כיצד מטפלים בחזה נשי אצל גברים?

עוד בנושא : הגדלת חזה בהזרקה, הקטנת חזה ללא ניתוח

חזה נשי הוא עניין מבורך שנשים נהנות להתהדר בו. אלא שכאשר הוא צומח אצל גברים - זה כבר סיפור אחר לגמרי, מטריד ומביך, וכזה שגורם לבעיות דימוי עצמי ובעיות חברתיות.

צמיחת חזה נשי אצל גברים מכונה "גינקומסטיה": גינקו - נשי, מסטיה - חזה ביוונית. מדובר בתוספת נפח בחזה הגברי המורכבת מרקמת שד, שומן או משניהם גם יחד. ב-85% מהמקרים הסיבה להיווצרות החזה הנשי בנערים וגברים אינה ברורה ובחלקם חולפת מעצמה.

הגינקומסטיה קיימת בעיקר בשלוש קבוצות גילאים:

א. תינוקות: בגילאים אלה מצויים עדיין הורמונים נשיים במחזור הדם של הקטנטנים, מה שעלול לעורר צמיחת חזה קלה אצל תינוקות זכרים, שחולפת מעצמה.

ב. בני נוער: בגיל 10-12 מתחילה ההתבגרות המינית אצל בנים. בגילאים אלה לעיתים מתרחשת התפתחות רקמת שד מתחת לפטמה ויוצרת מראה המזכיר את התפתחות החזה הנשי. ברוב המקרים חולפת התופעה מעצמה. הבעיה בגילאים אלה היא בעיקר פסיכולוגית - הנערים סובלים סבל חברתי רב המתבטא בבושה, נמנעים מלקחת חלק בפעילויות חברתיות פשוטות כמו ים, בריכה או שיעורי ספורט, לובשים כמה שכבות של חולצות גם בשיא החום כדי שהחזה לא יבלוט ומסגלים לעצמם יציבה עקומה וכתפיים שמוטות כדי לטשטש את התופעה.

ג. מבוגרים: תופעת צמיחת החזה הנשי בקרב גברים בוגרים עשויה להתרחש עקב השמנת יתר, השפעה של תרופות או בשל סיבות שאינן תמיד ידועות.

בקרב בני הנוער, החזה הנשי נעלם מעצמו ברוב המקרים לאחר שנתיים-שלוש. הנערים נשלחים לבדיקה והערכה אנדוקרינולוגית, ורופאים מעדיפים בדרך כלל להמתין ולראות כיצד יתפתחו הדברים ולא לפתור את הבעיה בהתערבות כירורגית.

גינקומסטיה בקרב בני נוער מורכבת בדרך כלל מרקמת שד עודפת שאי אפשר לשאוב, כיוון שהמרקם שלה קשה יותר מרקמת שומן. על כן, הסרת עודף רקמת השד בנערים מצריכה בדרך כלל שילוב של שאיבה וניתוח.

בקרב הגברים הבוגרים - כיוון שמדובר בעיקר בעודפי שומן - הטיפול קל יותר ומתבצע בדרך כלל באמצעות שאיבה שלאחריה הנפח שיצר השומן קטן למימדים נורמאליים.

במקרים בהם הנער או הגבר סובלים מגינקומסטיה מעורבת של שומן ורקמת שד, הטיפול משלב שאיבת שומן וניתוח פתוח שבו מוציאים את רקמת השד העודפת שלא נשאבה.

בגינקומסטיה קיים עודף עור. ברוב המקרים העור מתכווץ וחוזר למקומו ללא טיפול לאחר הוצאת רקמת השד - הן לאחר שאיבה והן לאחר ניתוח פתוח. במקרים בהם מדובר בעודף עור גדול ובשד "תלוי", הניתוח מורכב יותר משום שהוא דורש כריתה של העור העודף ומיקום הפטמה מחדש - בדומה לניתוח הקטנה אצל נשים.

מדובר בניתוח שכיח, שגברים רבים עוברים בהצלחה וללא תופעות לוואי מיוחדות מגיל 16 ומעלה. ההחלטה על צורת הטיפול מתקבלת בהתאם לבדיקת הרופא והמלצתו ובהתאם לנתונים הפיזיים של המטופל:

שאיבת שומן: השאיבה אורכת כשעה-שעתיים וכוללת שאיבה מהאזור של השד שבו ממוקם עודף רקמת השומן. המטופל נשאר להשגחה של כמה שעות ומשתחרר הביתה עם תחבושת היקפית שתלווה אותו לאורך 3-4 שבועות.

ניתוח פתוח: בניתוח זה מסלקים את עודפי רקמת השד שלא נשאבת. יוצרים חתך חצי קשתי תחתון, במעבר בין העטרה (החלק הכהה סביב הפטמה) לעור, דרכו מגיעים לרקמת השד העודפת על מנת להוציאה. חובשים את האזור בדומה למה שנעשה לאחר שאיבה, ולאחר חודש מסירים את החבישה וחוזרים לפעילות רגילה.

הטיפול בגינקומסטיה, יש לציין, היה פופולארי עוד לפני הניתוחים והטיפולים המקובלים כיום, פשוט כי אין מדובר בבעיה אסתטית פעוטה, אלא בבעיה מציקה ומביכה. כיוון שכך, שביעות הרצון מניתוחים כאלה רבה מאוד. לאחר הטיפול, פעמים רבות יש שיפור משמעותי באיכות החיים של המטופל. התוצאה מהירה, והצלקות הנותרות עדינות מאוד וכמעט לא מורגשות. לאחר הניתוח עשוי המנותח לסבול מחוסר תחושה זמנית בחזה שנעלמת לאחר ההחלמה.

אחרי הניתוח מומלץ לעשות כושר, כדי לשוות לחזה מראה שרירי וגברי. ואל דאגה: פעילות של חדר כושר לא תשיב לשד את צורתו הנשית. רקמת השד שהוצאה לא תחזור שנית.

ד"ר איל קליש הוא מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית, רשת מרפאות "כללית אסתטיקה".

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית אסתטית.
למידע נוסף בנושא על הגדלת חזה