הזעת יתר: לשתק את בלוטות הזיעה

זה תמיד מביך מחדש. אתם יושבים בפגישה או בדייט, האווירה נעימה, החלל ממוזג, אבל לאט לאט החולצה מתחילים להתפשט על החולצה שלכם עיגולי זיעה עצומים באיזור מתחת לבית השחי. כל ניסיון להסתיר זאת עולה בתוהו, ולמרות השיחה הקולחת אתם יודעים שהאיש או האישה שיושבים איתכם עושים מאמץ גדול בשם הנימוס כדי להתעלם מכתמי הזיעה שלכם.

הזעת יתר עלולה לנבוע מגורמים פסיכולוגיים כגון מתח או לחץ, וגם, כמה לא מפתיע, עצם החרדה מהזעת היתר משפיעה על הגוף וגורמת לו להזיע יותר. ישנם גם גורמים פיזיים לתופעה, כמו עודף משקל, גיל המעבר אצל נשים, פגיעה משבץ מוחי ומחלת הפרקינסון. הזעת יתר יכולה להתרחש גם כתוצאה מנטילת תרופות שונות, כגון אינסולין, תרופות נוגדות הקאה וטיפות עיניים. הסיבה הכי שכיחה להזעת יתר היא למעשה סיבה לא ידועה, בה מי שסובל מהתופעה הוא לא אדם שמן או חרדתי, אלא אנשים שזה פשוט מופיע אצלם. התופעה משבשת את חיי היומיום, ומעבר לאי נוחות הפיזית יש לה גם השפעה נפשית וחברתית על הסובלים ממנה, שלא אחת פשוט נמנעים מפעילות חברתית או מוותרים על הזדמנויות תעסוקה במקצועות ייצוגיים.

בעולם הרפואה מעריכים שלתופעה יש בסיס גנטי, תורשתי, אולם עדיין לא הוכח באופן ודאי במחקרים שזה אכן כך. בספרות המקצועית מעריכים שכ-20 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהזעת יתר, אבל רוב האנשים לא מודעים לכך. הבעיה מתחילה בגיל צעיר, כשדאודורנט לא עוזר והזיעה מטפטפת, ומתלווה אליה גם ריח רע. בגיל ההתבגרות זה יכול להיות טבעי, בגלל השינויים ההורמונליים, ואחר כך זה עובר. אפשר להגדיר שאדם סובל מהזעת יתר מגיל 18 בערך, כשהוא מזיע בזמן לא צפוי או בתנאים לא סבירים. הזעת יתר שכיחה יותר בבית השחי מאשר בכפות הידיים והרגליים, והיא יכולה להופיע גם במפשעות, לאורך הגב, ואצל נשים גם בין השדיים.

ישנן מספר אפשרויות לטיפול בתופעה. פסיכותרפיה או שימוש בשיטת הביופידבק המאפשרת למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של לחץ וחרדה מספקים מענה מסוים למטופלים. טיפול באמצעות משחות או תרופות צמחיות לא מספק פתרון יעיל להזעת היתר. גם טיפול באמצעות דריוניק, מכונה המשתמשת בזרמים חשמליים דרך העור כדי לשבש את התפקוד של בלוטות הזיעה, נחשב ליעיל אך לא כזה שפותר את הבעיה.

יש גם כמה ניתוחים לטיפול בתופעה, כגון שאיבת בלוטות זיעה או המסת בלוטות הזיעה, כשרובם אינם מצריכים אשפוז מעבר ליום אחד. ניתוח סימפקטומי הוא הטיפול הוותיק ביותר, ובו מנתקים את העצב הסימפתטי בחלל בית החזה עצב שהוא חלק מערכת העצבים הסימפתטית, שגורמת לתגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח, כשהזעה היא אחת מאותן תגובות.

הפתרון הניתוחי יעיל במיוחד להזעת יתר בכפות הידיים, אולם למרות יעילותו הגבוהה, הוא כרוך גם בלא מעט תופעות לוואי, כמו צלקות או נוזל המצטבר באזור הניתוח, ונדידה של הזעת היתר למקומות אחרים בגוף.

הטיפול הנפוץ הוא הזרקת בוטוקס באזורים הבעייתיים, כשאפשר להזריק גם בבית השחי וגם בכפות הידיים. הזרקת הבוטוקס בבית השחי אורכת כעשר דקות, כאשר התוצאות מורגשות כבר לאחר שלושה ימים ואפשר לחזור לשגרת החיים מיד לאחר ביצוע הטיפול. השפעת הבוטוקס פגה לאחר כשמונה חודשים, ויש לחזור על הטיפול אחרת המצב ישוב לקדמותו.

טיפול בבוטוקס אינו מומלץ לאנשים בעלי רגישות יתר למרכיביו או לאנשים הסובלים מבעיות עצביות ומחלות ניוון שרירים. למרות שהזרקת בוטוקס לכפות הידיים יכולה להשפיע על תנועות כף היד ולהפריע מעט לכאלה העוסקים במלאכה עדינה ומדויקת, הטיפול בבוטוקס הוא הטיפול הכי יעיל. הוא משתק את בלוטות הזיעה ומפחית את הזעת היתר בכ-80 אחוזים. חשוב לזכור שאם מייבשים את כל בלוטות הזיעה, הזיעה תופיע במקומות אחרים בגוף, ואילו הטיפול בבוטוקס לא יוצר הזעה מפצה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום כירורגיה פלסטית אסתטית
פורום כירורגיה פלסטית