סרטן שד

סרטן שד הוא המצב בו תאים לא תקינים (סרטניים) מתפתחים ברקמת שד, ומחליפים את רקמת השד הבריאה.
סרטן שד הינה מחלה שניתן לטפל בה. המפתח לטיפול מוצלח במחלה הוא הגילוי המוקדם המתאפשר על ידי ביצוע בדיקת ממוגרפיה תקופתיות (ההמלצות יפורטו בהמשך).
75 אחוזים מהנשים המאובחנות בשלב מוקדם כסובלות מגידולים קטנים בשד, קודם התפשטותם לחלקי גוף אחרים, שורדות מעל 10 שנים מגילוי הגידול.

תחילה מתפתח גוש קטן ,נוקשה שאינו רגיש בדרך כלל ועל פי רב אין מגלים אותו אלא אם נוקטים פעולות מכוונות לכך. בהמשך התפתחות המחלה התאים פולשים מקומית לתוך רקמות שריר, עור ושומן. אחר כך מתחילה התפשטות של הגידול לאזורים מרוחקים יותר בגוף. בתחילה הגידול מתפשט דרך הניקוז הלימפתי לקשריות הלימפה בבית השחי. בשלב הבא התאים הממאירים מתפשטים דרך הניקוז הלימפתי ודרך מחזור דם המנקז את נוזל הלימפה אל רקמות אחרות דוגמאת המח, העצמות ,הכבד והריאות.

על אף ההתקדמות באמצעי הגילוי המוקדם של סרטן השד, הארעות המחלה בנשים בארה"ב נמצאת במגמת עלייה. אחת מכל שמונה עד תשע נשים תחלה במחלה זו. כיום, למרות שיטות הטיפול החדישות, ממאירות השד היא הסיבה השלישית לתמותה בנשים בארה"ב.
חשוב לזכור כי המחלה קיימת גם בגברים אם כי היא נדירה יותר.
אצל חלק מן הנשים ניתן לאתר גורמים המעמידים אותן בסיכון מוגבר לפתח את המחלה, בין גורמי סיכון אלה ניתן למנות את הגורמים הבאים:
1) אם או אחות הסובלות או שסבלו בעברן מסרטן שד.
2) נשים שלא ילדו מעולם.
3) נשים שילדו את ילדן הראשון אחרי גיל שלושים.
4) נשים שנחשפו לקרינה.
שני גורמים נוספים לגביהם מתבצעים כעת מחקרים באשר לקשר ביניהם לבין מחלת הסרטן הינם: השמנת יתר וצריכה סדירה של אלכוהול. נכון לרגע זה אין כל עדות לכך שגלולות למניעת הריון גורמות לסרטן שד, אולם גם אפשרות זו ממשיכה להיחקר.

על מנת לגלות את המחלה מוקדם ככל האפשר, כל אישה המגיעה לגיל שבו מומלץ כי תפעל לפי ההוראות הבאות.
1) בדיקת שד עצמית פעם בחודש.
2) בדיקת שד אצל כירורג פעם בשנה.
3) לבצע בדיקת ממוגרפיה כבסיס להשוואה לצילומים הבאים שיבוצעו בהמלצת הרופא המטפל.
בארץ ההמלצה היא להתחיל בבדיקות ממוגרפיה מעל גיל 50 אלא אם קיימים גורמי סיכון למחלה.

בדרך כלל התסמין הראשון הוא גוש בשד, על פי רב בשלב זה של המחלה אין תסמינים נוספים .
הפרשה מן הפטמה של נוזל דמי או כל נוזל אחר מחייב התייחסות רפואית מלאה. כך גם צריכה להיות ההתייחסות לשינויים בגיאומטריה או במנח של הפטמה ושל השד כולו, חשוב לשים לב במיוחד לסטייה במנח הפטמה ולשקעים חדשים בעור המכסה את השד. יש להתייחס מאוד ברצינות לתחושות של גרד מן הפטמה ולפנות לרופא המטפל.

נפתח בכך שרב הגושים הנימושים בשד אינם גושים ממאירים. על פי רב מדובר בכיסים (ציסטות) המלאים בנוזל שגודלם והופעתם תלוי במחזור הויסתי. הערכת הגוש כוללת בדיקת רופא, צילום ממוגרפייה ו/או בדיקת על-קול (אולטרא - סאונד) לפי שיקול דעת הרופא. במידה ומדובר בציסטה שאיבת נוזל מהציסטה על ידי מחט תחת הרדמה מקומית משמש לאישוש ההשערה כי מדובר בכיס מלא בנוזל בלבד.
במידה ושאיבת הנוזל נכשלת יש לשקול עריכת ביופסיה. הרופא-,כירורג על פי רוב, יבצע תחת הרדמה מקומית חתך קטן ויסיר מעט רקמה מן הגוש הנימוש . הרקמה תשלח לבדיקה פאתולוגית לבדיקת נוכחות תאים ממאירים.

במידה ואובחן גידול ממאיר בשד, הגישה הטיפולית תקבע בעצה אחת עם האישה, הכירורגים והאונקולוגים. סוג הטיפול תלוי בסוג הגידול, גודלו ובנוכחותן של גרורות בקשריות הלימפה בבית השחי או גרורות באיברים אחרים.
אפשרויות הטיפול הניתוחיות:
1) ניתוח lumpectomy שבמהלכו נכרתת רק הרקמה הממאירה.
2) ניתוח mastectomy שבמהלכו נכרתת כל רקמת השד.

אפשרויות טיפוליות נוספות הן הקרנות ומתן טיפול תרופתי (כמותרפיה). ניתן גם לשלב בין הגישות על מנת להשיג תוצאות טובות יותר.
חשוב מאוד כבר בשלב מוקדם לשקול גם את האפשרות של ניתוח לשחזור השד.

נשים הסובלות מסרטן שד זקוקות למערך רחב מאוד של תמיכה, רובו זמין ומומלץ להיעזר בו, ניתן לפנות אל גופים אלה דרך האגודה הישראלית למלחמה בסרטן.
חשוב לזכור כי ההשרדות ממחלת הסרטן על אף הקשיים הולכת ומשתפרת, אחת הסיבות לכך הינה המודעות הגוברת בקרב הנשים המביאה לגילוי מוקדם של רוב הגידולים על ידי האישה עצמה בעצרת המישוש העצמי. התקווה היא שהשיפור המתמיד ברגישות אמצעי ההדמייה יאפשרו בעתיד גילוי מוקדם יותר מהגילוי האפשרי במישוש הידני, וכאן טמון המפתח לשיפור משמעותי בהישרדות ואף בריפוי בעתיד.