עשן בעיניים
על עישון מריחואנה בהריון וכישורי הלמידה והזיכרון של הילד לראות את הנולד, ולא דרך מסך עשן
מריחואנה היא הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר בארה"ב בשימוש בקרב נשים בגיל הפריון.
צאצאיהם של חולדות הרות שקיבלו מינונים נמוכים של קנבינואיד הראו רמת תפקוד נמוכה במבחני למידה בהשוואה לחולדות שלא נחשפו לחומר.
צוות המחקר האיטלקי מצא שלמידה לטווח רחוק אצל החולדות שנחשפו לקנבינואיד, נפגעה, שכן שהוא כימיקל שלא ניתן להפסיק את פעולתו המפריעה לתהליכים החשמליים במוח בזמן ההריון. החולדות שנחשפו היו יותר היפראקטיביות כגורים, למרות שההשפעה עברה כשהחולדות הגיעו לבגרות.
וינצ'נזו קואומו, מאוניברסיטת לה ספיינצה ברומא, ועמיתיו, סבורים שהשפעות דומות על המוח יכולות להסביר לקויות למידה אצל ילדים שנולדו לאמהות שהשתמשו בסם הקל במהלך ההריון.
"זה מאוד רלוונטי" אומר פיטר פריד, פסיכולוג באוניברסיטת קרלטון באוטווה, קנדה, שערך בדיקה דומה בקרב בני אדם. "מה שהם מצאו מאוד מתאים ועקבי למה שאנחנו ראינו אצל בני אדם."
גורמים מבלבלים
ההשפעות האפשריות של מריחואנה בזמן ההריון על התינוק ועל התנהגות התינוק בעתיד, שנויות במחלוקת, אומרים קואומו ועמיתיו. לטענתם החוקרים, המחקר בחולדות רלוונטי להערכת ההשפעות על בני אדם, שכן מחקרים בבני אדם יכולים להיות מושפעים מגורמים רבים, למשל עישון סיגריות, מצב כלכלי או מגורים בסביבה עירונית.
במחקר, חולדות הרות קיבלו זריקה של מינון נמוך של קנבינואיד מלאכותי. צאצאים שנחשפו לסם במהלך ההריון הראו היפראקטיביות במהלך הינקות וההתבגרות, שנמדדה בהתאם למספר הפעמים שריצתם "שברה" את הקרניים האינפרא-אדומות שרישתו את הכלוב.
הם הפסיקו כשהגיעו לבגרות, אבל הבעיות הוחלפו בקשיים בזיכרון. החוקרים הראו רמות נמוכות יותר של כימיקל תקשורת שנקרא גלוטמט בהיפוקמפוס, אותו חלק במוח האחראי על תהליכי הלמידה והיכולת החזותית. הם גם מצאו הפרעות בתהליכים החשמליים הקשורים בלמידה באזור זה.
פריד אומר שבנוסף להשפעות על הזיכרון והלמידה, חשיפה למריחואנה בזמן ההריון יכולה להשפיע גם על מיפוי חזותי וניתוח אצל תינוקות של בני אדם.