כל שינוי לטובה

34% מהישראלים רואים בהתפשטות התופעה של ניתוחים פלסטיים תופעה חיובית. 33% אדישים לתופעה ואילו רק 25% טענו כי מדובר בתופעה שלילית, שאר הישראלים חסרי דעה. כך עולה מסקר מיוחד שערך האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. הסקר נערך על-ידי חברת גיאוקרטוגרפיה בקרב 500 איש בני 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

בשנתיים האחרונות חל גידול בסיקור של תופעות שליליות בעולם של הניתוחים הפלסטיים ואסונות שונים הגיעו לתקשורת. לתופעה זו הצטרפה גם קריסת רשת מרפאות אריאל, והתופעות הללו נתנו את אותותיהם גם בסקר, כאשר 57% מהנשאלים השיבו כי ניתוח פלסטי נראה להם הליך מסוכן.

לדברי ד"ר איל וינקלר, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, תוצאה זו היא שלב השבר שאחריו תבוא הבניה מחדש: "שוק הניתוחים הפלסטיים בישראל, עבר בשנים האחרונות טלטלה משמעותית והיה במצב של איבוד שליטה. התוצאה של כאוס זה הביאה להפקרות, ועל כן היתה חשיבות גבוה ביותר להבהיר לאנשים שאין מדובר במשחק. עם זאת, כעת משאנשים מבינים את רמת הסיכון, האיגוד שם לעצמו כמטרה להבהיר שהניתוחים הפלסטיים הם פרוצדורה בטוחה, עם מעט תקלות יחסית כל עוד הדברים נעשים בידיים של מומחה בתחום, המביא עימו צוות מיומן של מרדים ואחות וכן חדר ניתוח ברמה נאותה. אנו נפעל ופועלים להסדרת השוק ומעבר לעשייה טובה, מבוקרת ונכונה מבחינה רפואית".

על פי הסקר, התופעה של התפשטות ניתוחים פלסטיים נתפסת כחיובית יותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת: 39% מגילאי 55 ומעלה טענו כך ו-36% מגילאי 35-54. רק 27% מגילאי 18-34 טענו כי ההתפשטות של ניתוחים פלסטיים הנה חיובית. יחד עם זאת, רק 5% מבני הגילאים 55 ומעלה ציינו כי בכוונתם לעבור ניתוח פלסטי בעתיד, כך גם לגבי גילאי 18-34, 7% בלבד ציינו כי בכוונתם לעבור ניתוח פלסטי. על פי הסקר, 35-54 הנם הגילאים הפופולאריים ביותר לביצוע ניתוח פלסטי: כ-10% מבני גילאים אילו ציינו כי בכוונתם לעבור ניתוח פלסטי בעתיד.

כמו כן, 1 מכל 25 ישראלים עבר ניתוח פלסטי אחד או יותר בעבר. כאשר נשאלו איזה איבר היו משפרים באמצעות ניתוח פלסטי, עלה כי הישראלים לא אוהבים את האף שלהם: 11% ציינו את ניתוח האף ככזה שהיו עוברים בעתיד. בהמשך ציינו 8% את הניתוח לשאיבת שומן מאחד מאברי הגוף. 6% ציינו את מתיחת הפנים, ורק 5% ציינו ניתוח לשינוי השדיים (הגדלה או הקטנה). עם זאת, בקרב אלו המתכוונים לעבור ניתוח פלסטי, עולה כי הרוב (30%) מתכננים לעבור ניתוח לשאיבת שומן, ולאחר מכן ניתוח פלסטי להגדלת או הקטנת השדיים (29%). 25% ציינו ניתוח מתיחת פנים, ורק 9% ציינו כי הנם מתכננים לעבור ניתוח אף.

לדברי ד"ר מנו בדני, חבר הנהלת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, "עם התרחבות התופעה של ניתוחים פלסטיים בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים רואים בכך תופעה חיובית ומגלים פתיחות לנושא דווקא בגילאים מבוגרים. הפופולאריות של ניתוחים פלסטיים בגילאי הביניים אינה מפתיעה: אנשים בגילאים אלו מתחילים להרגיש בשינויי הגוף- בייחוד השמנת יתר ולאחר הריון ולידה בפרט. מרביתם עם זאת, מצויים בשנים היצרניות בחייהם וזכו זה מכבר לביסוס מקצועי וכלכלי ועל כן רוצים להראות במיטבם".

עוד עולה מהסקר כי יותר ויותר גברים מתעניינים בניתוחים פלסטיים, בפרט כאלו שנחשבו עד היום לניתוחים "נשיים": 9% מהגברים ציינו כי היו רוצים לשפץ את האף שלהם, ואילו 4% ציינו ניתוח לשאיבת שומן. 2% ציינו ניתוח למתיחת בטן ו-2% נוספים ציינו ניתוח עפעפיים. למרות זאת מסתבר שרבים מהישראלים לא רוצים לשפר כיום אף איבר מגופם, 66% ציינו כי לא היו משנים אף איבר בעתיד. נתון זה מתיישב עם העובדה שישראלים לא אוהבים להודות בכך שהם רוצים ניתוח פלסטי, 53% ציינו כי ניתוח פלסטי היה מתאים לאדם אחר אך לא לעצמם. באופן לא מפתיע, אחוז גבוה יותר של גברים (56%) ציינו כי ניתוח פלסטי לא מתאים להם לעומת הנשים (51%).

לדברי ד"ר שלום אבשלום, יו"ר ועדת האתיקה של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, תופעת ההשלכה על אחרים מוכרת: "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעובדה שניתוח פלסטי כבר אינו בושה, אך אם זאת הישראלים לא אוהבים להודות בכך. תופעת הניתוחים הפלסטיים הפכה נפוצה ונרחבת ובשנים האחרונות אנו רואים שיותר יותר מנותחים ומנותחות 'יוצאים מהארון'".

על פי הסקר, 7% מהישראלים מצהירים כי יעברו ניתוח פלסטי בעתיד. מתוך אלו בולט כי נשים מעונינות לעבור ניתוח יותר מגברים, וכן שיעור גבוה יותר של בני המעמדות הסוציו אקונומיים הגבוהים יותר. מתוך אלו, הרוב (63%) ציינו המלצות של חברים או מכרים כגורם עיקרי על פיו יבחרו מנתח פלסטי. לאחר זאת, צוינה התייעצות עם רופא מומחה (36%). לאחר מכן ציינו 22% את רופא המשפחה כגורם ממליץ, 10% ציינו את העיתונות כמקור מידע על מנתחים, שיעור דומה ציינו את האינטרנט ו-9% ציינו פרסומות כגורם משיכה למקום בו יעברו את הניתוח הפלסטי שלהם.

על פי הסקר, ובאופן לא מפתיע, רוב הישראלים ציינו כי הציפייה מהניתוח הנה להראות טוב יותר (55%). 40% ציינו כי הם מצפים להרגיש "שלמים יותר עם עצמם" לאחר הניתוח. 27% מהציבור רואים בניתוח הפלסטי אמצעי להיראות צעירים יותר. כמו כן, 18% ציינו כי הם מצפים שהניתוח ישפר את הביטחון העצמי שלהם, ו-18% נוספים מבקשים לשפר את מצב הרוח בעקבות הניתוח.

עוד עולה מהסקר כי הגורם העיקרי המונע ביצוע של ניתוח פלסטי הנו כספי. מבין אילו שבכוונתם לעבור ניתוח פלסטי בעתיד, 34% ציינו כי אין להן את הכסף בשביל ניתוח פלסטי. הגורם השני המונע ביצוע של ניתוח פלסטי הנו החשש מניתוח באופן כללי: 20% מאילו המתכוונים לעבור ניתוח ציינו אותו ככזה, ו-19% טענו כי פוחדים שהניתוח לא יצליח. באופן לא מפתיע, לרמת ההשכלה ישנן השלכות משמעותיות באשר להערכת הסיכון של ניתוח פלסטי: 56% מבעלי ההשכלה האקדמאית ציינו כי ניתוח פלסטי הנו מסוכן מבחינה רפואית, לעומת 64% להם השכלה תיכונית בלבד שטענו כך.

"ניתוחים פלסטיים אינם נחשבים יותר רק לניתוחים קוסמטיים המשפרים את המראה החיצוני בלבד, אלה ניתוחים בעלי תרומה רבה גם לבריאות הנפשית ולהרגשה האישית של המטופל, ועל כן לא מפתיע כי רבים מצפים להרגיש שלמים יותר עם עצמם לאחר הניתוח, ועבור אחרים מדובר בשיפור הביטחון העצמי ומצב הרוח". אומר ד"ר וינקלר ומוסיף: "עם התפשטות הנרחבת של ניתוחים פלסטיים, אנשים רבים אינם חוששים יותר לעבור ניתוח פלסטי וזאת מתוך ההבנה כי הסיכונים באי הצלחת הניתוח הנם מינימליים במידה והניתוח מתבצע על ידי רופאים מומחים בכירורגיה פלסטית. האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית פועל בימים אלו להשלמת הליכי החקיקה על מנת להסדיר את התחום של הניתוחים הפלסטיים בכדי להבטיח את שלום הציבור ולמנוע מרופאים בלתי מומחים לעסוק בכירורגיה הפלסטית".

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית ואסתטית ובפורום ניתוחים פלסטיים - תמיכה ושיתוף, וכן בפורום פסיכולוגיה קלינית.