אוסטיאופורוזיס

אוסטאופורוזיס הינו מצב בו יש ירידה במסת העצמות בגוף (אוסטאו - עצם, פורוזיס - חורים). כתוצאה מכך, העצמות מאבדות מחוזקן ועולה הסכנה לשברים. באופן טבעי, עצמות הגוף מתחדשות בתהליך המורכב מפירוק ובניה מתמידים. עד גיל 35 לערך קצב הבניה גדול מקצב הפירוק. לאחר מכן הקצב משתווה ורק בשלב מאוחר קצב הפירוק גדול מקצב הבניה. כאשר קצב הפירוק מהיר מקצב הבניה, העצם הולכת ונחלשת. זהו תהליך המתרחש באופן נורמלי כחלק מהזדקנות הגוף. רק כאשר קצב התהליך מוגבר ומביא לחולשת העצם במידה רבה מהנורמלי נקרא התהליך אוסטאופורזיס.

* נשים נוטות לפתח אוסטאופורוזיס במידה רבה יותר מגברים לאחר הפסקת המחזור החודשי וזאת בשל ירידה בייצור הורמון האסטרוגן. מאותה סיבה בנשים שהמחזור החודשי פסק מוקדם יותר רב הסיכון לאוסטאופורוזיס.
* באופן טבעי, אנשים מבוגרים יותר נוטים לפתח אוסטאופורוזיס שכן עם הגיל יורדת כמות העצם.
* נשים לבנות ובמיוחד נשים קטנות או רזות נוטות לפתח אוסטאופורוזיס במידה רבה יותר מאשר נשים כושיות. הסיבה לכך איננה ברורה.
* אנשים שמסת העצם שלהם נמוכה מלכתחילה (מסיבות גנטיות או תזונה לקויה לדוגמא) הינם בסכנה מוגברת שכן אובדן של כמות עצם קטנה יחסית מביא לאוסטאופורוזיס וסיכון מוגבר לשברים.
* מעשנים ואלו המפריזים בשתיית אלכוהול וקפה.
* אנשים הממעטים בפעילות גופנית.
* אנשים המשתמשים באופן כרוני בתרופות מסויימות (לדוגמא משתנים מסויימים, דנטואין, סטרואידים ועוד)

המיוחד באוסטאופורוזיס הוא שלרוב אין סימפטומים עד שלבים מתקדמים. כשהעצם חלשה מכדי לעמוד בעומס, הדבר מתבטא בשברים, לרוב בחוליות עמוד השדרה, בעצם הירך ובשורש כף היד. בארה"ב בלבד, מעל מיליון וחצי שברים בשנה, מרביתם בנשים, קורים כתוצאה מאוסטאופורוזיס (!).

לא ניתן לאבחן את אוסטאופורוזיס בבדיקה פיזיקלית ובדיקות המעבדה רגילות. צילומי רנטגן רגילים מראים אוסטאופורוזיס רק כאשר העצם איבדה מעל 30 אחוז מהמסה שלה. קיימים צילומים מיוחדים לבדיקת מסת העצם (לדוגמה - DEXA) המאפשרים להעריך את הירידה במסת העצם.

החלק החשוב ביותר בטיפול באוסטאופורוזיס הינו מניעה. ככל שמסת העצם גדולה יותר בשלבים מוקדמים הסיכון לאוסטאופורוזיס נמוך יותר. בילדים, ובמיוחד בילדות, ככל שהדיאטה כוללת יותר סידן (מוצרי חלב, סרדינים, ברוקולי וכו') וויטמין D (מוצרי חלב מועשרים, כבד, שמן דגים ועוד) הגוף בונה יותר עצם והסיכון לאוסטאופורוזיס בשלבים מאוחרים יותר קטן. בדומה כל האוכלוסיה ובמיוחד נשים בהריון, נשים מבוגרות ואלו שבקבוצת הסיכון כמפורט לעיל צריכים להקפיד על פעילות גופנית סדירה וצריכת סידן וויטמין D ברמה המתאימה (בתלות בגיל - סידן 400-1500 מ"ג ליום וויטמין D לפחות 400 יחידות ליום).
כאשר נעשית האבחנה של אוסטאופורוזיס הטיפול צריך להתבצע בפיקוח רפואי. הטיפול כולל אסטרוגן לנשים אחרי הפסקת המחזור החודשי ו/או תרופות המקטינות את קצב ספיגת העצם (קלציטונין, ביזפוספונטס ואחרות) .