פיסורה: לשבור את מעגל הכאב
פיסורה היא סדק או קרע ברירית שמצפה את התעלה האנאלית. ניתן לטפל באופן שמרני (תזונה ואמבטיות ישיבה) ולהיעזר במשחות או בוטוקס. לעתים אין מנוס מניתוח
פיסורה היא סדק או קרע ברירית אשר מצפה את התעלה האנאלית. הסימפטומים הקלאסיים הם כאבים בזמן יציאה, אשר יכולים להימשך דקות עד שעות. בנוסף, דימום של דם אדום בהיר גם הוא אופייני. פיסורה עלולה להיווצר בכל היקף פי הטבעת, אך נכון להיום, ידוע כי 90% מהפיסורות ממוקמות בקו האמצע מאחור. באשר לסוגי הפיסורות, ישנן כאלה יותר חריפות שהן לרוב שטחיות, וישנן פיסורות כרוניות אשר יכולות להיות מלוות בשינויים אנטומיים כמו קפל עור בולט, סיבי שריר חשופים, בצקת מקומית ואף צלקת.
פיסורה נגרמת כתוצאה מפציעה מקומית של רירית התעלה האנאלית. לרוב, הגורם לתופעה היא יציאה קשה. אך בנוסף, יציאות מרובות, רכות או שלשולים יכולים להיות גם הם אחראיים להיווצרות פיסורה. הקרע ברירית חושף את סיבי שריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת להפרשות וכתוצאה מכך נוצר כיווץ חזק והיקפי של שריר הסוגר. החתך ברירית וכיווץ היתר של השריר הם הגורמים לכאבים העזים לסובלים מפיסורה. הקושי בריפוי פיסורה נגרם עקב חוסר באספקת דם לרירית הקרועה. כיום, מרבית הטיפולים שהוכחו כמוצלחים מתבססים על הגברת אספקת הדם לאזור והרחבת שריר הסוגר הפנימי.
מהן שיטות הטיפול בפיסורה?
המטרה העיקרית בטיפול בפיסורה היא שבירת "מעגל הכאב". המעגל מתחיל מכך שכאבים עזים בזמן יציאה מובילים להתאפקות, התאפקות גורמת לצואה ברקטום להתקשות עוד יותר, ולבסוף כאשר לא ניתן עוד להתאפק היציאה הקשה עוברת דרך פי טבעת מכווץ ופצוע ומובילה לכאבים עזים וחוזר חלילה.
חשוב להתחיל בצורת טיפול בסיסית הנוגעת לאורח חייו של הסובל מהתופעה. מטרתו של טיפול זה היא לגרום ליציאות רכות וסדירות, אשר לא יגרמו להמשך הטראומה המקומית. הטיפול מבוסס על צריכה מוגברת של מים וסיבים בדיאטה, אמבטיות ישיבה ומרככי יציאה. התחלת טיפול בסיסי זה לרוב מפחיתה את עוצמת הכאב ומפסיקה את הדימום, אך לא מטפלת בכל הבעיה.
איזה עוד טיפולים יש לפיסורה, ללא ניתוח?
משחה מקומית על בסיס ניטריטים רקטוג'סיק (Rectogesic): משחה זו נפוצה ויעילה ביותר לטיפול בפיסורה וכמו כן, היא הטיפול היחיד בעל רישיון משרד הבריאות ואישור FDA לטיפול בפיסורה של פי-הטבעת. משחת רקטוג'סיק זמינה בכל בית מרקחת ובקופות השונות במחיר מיוחד, מרחיבה את כלי הדם במנגנון שונה, והיא גורמת להרפיית השרירים החלקים ובכך להקלה מהירה בכאב ולהחלמה של הפיסורה בתוך מספר ימים. את המשחה יש להוסיף לטיפול הבסיסי ולמרוח בתדירות של פעמיים ביום. כך היא עשויה למנוע את הצורך בניתוח ולמנוע את הסיבוך העיקרי: איבוד שליטה על הסוגרים שמשפיע על איכות חייו של החולה לטווח ארוך.
הזרקת בוטוליניום טוקסין-בוטוקס: הבוטוקס הינו רעלן הגורם לשיתוק של שרירים. בטיפול בפיסורה מוזרק הרעלן לסיבי הסוגר הפנימי וגורם להרפיה כימית של הסוגר. בצורה זו, התרופה מורידה את הלחץ בסוגר לתקופה הנעה בין חודשיים לשלושה, אך חשוב לציין כי השימוש בתכשיר אינו יכול לגרום לאי שליטה על הסוגרים. תופעות הלוואי אשר דווחו הינן חולשה דמיית שפעת, שטפי דם וכאב במקום ההזרקה. כמו כן, אין להשתמש בתרופה לנשים בהריון או מניקות.
הכנות רוקחיות מבוססות ניפידיפין: הכנות רוקחיות אלו נמצאות בשימוש נרחב, וזאת למרות שכיום, הן אינן מאושרות על ידי משרד הבריאות לטיפול בפיסורה. מנגנון הפעולה של טיפול זה שונה משל ניטריטים (רקטוג'סיק), הרפיה של שרירי הסוגר נעשית דרך מולקולות המעכבות כניסה של יוני סידן הנחוצים לפעולת ההתכווצות.
ומה אם הטיפולים האלה לא עוזרים? במה כרוכים ניתוחים לפיסורה? מה האפשרויות הניתוחיות?
חיתוך צידי של הסוגר: ניתוח זה, הינו בחירה לסובלים מפיסורה, שכן, הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או ספינלית, אולם ניתן לבצעו בבטחה גם בהרדמה מקומית. ההחלמה מניתוח זה מתבצעת בצורה מהירה. ביום שלאחר הניתוח חלה ירידה דרמטית בכאב ואילו חזרה ממוצעת לשגרה היא בתוך מספר ימים.
הרחבה אנאלית: הרחבה ידנית או פנאומטית - מדובר בהליך אשר לרוב הוא בלתי מבוקר ואינו מומלץ כיום לטיפול בפיסורה.
קידום מתלה אנאלי: מדובר בהליך בו נלקחת רירית מאזור פי הטבעת ומנותקת ממקומה ומקודמת כך שתכסה את איזור הפיסורה. הליך זה הינו מורכב ומיועד בעיקר למקרים בהם יש טונוס מוחלש בסוגר.
בנוסף, ישנם מצבים מיוחדים הדורשים התייחסות נפרדת: פיסורה לסובלים ממחלת מעי דלקתית ובמיוחד מחלת קרוהן, מקרים בהם הטיפול בפיסורה חוזרת, הטיפול בפיסורה בחולה עם בעיית שליטה על סוגרים ועוד.
הכותב, ד"ר רון גרינברג, הוא מומחה בכירורגיה כללית
בואו לדבר על זה בפורום טחורים.