מניעת דלקת בדרכי השתן בילדים

דלקת בדרכי השתן היא מחלה נפוצה העלולה לגרום לפגיעה כלייתית בעד 5% מהילדים המעורבים. מקובל לבצע בדיקות הדמיה לחיפוש גורם אנטומי כגון רפלוקס, אך ידוע כי הסיכוי לארוע נוסף בילד שעבר דלקת דרכי שתן הוא גבוה גם אם לא נמצאו מומים כאלה. לאור זאת מקובל במקומות רבים לתת טיפול אנטיביוטי מונע במשך שנים רבות לילדים אלו כדי למנוע הישנות. אל אף שמדובר בגישה נפוצה עד היום לא הוכחה יעילותה במחקרים מבוקרים. בגליון האחרון של ה-New England Journal Of Medicine מתפרסמת עבודה שבחנה את היעילות של מתן טיפול אנטיביוטי מונע בהורדת שכיחות ארועים חוזרים של דלקת בדרכי השתן בילדים.

במחקר פרוספקטיבי כפול סמיות (Double Blind) עקבו החוקרים מאוסטרליה אחרי 576 ילדים שטופלו בארבעה מרכזים שונים עקב ארוע מוכח של דלקת בדרכי השתן (סימפטומים מתאימים + צמיחה של פתוגנים כלשהם מתרבית שנלקחה ב-SPA או צמיחה של >107 מושבות מתרבית מקטטר או צמיחה של > 108 מושבות מתרבית שתן אמצע זרם). ללא קשר למחקר, חלקם הגדול של הילדים עבר גם הדמיה של דרכי השתן (אולטרה סאונד, מיפוי או ציסטוגרפיה) ונתונים אלה נאספו.

הילדים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה במשך 12 חודשים בטיפול מונע ברספרים (trimethoprim 2mg/kgsulfamethoxazole10 mg/kg) פעם ביום ואילו הקבוצה השניה טופלה באינבו (פלצבו) יומי במשך 12 חודשים. המטרה העיקרית של המחקר היתה לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי במניעת ארועים חוזרים של דלקת בדרכי השתן.

במהלך שנת המעקב היו 36 ארועים של UTI בקבוצת הטיפול (13%), לעומת 55 ארועים (19%) בקבוצת הפלצבו.

הירידה הקלה בכמות ארועי ה-UTI היתה משמעותית סטטיסטית גם כאשר השוו בין תת קבוצות דוגמת ילדים עם רפלוקס או מומים אנטומיים אחרים.

טיפול מונע מוריד את הסיכוי לחלות בארוע חוזר של UTI ב-6 יחידות אחוז אבסולוטיות (percentage points). כדי למנוע ארוע אחד של UTI יש לטפל ב-14 ילדים במשך שנה.

טיפול מניעתי ברספרים גורם לירידה קלה אך משמעותית סטטיסטית במספר הארועים החוזרים של דלקת דרכי השתן.

זהו נושא חשוב השנוי במחלוקת זמן רב עקב נתונים סותרים בספרות. גם העבודה הנוכחית לא נותנת תשובה חד משמעית לגבי כדאיות הטיפול המונע. מצד אחד המחברים הוכיחו ירידה קלה בשכיחות הדלקות החוזרות. מצד שני העובדה שרק ב-5% ממקרי ה-UTI יש פגיעה כלייתית כלשהי מטילה בספק את נחיצות הטיפול המונע. במאמר מערכת (editorial) באותו גליון מציינים המחברים שכפי הנראה לא קיימת תשובה חד משמעית העונה לצרכים של כל המטופלים ויש לבסס כל החלטה על פי היכרות הרופא את המטופל והוריו. קרי - אם מדובר במטופלים עם היענות ירודה שאינם מגיעים לביקורת לעיתים תכופות כדאי לתת טיפול מונע, אך אם מדובר במטופלים המשתפים פעולה עם היענות טובה שיבואו לביקורת בכל מחלת חום ויהיה אפשר להתחיל טיפול מהיר, ייתכן שאין הגיון במתן טיפול אנטיביוטי מונע.

לתקציר המחקר לחצו כאן.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - הקליקו כאן.