בדיקת הערכה תפקודית: מדריך

הערכה תפקודית נקבעת על פי מידת יכולתו של אדם לשרת את עצמו ולתפקד בסביבה שבה הוא חי. במאמר זה נבחן כיצד נעשית הערכה תפקודית (הנחוצה במסגרת הגשת תביעה לביטוח הלאומי או חברות ביטוח פרטיות) ומתי כדאי להיעזר בהערכה נוספת, של מומחה חיצוני נוסף.

יכולתו של אדם לשרת את עצמו (BADL - Basic activities of daily living) - נקבעת על פי 6 פונקציות בסיסיות, שלהן נדרש אדם כדי לספק את צרכיו הבסיסים: אכילה, לבוש, רחצה, הליכה, שליטה על סוגרים וביצוע מעברים (למשל כניסה ויציאה מהמיטה).

יכולתו של אדם לתפקד בסביבה שבה הוא חי (IADL Instrumental daily activity living) - נמדדת על פי יכולתו לתפקד בבית: להפעיל קומקום, טלוויזיה, מיקרוגל, מחשב וכו'; ועל פי יכולתו לתפקד מחוץ לבית - ניהול חשבון בנק, ניהול חסכונות, נהיגה וכו'.

מהן דרגות התפקוד השונות?

רמת התפקודיות נקבעת בהתאם ליכולות ה-BADL של המטופל (רמת המוגבלות) ובהתאם לכך נקבעת היכולת התפקודית שלו. ישנן מספר אבחנות:

עצמאי - אדם שאינו זקוק לעזרה כלשהי, באף אחת מהפונקציות.

תשוש - אדם צלול מבחינה שכלית, שזקוק לעזרה בשתי פונקציות, עקב מגבלות גופניות אחרות (כגון: שבר או דלקת פרקים).

סיעודי - אדם שזקוק לעזרה רבה ב-3 או יותר מהפונקציות הבסיסיות (למשל: לבוש, רחצה והליכה), עקב מחלה שפוגעת ביכולת התפקודית שלו (כגון: אי ספיקת לב קשה - שגורמת לכך שכל פעולה פיזית מעייפת אותו; או שבר ברגל, שמונע ממנו ללכת ולתפקד).

סיעודי מורכב - אדם סיעודי, שבנוסף לעזרה שהוא זקוק לה, ב-3 או יותר מהפונקציות, סובל מבעיה רפואית נוספת קשה (למשל: אם הוא זקוק לדיאליזה או סובל מפצע לחץ דרגה 3).

חולה תשוש נפש - חולה שיכולתו השכלית ירודה ,שיקול הדעת, והשיפוט שלו לקויים מצד אחד ומצד שני יכולותיו המוטוריות עדיין שמורות - עקב כך הוא עלול לנקוט בפעולות שיסכנו אותו ו/או את הסובבים אותו. חולה ברמת תפקוד זו וקוק להשגחה במשך 24 שעות ביממה.

מדוע חשוב לקבוע את מידת המוגבלות?

על פי מידת המוגבלות, נקבעת מידת העזרה שיכול אותו אדם לקבל מהביטוח הלאומי או מחברות הביטוח הפרטיות.

סיוע מטעם ביטוח לאומי - הביטוח הלאומי מחשב את מספר שעות הסיוע, בהתאם למידת המוגבלות הגופנית. לכל אחת מ-6 הפונקציות הבסיסיות, יש ניקוד קבוע מראש. כך, למשל: יכול להיות מקרה שעל לבוש, יקבל אותו קשיש נקודה אחת; על כניסה לאמבטיה נקודה נוספת; ובגלל שהוא גר לבד, יקבל תוספת של חצי נקודה. במקרה זה, הוא צבר 2.5 נקודות - ולכן זכאי לקבלת עזרה בהיקף 9.45 שעות שבועיות. אם הוא זקוק לעזרה רבה יותר הוא עשוי לקבל יקבל סיוע בהיקף של עד 18 שעות שבועיות.

סיוע מטעם חברות הביטוח הסיעודי הפרטיות - גם חברות הביטוח הסיעודי מעניקות סיוע, אך שיטת הדירוג של מידת המוגבלות שונה בעיקרה מהשיטה של הביטוח הלאומי. כדי להיות זכאי לקבל עזרה דרך ביטוח סיעודי פרטי, צריך להיות זקוק לעזרה רבה ביותר - לפחות 3 מתוך 6 הפונקציות הבסיסיות.

מדוע יש חשיבות כה רבה לביצוע הערכה ע"י מומחה עצמאי לגריאטריה?

בעקבות הפנייה לחברת הביטוח הפרטי, יגיע אל הקשיש רופא מטעם החברה - על מנת לבדוק אותו ולקבוע את רמת זכאותו. חשוב להדגיש כי רוב ההערכות בביטוח לאומי אינן מתבצעות ע"י רופאים - אלא ע"י אחיות, פיזיותרפיסטיות או מרפאות בעיסוק שעברו הכשרה לצורך כך, אך לא בהכרח ידעו לבצע הערכה מדויקת של יכולותיו השכליות של הקשיש.

במקרים שבהם - לדעת הקשיש או בני משפחתו - ההערכה מטעם חברת הביטוח או הביטוח הלאומי, אינה עולה בקנה אחד עם מצבו התפקודי האמיתי ואינה משקפת במדויק את מצבו הגופני או השכלי, יש מקום לערב מומחה לגריאטריה, המתמחה בהערכות תפקודיות, על מנת שיבצע הערכה תפקודית מחודשת, שייתכן כי תוצאותיה יהיו שונות מההערכה שניתנה ע"י המעריכים הקודמים.

כיצד מתבצעת ההערכה ע"י מומחה נוסף?

ההערכה ע"י מומחה נוסף מתבצעת בביתו של הקשיש, על מנת שתשקף את יכולותיו התפקודיות בסביבה הטבעית שבה הוא חי. במהלך ההערכה נבדקות הפונקציות הבסיסיות השונות:

הליכה - הקשיש מתבקש לקום ממושבו, ללכת מספר מטרים, לחזור ולהתיישב. במסגרת בדיקה זו, מתרשם המומחה ממספר פרמטרים: יכולת הנבדק לקום לבד מהכיסא, או צורך במכשיר עזר או באדם נוסף; איכות ההליכה של הנבדק - האם הוא יכול ללכת בכוחות עצמו, צריך מישהו לצדו או מישהו שיאחז בו; שיווי המשקל בהליכה; היכולת להתיישב על הכיסא.

תפקוד יומיומי - הנבדק מתבקש להראות כיצד הוא נכנס לשירותים, מתיישב על האסלה וקם ממנה (בכל מהלך הבדיקה, הנבדק אינו נדרש כלל להסיר בגדים, אלא רק להראות איך הוא מבצע את הפעולות, מבחינה פיזית). לאחר מכן, הנבדק מתבקש להגיע למקלחת - ולהראות איך הוא נכנס ויוצא מאזור הרחצה. בשלב זה, בודק המומחה גם את טווח תנועות הידיים של הנבדק: האם הוא מסוגל לרחוץ את גופו, לחפוף, לרחוץ את רגליו וכו'. מחדר הרחצה, מתבקש הנבדק להראות איפה חדר השינה שלו, להתיישב על המיטה, להיכנס ולצאת ממנה. המטרה היא לבדוק האם הוא מסוגל להתיישב, לשכב ולקום משכיבה לישיבה - ואז לעמידה.

תפקוד שכלי - לאורך כל הבדיקה, מנהל המומחה שיחה עם המטופל, שבה הוא שואל אותו לגבי פרטים אישיים (היכן הוא נולד, האם הוא נשוי, כמה ילדים יש לו, מהו סדר היום שלו וכו'). זאת, במטרה להתרשם מהזיכרון לטווח רחוק וקרוב, אוצר המילים ויכולת החשיבה שלו, תוך התאמה לשנות ההשכלה שלו. ולבסוף נעזר המומחה במבחן 'המיני-מנטל' על מנת לקבל מידע נוסף אודות מצבו השכלי של הנבדק.

מדובר בבדיקה די מתישה מבחינה פיזית, אך בסופה מקבל המומחה תמונה שלמה שמשקפת נאמנה את מצבו הנפשי, התפקודי והשכלי של הנבדק.

לסיכום: הערכה תפקודית היא בדיקה הנעשית לצורך קביעת זכאות לקבלת תמיכה מביטוח לאומי או מחברות ביטוח פרטיות. במקרה שתוצאת הבדיקה שנעשתה לכם או לקרוב משפחתכם איננה מניחה את דעתכם, תוכלו להיעזר בבדיקה נוספת של מומחה.

ד"ר אלי מזרחי הוא מומחה בגריאטריה, מנהל מחלקה גריאטרית שיקומית במרכז רפואי גריאטרי "שמואל הרופא" בבאר יעקב.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.