חדשות סרטן השד

בשנים האחרונות הועלו חששות בדבר ההשלכות השליליות של שתלים על האבחון והטיפול בסרטן השד. דווח רבות על כך שהשתלים עלולים לשבש את סריקת הממוגרפיה ובכך לפגוע בסיכויי האבחון של סרטן השד. מספר פרסומים תיעדו את הרגישות הנמוכה של הממוגרפיה בקרב נשים שעברו הגדלת חזה, שאצלן נתגלו גידולים שניתנים למישוש (השתלים יוצרים "צל" על סריקת הממוגרפיה ומקשים על הפענוח, ועל מנת להתגבר על כך נעשית סריקת הממוגרפיה בדרך מעט שונה בקרב נשים עם שתלים).

יחד עם זאת, תוצאות מחקרים, שהשוו באיזה שלב אובחנה המחלה בקרב נשים שעברו הגדלת חזה בהשוואה לנשים שלא עברו את הניתוח, לא היו חד-משמעיות.

מחקר חדש שנערך בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בדק את הנתונים אודות 4,082 חולות סרטן השד, שכללו 3,953 נשים שלא עברו ניתוח להגדלת חזה ו-129 נשים שעברו ניתוח זה. הנתונים מתייחסים לשנים 1981-2004.

מתוצאות המחקר עולה, כי בקרב נשים שעברו הגדלת חזה, השכיחות של גידולים הניתנים למישוש בזמן האבחון הייתה גבוהה יותר (75%) בהשוואה לנשים ללא שתלים (54%). ניתן להסביר תופעה זאת בכך שהשתל מבליט כלפי חוץ גושים עמוקים, או יוצר רקע אחיד מאחורי הגידול ומבליט אותו.

לנשים שעברו הגדלת חזה היה סיכון מעט גבוה יותר לגידולים פולשניים, וכן סיכון גבוה יותר לגרורות בבלוטות הלימפה.

יחד עם זאת, החוקרים לא מצאו הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת השלב בו אובחנה המחלה ומבחינת מהלך ותוצאות המחלה.

מסקנות המחקר היו, כי למרות הרגישות הנמוכה של הממוגרפיה בקרב נשים עם שתלים, הרי שאין הבדל בין שתי קבוצות הנשים מבחינת השלב בו אובחנה מחלתן ומבחינת מהלך המחלה ותוצאותיה. נוכחות השתלים אמנם פוגעת באיכות הממוגרפיה, אולם מאידך היא מקלה על איתור גושים הניתנים למישוש בבדיקה הקלינית.

מחקר בדק האם ההישרדות של חולות בסרטן שד בשלבים מוקדמים מושפעת ממשך הזמן שחלף מהניתוח להסרת הגידול להתחלת הטיפול הכימותרפי התומך.

במחקר נבדקו 2594 חולות בסרטן שד בשלבים I ו-II, שקיבלו טיפול כימותרפי תומך בין השנים 1989-1998 במוסד לסרטן בבריטיש קולומביה, קנדה. החוקרים השוו בין החולות על פי פרקי הזמן השונים שחלפו מהניתוח לראשית הטיפול הכימותרפי (פחות מ-4 שבועות, בין 4-8 שבועות, בין 8-12 שבועות ובין 12-24 שבועות).

מסקנות החוקרים היו כי יעילות הטיפול הכימותרפי התומך הייתה שווה כשמדובר במתן הטיפול בפרקי זמן של עד 12 שבועות מהניתוח. אולם, שיעור הסיכון להישרדות עלה החל מעיכוב של 12 שבועות מהניתוח ומעלה.

האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) עדכנה את הנחיותיה לגבי המעקב לאחר הטיפול בחולות סרטן השד בהקשר של הטיפול התומך (הנחיות שעודכנו בפעם האחרונה בשנת 1999). מטרת המעקב היא להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפול, לצמצם את הסיכון לחזרת המחלה ולאתר סימנים לכך.

על פי ההנחיות המעודכנות, על המעקב לכלול בדיקה פיסית סדירה על-ידי רופא בעל נסיון במעקב אחר חולי סרטן ובבדיקת שד. יש לבצע את הבדיקה מידי שלושה-שישה חודשים במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר הטיפול, מידי שישה חודשים-שנה בשנים הרביעית והחמישית לאחר הטיפול, ומידי שנה בהמשך.

על נשים שעברו ניתוח משמר שד, לעבור בדיקת ממוגרפיה שנה אחת לאחר בדיקת הממוגרפיה הראשונית שהביאה לאבחון, אך לא לפני שעברו לפחות שישה חודשים מהשלמת הטיפול הקרינתי. בהמשך יש לעבור בדיקת ממוגרפיה מידי שנה, אלא אם הומלץ אחרת.

יש לבצע בדיקה עצמית מידי חודש, אך לא כתחליף לממוגרפיה.

יש להקפיד על ביקורים סדירים אצל הגניקולוג. נשים הנוטלות טמוקסיפן צריכות לדווח לרופא על כל תופעה של דימום וגינלי.

תיאום המעקב: כשנה לאחר אבחון המחלה, אפשר להמשיך את המעקב אצל האונקולוג המטפל או לעבור לרופא המשפחה. על נשים המקבלות טיפול הורמונלי לתאם עם האונקולוג את המעקב הסדיר לצורך הערכה מחודשת של הטיפול.

יש להפנות נשים בסיכון גבוה לסרטן שד משפחתי ליעוץ גנטי.

רוב המקרים של חזרת המחלה מתגלים על ידי נשים במרווחים שבין הבדיקות אצל הרופא. יש לדווח לרופא על כל מקרה של גוש בשד, כאבי עצמות, כאבים בחזה או בבטן, קשיי נשימה, כאבי ראש בלתי פוסקים, שיעול מתמיד, פריחה על השד, הפרשה מהפטמה.

את הבדיקות הבאות לא מומלץ לבצע כמעקב שגרתי (אלא אם היו ממצאים בבדיקה קלינית): ספירת דם מלאה (CBC) ותפקודי כליה וכבד, סריקת עצמות, צילום חזה, אולטרה-סאונד כבד, סריקות CT, MRI, FDG-PET ובדיקות מרקרים לגידול בשד.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.