לחץ דם: מחלה "שקטה" ומסוכנת

מחלת יתר לחץ דם היא מחלה נפוצה מאד בעולם המערבי, העלולה לגרום סיבוכים קשים, אם איננה מאותרת ומטופלת בזמן; הבריאות של כמיליון ישראלים מאוימת מה"רוצח השקט", שניתן להילחם בו בעזרת מודעות ומעקב.

מהו לחץ דם? מדוע כה חשוב לבדוק אותו?

רבים מאתנו מוצאים את עצמנו לא אחת בסיטואציה בה מודדים לנו לחץ דם - ולמרות זאת רובנו לא באמת מכירים את המדד הזה ולא מבינים מה בדיוק משקפים המספרים המופיעים על הצג. כדאי מאוד להבין כי לידע הזה יש דווקא חשיבות מרובה: מדדי לחץ דם הם מדדים חשובים, המשקפים את מצב בריאות מערכת כלי הדם בלב, במוח, בכליות ובכל איבר אחרי בגוף. וחשוב לעקוב אחריהם באופן תכוף, כחלק מהשגרה (החל מגיל מסוים). זאת, כדי לאתר מצב כרוני של יתר לחץ דם (המכונה "הרוצח השקט"). מחלת יתר לחץ דם שאיננה מאותרת ומטופלת עלולה לגרור סיבוכים קשים - ואף להוביל לסכנת חיים.

המושג "לחץ דם" מתאר מדד המשקף באיזה לחץ זורם הדם בעורקים של הנבדק. גוף האדם מרושת במערכת כלי דם (עורקים וורידים), דרכם זורם הדם בגוף אל הלב ומהלב. למערכת זרימת הדם תפקיד קריטי, בפעילות החיים בגוף.

העורקים הם כלי דם שיוצאים מהלב - ומובילים דם לכל האיברים בגוף. במסגרת פעולה זו, מופעל לחץ על הדפנות של העורקים. זהו הלחץ שמודדים בעזרת מד לחץ דם, שעוזר לנו להבין כמה לחץ מפעיל הדם על העורקים בעת זרימתו. במהלך מדידת לחץ הדם, מתקבלים שני ערכים: ערך לחץ הדם הסיסטולי (הקיים כשהלב מתכווץ); והערך של לחץ הדם הדיאסטולי (שקיים בזמן הרפייתו).

כיצד ערכי לחץ דם משקפים את בריאותו של הנבדק? ומהם ערכי לחץ הדם המומלצים?

עולם המדע והרפואה מנתח כבר שנים רבות תוצאות של בדיקות לחץ דם ברחבי העולם - וקובע את מדדי לחץ הדם הממוצעים. כאשר תוצאות בדיקות לחץ הדם חורגות מהממוצע, ניתן להסיק כי לחץ הדם גבוה או נמוך מאותו ממוצע. לקביעה זו יש משמעות שעיקרה: לחץ דם גבוה, לאורך זמן, הינו מסוכן - ויש להוריד אותו.

היסטורית, ערכי לחץ הדם, שנחשבו תקינים, היו מדד של ריסק לביטוח חיים, שחברות ביטוח שיווקו בתחילת המאה הקודמת. במרוצת הזמן הרפואה החלה לגלות את משמעות ערכי לחץ הדם והקשר בינם לבין תחלואה ותמותה. הערכים שנקבעו היו על פי אחוז התחלואה, התמותה ותוחלת החיים באותה התקופה, קרי במאה הקודמת. וכידוע נתונים אלו השתנו מאוד בעשורים האחרונים. עולם הרפואה רועש וגועש, מידי כמה שנים, כשאחת למספר שנים נקבעים ערכי לחץ דם "תקינים" חדשים.

בשנים האחרונות המחקרים והסקרים המבוצעים באוכלוסייה הם אמינים ורחבים יותר וזו גם הסיבה שלחץ דם של 140 על 90, שנחשב תקין לפני שנים רבות, הרי בשנים האחרונות נחשב לגבוה. ההגדרה של ערכים תקינים משתנה בהתאם לאוכלוסייה, לדוגמה: אנשים בריאים צעירים, אנשים מבוגרים, קשישים בריאים או עם מחלות נלוות, ולכן קשה לקבוע מספר אחד שיתאים לכולם.

בתחילת 2016, בעקבות מחקר עצום בשם sprint, השתנו ההנחיות וההמלצות העולמיות וגם הארציות לגבי ערכי הלחץ דם הנחשבים אופטימליים. השאיפה היא להגיע לערכים מתחת ל-120 על 70. גם 130 על 80 נחשב תקין, אך דורש מעקב תקופתי כי הסיכוי לתחלואת לבבית וכלי דם - עולה. מעל 140 על 90 - נחשב ליל"ד הדורש בדרך כלל, טיפול תרופתי בשילוב שינוי באורח החיים והרגלי תזונה.

עוד לא עברה שנה וכבר מתקיימים דיונים ומחקרים מעמיקים לגבי נכונות קביעות אלו, בהתאם לאוכלוסיות שונות ובמחלות נלוות אחרות. למשל, קשישים מעל גיל 80 במצב בריאות טוב שהינם פעילים ועם לחץ דם עד 150 על 80 נחשבים מאוזנים היטב, אך אם יש להם סוכרת, רצוי להוריד את לחץ הדם מתחת 130 על 80. הכל בהתאם למטרה, שהיא להשיג טיפול מיטבי לתחלואה משמעותית של כלי הדם והלב ולהאריך את תוחלת החיים ואיכות החיים של המטופל.

מהם הגורמים ללחץ דם גבוה?

חשוב להבחין בין לחץ דם גבוה אקראי וחד פעמי, ליתר לחץ דם כרוני. ישנם גורמים מגוונים, הגורמים להעלאת לחץ הדם. למשל: מצבי דחק, התרגשות, מאמץ גופני ועוד. בסיטואציות האלה - שהן סיטואציות נקודתיות - תהליכים שונים המתרחשים בגוף מעלים את לחץ הדם, לתקופה קצרה ומוגבלת בזמן; עם סיום התהליכים האמורים, חוזרים מדדי לחץ הדם - למצב נורמלי.

לעומת זאת, כאשר מדובר בלחץ דם גבוה כרוני, לחץ הדם נשאר קבוע לאורך זמן - וערכיו אינם משתנים בתום סיטואציה מסוימת. זוהי מחלת יתר לחץ דם, שהיא מחלת כלי דם המאופיינת בלחץ דם גבוה. מדידה אחת אקראית, שמראה על ערכי לחץ דם גבוהים מהנורמה - לא תוביל לאבחון מחלת יתר לחץ דם, אלא רק מדידה קבועה ותכופה.

כאשר יש חשד ללחץ דם גבוה כרוני, יש להקפיד על שגרת בדיקות מדדי לחץ דם, במסגרתה מבוצעות בדיקות תכופות לאורך זמן. הבדיקות מבוצעות על ידי גורם רפואי (רופא משפחה או אחות) וכן באופן עצמאי. הנתונים הנאספים נבחנים - וניתן להסיק האם המטופל סובל ממחלת יתר לחץ דם המסכנת את בריאותו ומצריכה טיפול.

מהם הגורמים למחלת יתר לחץ דם?

מצב זה נגרם בשל מספר גורמים, הקשורים לנטייה גנטית ולאורח חיים לא בריא, הכולל היעדר פעילות גופנית, משקל עודף, תזונה לקויה (עשירה בנתרן ושומן), עישון וצריכת אלכוהול. בחלק מהמקרים, יתר לחץ דם הוא ביטוי למחלה ראשונית אחרת.

למעלה מ-30% מהאנשים, בעשור הרביעי ומעלה לחייהם, סובלים ממחלת יתר לחץ דם - וכולם חשופים לסיכונים רבים. הבעיה הגדולה, במצב כרוני זה, היא העובדה שלמחלת יתר לחץ דם אין תסמינים (ברוב המקרים) ולכן היא מכונה "רוצח שקט".

התסמינים מופיעים רק כאשר נגרם נזק באיברים שונים בגוף, עקב תהליכים המתרחשים בשלב מתקדם של המחלה, במסגרת המחיר שגובה יתר לחץ דם מהגוף. לכן, חשוב מאוד לעקוב אחרי מדדי לחץ הדם, באופן שגרתי - ולהיות מודע לחשיבות הרבה של שמירה על ערכי לחץ דם תקינים.

מהי שגרת המעקב המומלצת, הנוגעת לערכי לחץ דם?

החל מגיל 30, יש לעבור בדיקת לחץ דם אחת לחצי שנה: הבדיקה תבוצע על ידי גורם רפואי. אם יש חשד למחלת יתר לחץ דם, הרופא המטפל יקבע שגרת מעקב, שתכלול גם בדיקה עצמית במכשירים ביתיים, למדידת לחץ דם, בהתאם לפרוטוקול שייקבע. שגרת מעקב זו חשובה, לשם איתור המחלה - והתאמת הטיפול המיטבי, כדי למנוע סיבוכים, הנובעים מיתר לחץ דם - ולנטרל את הסיכונים הרבים, הנובעים ממצב זה.

מהם הסיכונים הנובעים מלחץ דם גבוה?

לאורך זמן, לחץ דם גבוה גורר פגיעה במערכת הלב וכלי הדם. לחץ דם גבוה נחשב גורם מרכזי בהיארעות של מחלות ומהווה גורם סיכון להתקפי לב, אירועי שבץ מוחי, מחלות כליה, פגיעה בעיניים ועוד. לפיכך, חשוב לאבחן את המצב - ולטפל בו בהקדם.

מהם הטיפולים במחלת יתר לחץ דם?

מטרת הטיפול היא להפחית את לחץ הדם, כדי למנוע נזקים לאיברים השונים: הלב, כלי הדם, הכליות והעיניים. ישנן דרגות שונות של חומרה - והטיפול מותאם למאפייני המחלה ולמאפייני המטופל.

על פי רוב, יכלול הטיפול שינוי באורח החיים, בשילוב טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם. חולים הסובלים מיתר לחץ דם נדרשים לשנות את התזונה שלהם, לסגל אורח חיים בריא ולהקפיד על ביצוע פעילות ספורטיבית אירובית. החולים יהיו במעקב תכוף ויותאם להם טיפול תרופתי, שיפעל בשני מישורים: הגנה וטיפול באיברים שעשויים להיפגע ממחלת כלי הדם, לצד הפחתה של לחץ הדם.

לסיכום: החדשות הטובות הן שלמרות ההשפעה החמורה של המחלה על הבריאות ולמרות הסיכונים, בהם המחלה מעמידה את הסובלים ממנה - ניתן להילחם בה, בעזרת מעקב, שינוי אורח חיים והתאמת טיפול תרופתי מיטבי. כל מה שצריך: התמדה, כוח רצון ומודעות.

ד"ר אלי קפלן הוא מומחה לרפואה פנימית ונפרולוגיה, מומחה ליתר לחץ דם.

השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.