מחלת הנשיקה: מדריך

Infectious Mononucleosis, הקרויה בפי העם "מחלת הנשיקה", הינה מחלה זיהומית ויראלית הפוגעת בדרך כלל באנשים צעירים. בניגוד לדעה הרווחת באוכלוסייה, זיהום זה נפוץ ביותר ולרוב אינו גורם לתסמינים, בעיקר כאשר הוא מופיע אצל ילדים. לעומת זאת, אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים, הוא גורם למחלה משמעותית יותר ומהווה סיבה נפוצה להיעדרויות מהלימודים ומהעבודה.

מהו אופן ההדבקה במחלת הנשיקה?

הוירוס הגורם ל"מחלת הנשיקה" נקרא EBV (ראשי תיבות של מגלי הווירוס: Epstein-Barr Virus), הוא מועבר מאדם לאדם דרך הרוק (התעטשות, נשיקות, שימוש משותף בכלי אוכל או מברשות שיניים). לאחר חדירתו לגוף הווירוס נכנס למעין תרדמת בה הוא יכול לשהות עד חודש מההדבקה.

תחושת שריפה בגרון. צילום: שאטרסטוק

מהם תסמיני המחלה?

התסמינים ראשונים של המחלה מופיעים כחודש לאחר ההדבקה וכוללים עייפות, חום כאבי ראש וכאבי שרירים. אנשים רבים חווים עייפות קיצונית וצורך ב-12-16 שעות שינה לפני הופעת תסמינים נוספים. לאחר מספר ימים של עייפות, חום וכאבים מופיע תחושת שריפה בגרון ובליטות בצוואר (שהן סימן לקשריות הלימפה הצואריות שגדלות). תסמינים נפוצים נוספים בשלב זה הם אובדן תיאבון, בחילה, כאבי פרקים, פריחה וכאבי בטן עמומים.

כיצד מתבצע האבחון של מחלת הנשיקה?

הרופא יחפש את סדר הופעת התסמינים בחולה כפי שצוין לעיל, בבדיקה הוא יחפש חום, שקדים מוגדלים (לעיתים מכוסים במוגלה) וקשריות לימפה מוגדלות בצואר. לעיתים הרופא ימצא גם פריחה אדומה (בעיקר בחזה), וטחול מוגדל (בבטן העליונה מצד שמאל, נמוש מתחת לקשת הצלעות). בדיקות דם יכולות לזהות את נוכחות הנגיף. בנוסף רמז לזיהום על ידי וירוס ה-EBV ניתן לראות בבדיקת ספירת הדם, בה ניתן למצוא מספר גבוה של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים.

מהו הטיפול במחלת הנשיקה?

אין טיפול מיוחד במחלת הנשיקה. מאחר שמדובר במחלה הנגרמת על ידי וירוס, מתן אנטיביוטיקה אינו יעיל נגדה (אנטיביוטיקה עובדת כנגד חיידקים בלבד). עיקר הטיפול מתמקד במנוחה מרובה ותכשירים להקלת כאבים והורדת חום (אקמול לדוגמה). המחלה חולפת באופן עצמוני.

מהם סיבוכי המחלה האפשריים?

כאשר המחלה אינה עוברת תוך שבוע-שבועיים, יש לפנות שוב לרופא המטפל. זאת בגלל חשש להתפתחות סיבוכים של המחלה. אחד הסיבוכים הנפוצים של המחלה הוא זיהום נוסף, הפעם על ידי חיידקים, אשר יכולים להתמקם במערות האף, על השקדים או ליצור מורסה (אבצס- כיס מלא במוגלה מזוהמת). במקרה זה יש להוסיף אנטיביוטיקה לטיפול.
סיבוך נוסף אפשרי של המחלה הוא התנפחות של השקדים עד כדי חסימה של דרכי האויר במקרה זה רופאים משתמשים בסטרואידים, כדי לנסות להפחית את גודל השקדים ולפתוח את נתיב האוויר.

חשוב להימנע מאלכוהול במהלך המחלה, מחשש לפגיעה בכבד. צילום: שאטרסטוק

מהם כללי ההתנהגות החשובים שיש להקפיד עליהם במהלך המחלה?

1. המנעות מאלכוהול - וירוס ה-EBV פוגע בכבד, ויחד עם אלכוהול הוא יכול להוביל לנזק בלתי הפיך לכבד.

2. הימנעות ממאמץ פיזי - הטחול גדל במהלך המחלה, מה שהופך אותו לפגיע יותר ומעלה את הסיכוי לקריעה שלו. קריעת טחול הינה מקרה חרום רפואי, מאחר והדימום המסיבי שנגרם יכול להביא למות החולה תוך זמן קצר. יש לעקוב אחרי גודל הטחול אצל הרופא המטפל עד חזרתו לגודל תקין.

תוך כמה זמן המחלה נעלמת והאם יש סיכוי לחלות שוב?

תסמיני מחלת הנשיקה שתוארו לעיל, כגון: חום, כאב גרון ועייפות, חולפים לרוב תוך שבוע שבועיים, אך למערכת החיסון לוקח שבועות ואף מספר חודשים להתגבר על הווירוס. על כן החולה יכול להעביר את הווירוס אף חודשים לאחר שהתאושש מן המחלה. וירוס ה-EBV נותר בגוף לאחר המחלה, לכן יש סיכוי שהמחלה תפרוץ שוב, אך הוא נמוך מאוד.

כיצד להימנע מהמחלה?

הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקות במחלת הנשיקה היא להמנע ממגע עם רוק של חולה, לדוגמה הימנעות מנשיקה עם חולה או מאכילה מאותם כלים.