רשלנות רפואית: הפרת חובת הזהירות
כיצד נבדיל בין טעות רפואית לרשלנות בכתבה שלהלן.
תביעה ברשלנות רפואית היא תביעת נזיקין לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו עקב טיפול רפואי כושל שבו הפר הרופא או המוסד הרפואי חובת זהירות שאלמלא הפרתה לא היה מתרחש הנזק או שהנזק שנגרם לא היה מוחמר.
על מנת להוכיח תביעה ברשלנות רפואית על התובע לעמוד במספר תנאים: צריך להוכיח קיומה של חובת זהירות, להוכיח שהייתה הפרה של חובה זו מצד הנתבע, להראות שנגרם לו נזק ושלנזק זה יש קשר סיבתי להפרת חובת הזהירות.
לדוגמא, אם רופא המשפחה נותן טיפול באנטיביוטיקה שלפי הוראות היצרן יש לתיתה במשך 10 ימים, והוא מורה שיש ליטול את התרופה במשך 3 ימים, הוא מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כרופא משפחה.
לאחר הטיפול האנטיביוטי אין שיפור במצב החולה ורופא המשפחה אינו מפנה את החולה למומחה רפואי או לא מתייעץ עם מומחה רפואי יש בכך הפרת חובת הזהירות של הרופא כלפי החולה, אולם עדין אין בכך הוכחת רשלנות.
הרשלנות מתקיימת רק כאשר נגרם נזק לחולה בדוגמא שלעיל: אם למשל הייתה הידרדרות במצבו של החולה, והוא לא הופנה בזמן לחדר המיון או לרופא מומחה וחלה החמרה של ממש במצבו ונגרם לו נזק בלתי הפיך, למשל זיהום או מחלה קשה שניתן היה למנוע אותה בטיפול רפואי מוקדם יותר, ניתן לומר שהרשלנות הרפואית הוכחה וזאת מאחר והתקיים יסוד הנזק והוכח הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות והנזק התוצאתי.
חובת הזהירות מוגדרת בחוק וניתנה לה פרשנות על ידי בתי המשפט. את הפרת חובת הזהירות יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הספציפי שבו ארע הנזק. כאשר מוגשת תביעה ברשלנות רפואית יש חובה לצרף חוות דעת של מומחה ערוכה כעדות בבית המשפט, הגשת חוות הדעת היא תנאי להגשת התביעה ורק באמצעותה ניתן להוכיח את התביעה.
תביעה ברשלנות רפואית מסווגת לסוגים שונים, אין דומה תביעה מסוג אחד לתביעה מסוג אחר, לא מבחינת הוכחת אחריות ועיקר השוני הוא בהוכחת היקף הפיצויים.
נשאלת השאלה, כיצד ניתן לדעת האם יש עילה לתביעה?
ובכן, על מנת להגיש תביעה ברשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיש לו ניסיון ומיומנות בטיפול בתביעות מסוג זה. על המתלונן לתאר את כל ההשתלשלות העובדתית ולמסור לעו"ד את כל המידע אודות הטיפול הרפואי.
השלב הראשון בטיפול בתביעה הוא השגת התיעוד הרפואי המלא מכל המוסדות הרפואיים אשר טיפלו במטופל. לאחר איסוף החומר הרפואי על ידי עורך הדין, עליו לברר האם העובדות בתיק הרפואי תואמות את התיאור העובדתי שנמסר לו על ידי הלקוח. עליו לברר האם יש סתירות בין הסיפור של הלקוח ובין מה שמתואר בתיק הרפואי , עליו לברר אם יש סתירות ברשומה הרפואית או תיאור לקוי של העובדות.
השלב השלישי בבירור השאלה אם יש עילה לתביעה הוא הפניית החומר שנאסף למומחה רפואי לצורך מתן הערכה ראשונית האם יש מקום לכתוב חוות דעת המבססת עילה ברשלנות רפואית. אם תשובתו של המומחה הרפואי היא שלילית , על עורך הדין להציג את הממצאים בפני הלקוח, לעיתים יבחר עורך הדין לפנות למומחה רפואי אחר אם הוא סבור שיש עילת תביעה , לעיתים עליו לסיים את הטיפול תוך הסבר על סיכויי התביעה.
אם תשובתו של המומחה הרפואי היא חיובית, על עורך הדין לברר מה סיכויי התביעה על פי חוות הדעת שיקבל וכן עליו לחשב את הנזק ולהציג בפני הלקוח את הערכתו באשר לסכום הפיצויים. לעיתים ההוצאה בגין ניהול התביעה אינה שקולה כנגד סכום הפיצויים שיפסק בסופו של דבר ומומלץ לשקול גם את הערכת הפיצוי הכספי לפני שמחליטים על הגשת תביעה.
על פי החוק חייב המוסד הרפואי המחזיק ברשומה הרפואית לשחרר את צילום התיק הרפואי על פי פניה של המטופל או בא כוחו כנגד הצגת כתב ויתור על סודיות רפואית. על פי חוק זכויות החולה תשנ"ו, 1996, אי המצאת התיעוד הרפואי למטופל מהווה עבירה פלילית ועלולה לפעול כנגד המוסד הרפואי בתביעה אזרחית, על כן יש למוסד הרפואי עניין להמציא את התיעוד הרפואי למטופל. על מנת לזרז את התהליך לעיתים רצוי שהפניה לקבל את התיעוד הרפואי תעשה באמצעות עורך דין.
יש לזכור כי קיימת התיישנות בתביעת נזיקין 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, לאמור, המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני הנטען. המבחן להתיישנות הוא מבחן גילוי הנזק, אם הנזק היה קיים, כגון גידול סרטני, אך הנפגע לא ידע עליו, מרוץ ההתיישנות יתחיל מהמועד שבו נתגלה הנזק ולא מהמועד שבו ניתן היה לגלותו. לעומת זאת, אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית, והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמרוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק. מכאן עולה כי נושא התיישנות תביעות ברשלנות רפואית הוא מורכב ויש לבחון כל מקרה לגופו, שכן ישנם אירועים מסוימים המפסיקים את מרוץ ההתיישנות.
אצל קטינים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר בגיל 18. כך בתביעה לנזק מלידה זכאי התובע להגיש תביעתו עד גיל 25. אותו דין חל על חסויים וחולי נפש לגביהם נקבע בחוק שמרוץ ההתיישנות מתחיל מרגע שאינם חסויים ו/או חולי נפש.
עלויות ניהול תביעה ברשלנות רפואית הן גבוהות. להבדיל מתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשנ"ה 1975 שבו ממנה בית המשפט מומחה רפואי להערכת נזקיו של התובע, תביעה לרשלנות רפואית מתבררת על פי פקודת הנזיקין ולפיה חייב התובע/ת לצרף לכתב התביעה חוות דעת להוכחת כל עניין שברפואה.
מספר חוות הדעת שיש לצרף לכתב התביעה הוא לפי מספר העניינים הצריכים הוכחה, ומשתנה מעניין לעניין. למשל, תביעה לנזקי גוף של קטין אשר נגרם לו נזק בלידה, מחייבת צירוף של שתי חוות דעת לפחות, האחת של גינקולוג ומיילד לעניין האחריות בלידה, והשניה של נוירולוג ילדים לעניין הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות והנזק שנגרם. כמו כן תכלול חוות דעת זו את צרכיו של הילד הנכה. בשלב מאוחר יותר יצטרך התובע לצרף חוות דעת נוספות לעניין היקף הנזק ויתכן שגם לעניין האחריות. הערכת מספר חוות הדעת שיוגשו בסופו של דבר היא קשה ולעיתים בלתי אפשרית, שכן יש מקרים שבהם השאלות הרפואיות מסתבכות ומחייבות הגשת חוות דעת נוספות.
להבדיל, בתביעה של אדם שנפטר, ניתן להסתפק בדרך כלל בחוות דעת אחת בתחום הרלוונטי לתלונת הרשלנות, אך גם כאן קשה לצפות את מהלך הדיון, ויתכן שהתובע יצטרך להוסיף חוות דעת רפואיות נוספות כגון מה הייתה תוחלת החיים הצפויה אלמלא הרשלנות.
עלות חוות דעת משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא, באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 3000 ש"ח ל- 16000 ש"ח בתוספת מע"מ לפי העניין.
גם הטיפול בתביעה המשפטית משתנה ממקרה למקרה , מבית משפט לבית משפט, ומשופט לשופט. ניתן לומר כי אם הצדדים לא התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט לפני או בסמוך להגשת התביעה המשפטית, תחילת הטיפול המשפטי הוא בבירור השאלה אם יש עילת תביעה ברשלנות רפואית. ברור זה צריך להמשך מס' חדשים עד לקבלת חוות דעת לפי העניין. אורך חיי התביעה נמשך משנתיים עד ארבע שנים בממוצע אך יש וההליכים נמשכים זמן רב יותר. בהערכה זו איננו מתייחסים להתמשכות ההליכים בערעור ובהליכי גבייה בלשכת הוצאה לפועל.
יש לציין כי הטיפול המשפטי בתביעה רפואית דורש מיומנות וניסיון. הטיפול המשפטי בתביעה ברשלנות רפואית מחייב מומחיות. בחירת עורך הדין היא תהליך שאינו נופל מחשיבותו מבחירת מומחה רפואי לטיפול רפואי חיוני.
בניהול תביעה לרשלנות רפואית יש שלבים רבים ובכל אחד מהשלבים עלולות הנסיבות להסתבך ולהקשות על הוכחת התביעה. לקוח הפונה לעורך דין לצורך התייעצות או טיפול בעניין משפטי זכאי לקבל ממנו דיווח שוטף וזאת בהתאם להיקף המידע אותו מבקש הלקוח לקבל. הלקוח זכאי להיות מעורב בפעולות השונות שנוקט עורך הדין לרבות מינוי מומחה רפואי, גובה סכום התביעה לאיזה בית משפט מוגשת התביעה (הן מבחינת הסמכות העניינית- לפי סכום התביעה והן מבחינה גיאוגרפית, היכן מוגשת התביעה בפועל).
הלקוח זכאי לקבל תשובות באשר להתפתחות בבית המשפט, לרבות קבלת מידע בדבר טענות הצד שכנגד. החלפת מידע יש בה לסייע לעורך הדין לייצג את עניינו של התובע טוב יותר.
הלקוח זכאי לדעת אם הוצעה הצעת פשרה, אפילו שעורך הדין לא ממליץ עליה , בקיצור ניתן להשוות את חובות עורך הדין בטיפול המשפטי לחובת הרופא בטיפול הרפואי, הלקוח זכאי לצפות מעורכי הדין לקבל את כל המידע על מנת שיוכל לגבש החלטה מושכלת לכלכל את צעדיו שהרי בסופו של דבר התביעה היא של הלקוח ולא של עורך הדין.
הגשת תביעה רפואית כרוכה בהשלמת פעולות מקדימות כגון איסוף התיעוד הרפואי, קבלת חוות דעת בתחומים הרלבנטיים וגיבוש הערכת הנזק. כל זאת עד לקבלת החלטה מתי תוגש התביעה. מומלץ שלא להקדים ולהגיש תביעה טרם זמנה או להגישה בחסר כגון שלא צורפו אליה חוות הדעת הרלבנטיות או ללא תיעוד רפואי מספיק, שהרי הגשת תביעה פגומה עלולה לשמש חרב פיפיות ולפגוע בניהול התביעה.
אופן הטיפול בתביעה המשפטית משתנה ממקרה למקרה , מבית משפט לבית משפט, ומשופט לשופט. ניתן לומר כי אם הצדדים לא התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט לפני או בסמוך להגשת התביעה המשפטית, תחילת הטיפול המשפטי הוא בבירור השאלה אם יש עילת תביעה ברשלנות רפואית. ברור זה צריך להמשך מס' חדשים עד לקבלת חוות דעת לפי העניין.
אורך חיי התביעה נמשך משנתיים עד ארבע שנים בממוצע אך יש וההליכים נמשכים זמן רב יותר. בהערכה זו איננו מתייחסים להתמשכות ההליכים בערעור ובהליכי גבייה בלשכת הוצאה לפועל.
יש לציין כי הטיפול המשפטי בתביעה רפואית דורש מיומנות וניסיון. הטיפול המשפטי בתביעה ברשלנות רפואית מחייב מומחיות. בחירת עורך הדין היא תהליך שאינו נופל מחשיבותו מבחירת מומחה רפואי לטיפול רפואי חיוני.
בניהול תביעה לרשלנות רפואית יש שלבים רבים ובכל אחד מהשלבים עלולות הנסיבות להסתבך ולהקשות על הוכחת התביעה. לקוח הפונה לעורך דין לצורך התייעצות או טיפול בעניין משפטי זכאי לקבל ממנו דיווח שוטף וזאת בהתאם להיקף המידע אותו מבקש הלקוח לקבל. הלקוח זכאי להיות מעורב בפעולות השונות שנוקט עורך הדין לרבות מינוי מומחה רפואי, גובה סכום התביעה לאיזה בית משפט מוגשת התביעה (הן מבחינת הסמכות העניינית- לפי סכום התביעה והן מבחינה גיאוגרפית, היכן מוגשת התביעה בפועל).
הלקוח זכאי לקבל תשובות באשר להתפתחות בבית המשפט, לרבות קבלת מידע בדבר טענות הצד שכנגד. החלפת מידע יש בה לסייע לעורך הדין לייצג את עניינו של התובע טוב יותר.
הלקוח זכאי לדעת אם הוצעה הצעת פשרה, אפילו שעורך הדין לא ממליץ עליה , בקיצור ניתן להשוות את חובות עורך הדין בטיפול המשפטי לחובת הרופא בטיפול הרפואי, הלקוח זכאי לצפות מעורכי הדין לקבל את כל המידע על מנת שיוכל לגבש החלטה מושכלת לכלכל את צעדיו שהרי בסופו של דבר התביעה היא של הלקוח ולא של עורך הדין.
הגשת תביעה רפואית כרוכה בהשלמת פעולות מקדימות כגון איסוף התיעוד הרפואי, קבלת חוות דעת בתחומים הרלבנטיים וגיבוש הערכת הנזק. כל זאת עד לקבלת החלטה מתי תוגש התביעה. מומלץ שלא להקדים ולהגיש תביעה טרם זמנה או להגישה בחסר כגון שלא צורפו אליה חוות הדעת הרלבנטיות או ללא תיעוד רפואי מספיק, שהרי הגשת תביעה פגומה עלולה לשמש חרב פיפיות ולפגוע בניהול התביעה.
עוד בנושא: רשלנות רפואית