחברים, במטרה למשוך תשומת לב. התנצחויות אלה עלולות להוביל למצב תת תזונה ואף למוות.

בעיה חברתית נוספת אשר עלולה להוביל לבעיות בתזונה נובעת מכך שקשישים רבים בחברה המערבית כיום נמצאים מתחת לקו העוני וסובלים ממצוקה כספית ממשית. מבוגרים אלה מגיעים למצב שהם לא מסוגלים לרכוש מזון בריא וחיוני באופן קבוע.

גורמים רפואיים גם הם משפיעים על משקל הקשיש. המחלות השכיחות ביותר המובילות לירידה במשקל הן דיכאון ודמנציה. אך גם מחלות אונקולוגיות ומחלות הקשורות למערכת העיכול משפיעות מאוד על משקלם. במקרים אלה - וכתוצאה מהטיפול התרופתי - נפגעים חוש הטעם והריח, פוחת התיאבון ונוצר יובש בפה.

קשישים החולים במחלות כרוניות, כגון: סוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה, צריכים להקפיד על תזונה מומלצת, המאלצת אותם לוותר על חלק גדל מהתפריט שהורגלו אליו, ויהיו ביניהם גם כאלה שיקפידו הקפדה יתרה, עד שיגיעו לכדי הפרעת אכילה משמעותית. בנוסף, חולים במחלות כרוניות מתמודדים עם תופעה של ריבוי תרופות, שגם היא עלולה להוביל לאנורקסיה.

מה הקשר בין דמנציה לבין אנורקסיה?

מחלת הדמנציה היא אחת ההתמודדויות הקשות של מטפלים בגיל המבוגר. מחקרים הוכיחו כי קיים קשר מובהק בין המחלה לבין ירידה במשקל. חלק מהחולים במצב מתקדם מאבדים תיאבון - וחלקם פשוט מסרב לאכול. טיפול במקרים אלה מורכב וקשה. מה גם שהפתרונות מוגבלים ואין הדרכות חד משמעיות של אנשי המקצוע ובני המשפחה. השאלות איתן מתמודד הצוות הרפואי כלל לא פשוטות: האם וכיצד להאכיל את החולה? במקרים בהם החולה כבר לא מסוגל לבלוע ונדרש תהליך מורכב של החדרת צינור הזנה, האם לנקוט בפעולה? מתי פעולה כזו היא לטובת החולה? בהיעדר הנחיות ברורות, ברוב המקרים הרופא המטפל פועל לפי תחושת בטן בלבד. חשוב להדגיש כי חלק ממקרים אלה הפיכים - וניתן לראות שיפור אצל הקשיש, עם שחרורו לביתו. אך יש לדעת כי זמן ההחלמה או חזרה למצבו הקודם של הקשיש ארוך יותר מאשר אצל הצעירים.

איזה מקרים חייבים לעורר תשומת לב, על מנת למנוע התדרדרות?

אם בן משפחתכם הקשיש מתגורר לבד, מומלץ לעקוב אחרי ארוחותיו: האם יש במקרר אוכל טרי? האם יש במזווה מספיק אוכל יבש? כמו כן, מומלץ לדאוג לארוחות חמות מוכנות - לבשל עבורו או לדאוג לקנות עבורו. במקרים שהקשיש סובל מירידה בזיכרון, חשוב שיהיה מטפל צמוד שידאג לארוחותיו.

במידה ואתם נתקלים בסימנים ראשנים של דיכאון או חוסר תיאבון, מומלץ לפנות להערכה גריאטרית ותפקודית רב-מקצועית, ולשתף את העובדת הסוציאלית, על מנת להגן על המבוגר, למנוע התדרדרות במצבו ולמצות את זכויותיו.

שימו לב למשקל: ירידה של יותר מחמישה אחוזים ממשקל הגוף בחצי שנה היא ירידה דרסטית. ירידה של קילוגרם וחצי אצל קשיש בחודש ימים היא משמעותית - וצריכה להדליק "נורה אדומה" כי קיים סיכון לאנורקסיה.

שימו לב לסממנים חיצוניים: האם בגדיו של הקשיש גדולים עליו פתאום, האם השיניים התותבות מתנדנדות ולא יושבות טוב בפה (סימן לשינוי דרסטי במבנה הפה).

אם הבחנתם באחד או שניים מהסממנים האלה, חשוב כי תפנו לייעוץ עם גריאטר או רופא משפחה, כדי לקבל הנחיות כיצד לנהוג עם יקירכם.

ד"ר גלינה פלוטניקוב וד"ר נחמה מונסטרסקי, מרכז רפואי שיקומי "בית בלב" בת ים.

בואו לדבר על זה בפורום גריאטריה.