בריאות האישה: זיהומים לדניים

על פי סקרים שנערכו בצפון אמריקה ובאירופה, רובם (90%) של הזיהומים הלדניים נגרמו על ידי שלושה סוגי מחוללים: חיידקים אנאירוביים האחראים להתפתחותו של ואגינוזיס חיידקי (35%-30%), שמרי קנדידה (25%-20%), טפילי טריכומונאס (10%) ושילוב של שניים-שלושה מהנ"ל (15%) - כך מסביר פרופ' מיכאל דן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון.

ואגינוזיס - הוואגינוזיס מתאפיין בהפרשה לבנה-אפורה וב"ריח דג". פרופ' דן אומר כי בעבר לא יוחסה סכנה לוואגינוזיס, אבל היום ידוע שנשים שסובלות ממנו, גם ללא תסמינים, חשופות לסיבוכים גניקולוגיים ומיילדותיים יותר מאשר נשים ללא ואגינוזיס. "נשים הרות עם ואגינוזיס מועדות יותר ללידה מוקדמת ופקיעת קרומים מוקדמת, ונוטות יותר ללקות בזיהום של הנוזל האמניוטי. כמו כן שכיחים יותר זיהומי רחם אחרי לידה לדנית וניתוח חיתוך הדופן", אומר דן.

קנדידיאזיס לדני - זיהום נפוץ מאוד גם הוא בקרב נשים, שיעור גבוה של נשים לוקה בו ו-5% מתוכן יסבלו מזיהומים חוזרים. התסמין השכיח ביותר הוא גרד. "תלונות שכיחות אחרות הן תחושת בערה באזור העריה, צריבה חיצונית בהטלת שתן, גירוי וכאב תוך לדני וכן כאב בעת משגל", מפרט פרופ' דן.

טריכומניאזיס - מחלה זיהומית שמקור ההדבקה שלה הוא מגע מיני. מחולל המחלה הוא טפיל חד תאי שמתפתח באזור הלדן והשופכה. יתכן מצב שבו אצל נשאיות הזיהום לא יהיו תסמינים כלל, ומצד שני תיתכן מחלה דלקתית חדה. הנשים שסובלות מתסמינים מדווחות על גרד, הפרשה לדנית או כאבים במשגל.

פרופסור מיכאל דן מוסיף: "מגוון של גורמים נוספים יכול להביא להתפתחות דלקת לדנית או הפרעות אחרות. את התהליכים האלה ניתן לסווג לשלוש קבוצות: תהליכים זיהומיים אחרים, תהליכים לא-זיהומיים, תגובות הקשורות לרגישות יתר או גירוי מקומי".

הגירוי המקומי, שמתאפיין בעקצוץ, תחושת בערה ותחושת אי נוחות, מאובחן פעמים רבות בטעות כקנדידה. הגירוי או רגישות היתר נגרמים כתוצאה ממגע בתחתונים מאריג סינטטי, אבקות כביסה, מרככי כביסה, טמפונים ועוד.

^^האם ערכה לבדיקה ביתית יכולה לסייע באבחון הראשוני, בעיקר כדי לדעת האם מדובר בפטריה, זיהום או גירוי מקומי או רגישות יתר?^^

פרופ' דן: "הערכה יכולה לסייע בהערכה מה מידת הסבירות שלנבדקת יש BV (זיהום לדני): אם התגובה חיובית הסבירות גבוהה, אם התגובה שלילית הסבירות אפסית ובמקרה זה (אם החולה תסמינית) עולה הסבירות שמדובר בזיהום פטרייתי או גירוי מקומי וכו'".

ערכה לבדיקה עצמית נועדה לספק את המענה לצורך במידע ראשוני על הסיבה להפרשה חריגה. חברת "טבע" הוציאה לשוק ערכת בדיקה שנקראת "קלוטסט". הערכה מתאימה לכל אישה אשר סובלת מהפרשות בלתי שגרתיות מהנרתיק או שסובלת מגירוד או גירוי גם כשההפרשה רגילה, ורוצה לברר את הסיבה לכך. הערכה מספקת אבחון ראשוני לפני הביקור אצל הרופא לגבי הסיבה להפרשה מוגברת בעלת צבע וריח שאינם שגרתיים. ערכות דומות כבר נמצאות בשימוש במדינות רבות במערב.

הערכה מכילה פדים הדומים לפדים רגילים להיגיינה נשית, אך מצורף אליהם פס גילוי נשלף. על האישה להצמיד את הפד לתחתונים ל-12-6 שעות או לאחר הופעת ההפרשה. לאחר מכן היא שולפת את פס הגילוי, מניחה אותו בקופסת ייבוש המצורפת לערכה ומשליכה את הפד. לאחר עשר דקות של ייבוש, אם מופיע על פס הגילוי כתם ירוק או כחול, הרי שיש סבירות גבוהה לזיהום חיידקי או טפילי. במקרה של תשובה חיובית, יש לפנות לרופא. צבע צהוב אחיד מצביע על אפשרות לזיהום פטרייתי.

יש לזכור, אומר פרופ' דן, שקיימות סיבות לא לדניות להפרשה לדנית מוגברת: ביוץ, הריון, פעילות מינית נמרצת, זיהומי צוואר הרחם (זיבה, כלאמידיה, שלבקת), שאתות, טיפול בגלולות ותכשירים הורמונליים אחרים. יש נשים המקדישות יתר תשומת לב להפרשות תקינות.

ערכת קלוטסט היא חלק מהמגמה של מעורבות האדם בבריאותו.

בואו לדבר על זה בפורום גניקולוגיה ופריון.