מינון מומלץ של ויטמין D במצב חסר

חסר ויטמין D קשור בסיכון מוגבר לשברים אוסטיאופורוטיים וככל הנראה גם בסיכון יתר לתחלואה קרדיו-ווסקולרית. חסר ויטמין D מאובחן כאשר רמת 25 OH VITAMIN D בסרום היא 50-75 nmol/L.

מחקר תצפיתני שפורסם בגיליון יוני 2010 של כתב העת Osteoporosis International בחן את ההשפעה של מתן תוספת ויטמין D על רמותיו בדם.

שיטות:

975 נשים ו-188 גברים עברו הערכה לבחינת סטאטוס אוסטיאופורוזיס. 104 מטופלים אובחנו עם אוסטיאופורוזיס ורמות נמוכות של ויטמין D בדם. מטופלים אלו טופלו בויטמין D ועברו בדיקות מעקב כעבור כשלושה חודשים.

תוצאות ומסקנות:

לאחר שלושה חודשי טיפול בויטמין D רק 12.5% מהמטופלים האוסטיאופורוטים הגיעו לערכי ויטמין D בדם גבוהים מ- nmol/L 75.

ערכי ויטמין D בדם במטופלים שנטלו טיפול במינון גבוה מ- 1500 יחידות, היה גבוה משמעותית מערכי הויטמין D בדם במטופלים שנטלו טיפול במינון נמוך מ- 1000 יחידות ליום.

במחקר זה נמצא כי המינונים המומלצים הנוכחיים לטיפול בויטמין D לא היו מספיקים להשגת עלייה בעלת משמעות קלינית בערכי ויטמין D בדם. מתן מינון גבוה יותר של ויטמין (2000-3000 יחידות) ליום נדרש, על-מנת להשיג עליה בעלת משמעות קלינית בערכי ויטמין D בדם. במחקר זה מינון גבוה נמצא כיעיל וללא תופעות לוואי משמעותיות.

הערת המידענים הרפואיים של univadis:

אומנם, מדובר במחקר הדורש תשומת לב, אולם יש לזכור כי ההמלצות הנוכחיות למתן ויטמין D במצבי חסר הינן 800-1000 יחידות ליום. יש להעלות מינון באופן מדורג רק במידה ולא נצפתה תגובה מספקת.

ב-1997 ה-National Academy of Sciences בארה"ב הגדירה את המינון העליון הבטוח של ויטמין D כ-2,000 יחידות ליום. מחקרים שנעשו מאז אומנם הראו שגם מינונים גבוהים יותר הינם בטוחים, אולם רף זה טרם שונה באופן רשמי ב- Guidelines.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.