שבועת היפוקרטס: לידתה של האתיקה הרפואית

היה זה היפוקרטס שניסה בפעם הראשונה בהיסטוריה למסד את מקצוע הרפואה, לימודי הרפואה ולהעניק לרפואה מעמד חוקי בקרב הציבור. הוא היה גם הראשון שהתייחס לצד המוסרי של הטיפול הרפואי. מוסר רפואי

היפוקראטס היה הראשון שניסה לקבוע כללים ללימודי הרפואה ומי מתאים לעסוק במקצוע, כמו גם מיסוד דרכי הטיפול הרפואי יחד עם שכרו, התנהגותו והופעתו של הרופא.

"על הרופא להראות במיטבו, ללבוש את בגדיו היפים, להיות בעל הופעה מסודרת ומכובדת, להראות בריא וניזון היטב", כתב היפוקרטס, "בציבור ידוע כי רופא אשר אינו נראה טוב אינו נותן טיפול הגון".

אולם מה שנראה לנו ברור ומובן מאליו היום, נתקל בתקופתו של היפוקרטס בהתנגדות ניכרת של העוסקים ברפואה. בכתביו מתלונן היפוקראטס כי השלטונות אינם עושים די בעניין וכי הם אינם מחוקקים חוקים אשר יגבילו את העיסוק ברפואה רק לאלו שהוכשרו כיאות.

באוסף כתביו נכללת גם השבועה המפורסמת, שבועת הרופא, והיא מיוחסת להיפוקרטס כחלק מהמאבק למסד ולקבוע כללים לעוסקים ברפואה, כמו גם לייחד את המקצוע ממקצועות אחרים.

בשבועת הרופא נכתבו לראשונה בהיסטוריה כללים אתיים ומוסריים לפעולתו של הרופא, ומניעה של שימוש לרעה במקצוע.

זהו הנוסח הקדום של שבועת היפוקרטס, כפי שנתגלה בכתבים עתיקים (מתורגם מאנגלית):
" אני נשבע באפולו, אסקלפיוס והיגאה, וכל האלים הנם עדי כי אקיים שבועה זו ככל יכולתי ושיקול דעתי.

אני נשבע להתייחס בכבוד לאלו שלימדוני מקצוע זה, להתייחס אליהם כאל אבי ואימי, ולחלוק עימם את רכושי במידת הצורך.

אני מתחייב לספק מרפא לכל ניזקק לפי מיטב שיפוטי להימנע מאבחנה לא נכונה של חולי, ולהימנע מלקיחת חיים בזדון.

אני מתחייב לשמור את מקצועי טהור, להימנע מעימות עם הסובבים אותי ולסגת מכל עימות בכבוד. בכל בית בו אבקר אני מתחייב לטפל בדייריו מתוך כבוד והגינות ולא לבוא במגע אינטימי עם מטופלי.

אני מתחייב לשמור את כל המידע שהגיע לאוזני לגבי החולים בסוד, ולא לעשות בו שימוש זדוני או להפיצו ברבים מתוך כוונה רעה.

אני מתחייב למלא שבועה זו עד תומה, ומבקש מן האלים להעניק לי אושר וסיפוק בעיסוקי. להיות מקובל ומפורסם בין האנשים. במידה ולא אמלא שבועה זו, מי ייתן והאלים יענישו אותי."

שבועת היפוקרטס מכילה בתוכה יסודות דתיים המשולבים ב-"אסור" וה-"מותר" לעוסק ברפואה. במהלך ההיסטוריה הפכה שבועת היפוקרטס ליסוד של המוסר והאתיקה הרפואית בכל העולם, ועל פי ערכיה חונכו דורות של רופאים. שבועות רבות אחרות ברפואה חוברו גם הם בהתאם לשבועה זו כולל שבועת הרמב"ם.

יחד עם זאת, חוקרים רבים מפקפקים באמיתות ובמקוריות של השבועה, ולטענת רבים היפוקרטס עצמו מתאר מהלך של הפלה מלאכותית, בעוד שבשבועה הדבר נאסר.

לכן משערים החוקרים כי הנוסח המקורי שונה במהלך השנים, כדי להתאים את השבועה לקודים האתיים שהיו נהוגים בעולם הנוצרי, ולכן חדרו לשבועה מוטיבים של מניעת עימות ו"מתן הלחי השניה".

החידוש הגדול שהונהג בתקופת היפוקרטס, חידוש שנמשך עד היום, הוא ההתבוננות במהלך הטבעי של המחלה. ההתבוננות כללה רישום ותיעוד של הממצאים, ובפעם הראשונה בהיסטוריה נעשה הניסיון לקשור את כל הממצאים לשלמות אחת הקרויה "אבחנה רפואית". דרך המחשבה של היפוקרטס הפכה להיות השיטה והבסיס של הרפואה המודרנית.

תצפיות מדויקות במקום השערות, רישום פרטי המחלה כפי שנצפו, ולא עוד השערות על מגע אלוהי הביאו לראשונה לביסוס מדעי של הרפואה. היפוקראטס לא הרשה לרופאיו לחשוב כי האל אחראי להופעת סימני המחלה, אלא דרש לרשום במדויק כל סימפטום וסימן גופני תוך ניסיון לפרשו בעזרת התיאוריה המדעית שהייתה תקפה באותם זמנים.

כך למשל, מחלת האפילפסיה בתקופה ההיא נקראה "המחלה הקדושה", והיא נצפתה כדבר מיסטי ודרמטי מאד. לפתע מתוך בריאות שלמה החולה מתחיל להתכווץ ולהתפתל תוך איבוד הכרה והפרשת קצף מפיו, ובאותה פתאומיות הוא נרגע וחוזר להכרה מלאה. בעולם הקדום ראו בחולה זה קדוש, אשר בעת ההתקף יוצר קשר עם אלוהים ולכן הוא משמש כשליחו ונושא דברו של האל.

היפוקרטס ותלמידיו לעומת זאת הניחו כי זו מחלת נפש אשר מופיעה כהתקף ונעלמת לאחר הפרשת הנוזלים ה"רעים" שהתבטאה באיבוד שליטה בסוגרים.

היסוד לתיאוריות הרפואיות של היפוקרטס, הוא רפואה רציונלית תוך ניסיון להתרחק מאמונות שווא ופלפולים פילוסופיים, גישה שהייתה חריגה מאד באותה התקופה שבה מדע, פילוסופיה, רפואה ודת היו מעורבבות זו בזו.

הוראותיו של היפוקרטס לתלמידיו היו פשוטות:
1. התבונן ותעד את כל המתרחש עם החולה.
2. למד את החולה, אורחות חייו וסימני מחלתו.
3. בצע הערכה שלך לחומרת המחלה וסיכוייו של החולה (פרוגנוזה).
4. התבסס בהערכתך על המדע והידע שרכשת ממוריך.

הראשוניות והגאוניות של שיטה זו בולטת לעין בתקופה של אמונות שווא ודעות על התערבות אלוהית, והשיטה בולטת בייחודה עוד יותר בתקופות המאוחרות יותר, בעיקר בימי הביניים האפלים, בו נסוגה הרפואה כמדע למצב קדום המסתמך על אמונות דתיות ודעות קדומות.

דמותו של היפוקרטס זכתה להערכה רבה, הערכה אשר הלכה וגברה במשך השנים בתרבות המערבית והמזרחית, ודורות רבים של רופאים ראו בדמותו אידיאל ושאפו להדמות אליו.

אוסף הכתבים של היפוקרטס עברו שינויים רבים במשך השנים, אולם הם עדיין המשיכו להיות הבסיס ללימוד הרפואה ועד למאה ה- 19 אף נדרשו הסטודנטים לרפואה לפרש חלק מכתביו בבחינות.

החשיבות המרובה שייחסו לכתביו הביא לתרגום ופרושים רבים ובשפות שונות כמו עברית, אנגלית, ערבית ואפילו סינית. חוקרים רבים גם ערכו, פירשו, וחיברו מאמרים רבים שהסתמכו על עבודותיו של היפוקרטס. בשל כך, ריבוי המפרשים, העבודות והתרגומים, יצרו ויכוח ער בין החוקרים לגבי האוטנטיות של חלק מכתביו.

הכתבה הבאה:
שבועת היפוקרטס - הנקודה היהודית

כתבות קודמות:
מי היה היפוקרטס, אבי הרפואה, מ-"שבועת היפוקרטס"?
מה כתוב בכתבי היפוקרטס?

היפוקרטס והטיפולים רפואיים של ימינו