שליית פתח

שליית פתח הינו מצב בו השלייה (האיבר שמעביר חמצן ומזון מהאם לעובר) משתרשת בתחתית הרחם סמוך לפתח היציאה מהרחם אל הנרתיק , הקרוי גם צוואר הרחם, או מעליו. שליית פתח מתרחשת ב- 1 מתוך 200 הריונות ועלולה לסכן בעיקר את חיי העובר ואת חיי האם.

האזור האופטימלי להשתרשות השליה הינו קצהו העליון של הרחם. בשליית פתח השלייה מתמקמת בתחתית הרחם ומכסה באופן חלקי או מלא את צוואר הרחם, שמהווה את דרך יציאת העובר בזמן הלידה. הגורמים העקריים לשליית פתח אינם ידועים בברור אך ידוע כי הסיכון לשליית פתח מוגבר במצבים הבאים:
1. נשים אשר עברו הריונות רבים.
2. שלייה מוגדלת או מספר שליות - בנשים סכרתיות או בהריון מרובה עוברים, שלייה מוגדלת עלולה לכסות את צוואר הרחם ולגרום לשליית פתח.
3. ניתוח קיסרי בהריונות קודמים.
4. פעולה ניתוחית ברחם שקדמה להריון.
5. נשים אשר אובחנה אצלם שליית פתח בהריונות קודמים.
6. עגבת בזמן ההריון.
7. עישון סיגריות.

שליית פתח מתגלה בדרך כלל בבדיקת אולטרא-סאונד שגרתית. כאשר שליית פתח מתגלה בשלבים מוקדמים של ההריון ב- 90 אחוזים מהמקרים המצב של שליית פתח נעלם עד למועד הלידה. הסיבה לכך היא שבמהלך ההריון במקביל לגדילתו של העובר והרחם, החלק התחתון של הרחם נמתח וגורם לשלייה לנדוד יחד עימו כלפי מעלה, ובכך נמנע הכיסוי של צוואר הרחם על ידי השלייה.

דימום הינו הסימפטום הבולט ביותר הקשור בשליית פתח כיוון שהשלייה מכילה כלי דם רבים, פגיעה קלה ביותר בה עלולה לגרום לשבירה של כלי הדם ולדימום. הדימום איננו מלווה בכאבים בדרך כלל ונוטה להופיע בעיקר במהלך המחצית השנייה של ההריון (החל מהשבוע ה- 20). במרבית המקרים הדימום מופיע באופן פתאומי אך לעיתים הוא עלול להופיע עקב קיום יחסי מין או בדיקה של האגן. ב- 25 אחוזים מהמקרים הדימום מלווה בהתכווצויות רחמיות. בכל מקרה של דימום במהלך ההריון חשוב לפנות במהרה לרופא המטפל.

במהלך הלידה מתרחשת פתיחה, התרככות והתקצרות של צוואר הרחם. בשליית פתח כלי הדם עלולים להינזק עקב שינויים אלו בצוואר הרחם ודימום ניכר עלול להתרחש . במקרים של דימום חמור נדרש יילוד מוקדם של האישה ההרה או ניתוח קיסרי. שליית פתח הינה אחד המצבים שעלול לגרום לעובר להתמקם לרוחב הרחם או לאורכו כאשר עכוזו מצוי בחלק התחתון של הרחם וראשו בחלקו העליון (מנח ההפוך לתנוחה השכיחה של עוברים ברחם טרם הלידה), עובדה זו ועצם חסימת פתח היציאה מהרחם על ידי השליה מקשה פעמים רבות על קיום לידה נרתיקית רגילה.

הטיפול בשליית פתח נועד למנוע סיבוכים המסכנים את חיי האם כגון דימומים חמורים ופגיעה בעובר, אך איננו יכול לשנות את מיקום השלייה. נשים אשר מדממות עקב שליית פתח בשלב מוקדם של ההריון מאושפזות לצורך השגחה, מנוחה, ניטור דופק העובר ומעקב אחר מצבו על ידי בדיקות אולטרא-סאונד. כיווצים רחמים מגבירים את הדימום לכן לעיתים יחליט הצוות הרפואי לתת טיפול תרופתי אשר מפחית את כיווצי הרחם, על מנת להפחית את הדימום ולמנוע לידה מוקדמת. כמו כן במצב של חשש ללידה מוקדמת הרופאים יתנו טיפול לעובר על מנת להבשיל את ריאותיו, טרם לידה.
כאשר הדימום מתרחש בשלב בהריון שמתאים ללידה הטיפול המומלץ הוא ליילד את האישה, וכך להפסיק את הדימום, ברוב המוחלט של המקרים הלידה תהיה בניתוח קיסרי.