קשישים עניים חולים יותר

לקראת כנס אי שוויון בבריאות שיתקיים בשבוע הבא, מפרסם היום (29.11) משרד הבריאות נתונים ראשונים אודות פערים בבריאות בקרב הקשישים במדינת ישראל.

נתונים מרכזיים מתוך סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל:

מצבם הבריאותי של ישראלים בני 65+ דומה לממוצע האירופי מבחינת מספר המחלות הכרוניות (2.22 בישראל לעומת 2.20 בכל מדינות הסקר).

למעלה מרבע מהמשיבים בישראל הגדירו את מצב בריאותם כטוב מאוד או מצוין, לעומת 14% בקרב המשיבים האירופאים.

מחלות כרוניות - בבדיקת נתוני מספר המחלות הכרוניות, עולה כי ממדי התחלואה הכרונית משתנים לפי שייכות לקבוצות דמוגרפיות וחברתיות שונות. מספר המחלות הכרוניות מעט גבוה בקרב נשים (2.3) לעומת גברים (2.1) ועולה משמעותית עם הגיל (2.6 בקרב בני 75 ומעלה ביחס ל-1.9 בקרב בני 65-74). מספר המחלות עולה עם הירידה ברמת ההכנסה, כאשר אלה הנמצאים בחמישיון ההכנסה הנמוך מדווחים על שיעור גבוה משמעותית של המחלות ביחס לחמישיון הכנסה עליון (2.7 לעומת 1.8).

שימוש במשקפיים - משתתפי הסקר נשאלו לעניין שימוש במשקפיים/עדשות מגע ומכשירי שמיעה. כ-71% מהמשיבים בישראל דיווחו על שימוש במשקפיים או עדשות מגע, שיעור נמוך יותר בהשוואה לכלל מדינות הסקר (כ-83%). נשים מדווחות יותר מהגברים על שימוש במשקפיים, ובני 75 ומעלה על שיעור מעט נמוך יותר ביחס לקבוצה של 65-74. שיעור מרכיבי משקפיים עולה עם העלייה בהשכלה והכנסה. הבדל ניכר בהרכבת משקפיים נצפה בקרב יהודים, כולל ילידי ישראל ועולים, לבין ערבים.

שימוש במכשירי שמיעה - גברים משתמשים יותר מנשים במכשירי שמיעה, ובני הגיל המבוגר יותר מקבוצת הגילאים הצעירה. ערבים משתמשים במכשירי שמיעה פחות מיהודים, ובקרב היהודים ילידי אפריקה-אסיה דווח על שיעורי שימוש גבוהים יותר ביחס לקבוצות אחרות. לא נמצא הבדל בין ישראל לכלל מדינות הסקר בשיעור המשיבים המשתמשים במכשיר שמיעה (9.6% בישראל בהשוואה ל-10.3% בכלל מדינות הסקר).
להבדיל ממשקפיים, לא נצפו הבדלים עקביים בשימוש במכשירי שמיעה לפי מעמד כלכלי. ייתכן והסיבה לכך נעוצה בהשתתפות במימון של מכשירי שמיעה על ידי קופות חולים, אשר מבטיח זמינות טובה יחסית של המכשירים לכלל האוכלוסייה.

נתונים מרכזיים מתוך פערים לפי מין ומצב חברתי-כלכלי במדדי האיכות בקרב בני 65+:

נתונים אלו הינם חלק מהתוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. התוכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין מנהלת אקדמית לבין ארבע קופות החולים בישראל ופועלת במסגרת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, במימון של מועצת הבריאות.

ממצאים עיקריים:

חיסון כנגד שפעת שיעור הגברים המחוסנים גבוה בכ-5% משיעור הנשים המחוסנות (65.5% לעומת 60.8%). בחלוקה למצב חברתי-כלכלי שיעור המחוסנים הגבוה ביותר נמצא בקרב הרבעונים העליון והתחתון (97% ו-65%) ואילו בקרב מעמד הביניים נצפו שיעורי התחסנות נמוכים יותר (59-63%).

שיעור ההימצאות של סוכרת - קיימת מגמה ברורה של עלייה בשיעור הימצאות הסוכרת לפי מצב חברתי כלכלי. נצפה פער של 15.7% בין השכבות החלשות לשכבות החזקות (38.9% לעומת 23.2%).

שיעור ביצוע בדיקות סוכרת - לא נמצאו פערים בשיעור הבדיקות לפי מצב חברתי-כלכלי.

שיעור חולי סוכרת מאוזנים קיימים פערים בשיעורי איזון הסוכרת (לפי מדד HbA1c), ירידה ברורה בשיעור המאוזנים עם הירידה במצב החברתי-כלכלי. פער של 15.7% בין השכבות החזקות לבין החלשות (84.8% לעומת 69.1%).

שיעור הביצוע של בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד - ישנם פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי כלכלי. פער של 9.5% בין השכבות החזקות לחלשות (72.7% לעומת 63.2%).

שיעור ביצוע של בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס קיימים פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי-כלכלי. ישנה ירידה בשיעור הביצוע עם הירידה במצב החברתי-כלכלי. פער של 17.9% בביצוע הבדיקה בין השכבות החזקות לחלשות (66.2% לעומת 48.3%).

בתגובה לנתונים מציין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנחנו לא יכולים להשלים עם נתוני אי השוויון בבריאות בקרב הקשישים. הנתונים מעידים שהקשישים החלשים פחות בריאים ושירותי הבריאות אינם נגישים להם. הגורמים לפערים רבים ומגוונים ורובם אינם נמצאים באחריות ישירה של משרד הבריאות, אך אנו מחויבים להמשיך להוביל את המאמץ הממשלתי בעניין, במיוחד לאור המגמה המבורכת של ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל."