מי הרגיז את המעי שלי

תסמונת המעי הרגיז (Iirritable bowel syndrome) הנה אחת מן ההפרעות הגסטרואנטרולוגיות (הקשורות למערכת העיכול) הנפוצות ביותר בהן נתקלים הרופאים. היא מהווה בין שלושים לחמישים אחוז מכלל הפניות לרופא מסיבות הקשורות להפרעות במעי.
מדובר בהפרעה בתנועתיות המעי אשר נובעת מליקוי בתפקוד השרירים החלקים שבדפנות המעי ו/ או בעצבובו. ההפרעות הללו גורמות לתופעות חוזרות של כאבי בטן בדרגות חומרה שונות, עצירות,שלשולים, נפיחות הבטן ועוד. לציין כי כאשר בודקים את מבנה רקמות המעי במיקרוסקופ לא מצליחים להוכיח כל הפרעה במבנה הרקמה בכלל והתאים בפרט.
התסמונת אינה כרוכה בנזק קבוע למעי ואינה גורמת להופעה של דימום ממערכת העיכול או לעליה בשכיחות של גידולי מערכת העיכול.

הסימפטומים העיקריים של תסמונת המעי הרגיז הם:

התכווצויות וכאבים בבטן כולה הן לפני והן אחרי היציאה.

תחושה של נפיחות הבטן המופיעה כבר בשעות הבוקר.

שלשול או עצירות ולעתים מופיעים שלשול ויציאה תקינה או קשה באותו היום ובאותה יציאה עצמה.

ריר רב בעת ההתרוקנות.

פליטת גזים מרובים שעלולים לגרום לכאבי בטן עזים.

גיהוקים רבים.

בחילות וחוסר תאבון.

מצבי חרדה או דכאון בדרגות שונות.

משקל שמור ובדיקות מעבדה תקינות לחלוטין.

כאמור בין שליש למחצית הפונים לעזרה לגסטרואנטרולוג סובלים מהתסמונת כאשר מספר הנשים גדול פי שניים עד שלושה ממספר הגברים הסובלים. הנשים סובלות מהסימפטומים של המעי הרגיז יותר בתקופת הווסת ויתכן שהפרעות הורמונליות משפיעות על חומרת התופעות. המחלה מתחילה בגיל ההתבגרות אך כשליש מן החולים חשים הקלה משמעותית בחומרת הסימפטומים עם סיום גיל ההתבגרות.

הגורם העיקרי לתסמונת אינו ידוע עדיין אך ניתן להתייחס הן להפרעות בעצבוב המעי והן להפרעות בתפקוד השרירים החלקים הבונים את דופן המעיים.
ניתן, כאמור, "להאשים" גורמים הורמונליים כיון שההפרעות נפוצות יותר בנשים ובעיקר בזמן המחזור החודשי.
גורמים "מסייעים" להתפתחות המחלה הם מצבי לחץ למיניהם, מאכלים מסוימים כמו שוקולד,חלב (בחלק מן המקרים החולים סובלים מרגישות לסוכר החלב בעת ובעונה אחת) או אלכוהול ולעתים מחלות שלשוליות זיהומיות או דלקתיות אחרות עלולות להוות "טריגר" להופעת הסימפטומים.

אבחנת תסמונת המעי הרגיז מבוססת על הסיפור הקליני ובדיקות מעבדה בסיסיות תוך שלילה של המחלות האחרות אשר גורמות לאותם סימפטומים.

הטיפול מבוסס על שילוב של שינויים באורחות החיים ובדיאטה וכן מתן טיפול תרופתי. יש לנסות ולהפחית עד כמה שאפשר בשתית אלכוהול, אכילת שוקולד, שתית משקאות המכילים קופאין ואכילת מזון מתובל.
מומלץ לנסות להפסיק לשתות חלב ולאכול מוצרי חלב לתקופה מוגדרת, לאכול בצורה מסודרת (ארוחות קטנות לעתים קרובות) ולשתות כמויות גדולות של נוזלים(בעיקר מים).

לעיתים ניתן טיפול תרופתי כאשר הוא מכוון לאופי התלונות: כאשר התלונה העיקרית הינה שלשולים והפסקת החלב אינה משפרת את המצב ניתן לתת באופן מבוקר מאוד מינון קטן של אימודיום (תרופה עוצרת שלשול).
כאשר התלונה העיקרית הינה עצירות נותנים כלכלה עשירה בסובין עם הרבה מאוד שתייה (של מים בעיקר).
לנושא כאבי הבטן מומלץ לתת תכשיר הניקרא קולוטל אותו נותנים עד שלוש פעמים ביום, חצי שעה לפני כל ארוחה. במידה וכאבי הבטן קשים מאוד והם מלווים במצבי חרדה יש הנותנים תרופות אנטי דכאוניות למיניהן (דרך הרופא המומחה).
תכשירים פרוביוטיים עשויים אף הם לעזור. מדובר בתכשירים המכילים כמויות גדולות מאוד (במיליונים) של חיידקים "טובים" אשר דוחקים את החיידקים ה"רעים" ומונעים ניצול של המזון על ידי החיידקים ה"רעים" ויצירת גזים ונוזלים.

לסיכום, תסמונת המעי הרגיז הינה תופעה שכיחה ביותר הגורמת לאי נוחות רבה אצל הסובלים ממנה. עדיין אין אנו יודעים באופן ברור מהי הסיבה לתופעה וגם לא מהו הטיפול האופטימלי. ואולם, כיום ניתן לעזור לחלק גדול מן החולים ולהפחית באופן משמעותי את תלונותיהם.