בטבורו של העולם - על משמעות איסוף תאי גזע מחבל הטבור

מספר הנשים העומדות ללדת המבקשות לאסוף תאי אב מדם חבל טבורי - הולך וגדל. מדובר בנשים להן ילדים הסובלים ממחלות שבמהלכן יתכן ויהיה צורך בהשתלת מח עצם. אבל לא רק הן - הענין בנושא זה הולך וגובר - ויש המבקשות לאסוף דם מחבל הטבור ולשמור בהקפאה לכל צרה שלא תבוא, אין כמעט אשה או זוג שיכולים להתמודד עם המחשבה ש"יום אחד יהיה לנו ילד חולה, ולא עשינו די על מנת להצילו" - התחושה הזו חזקה מכל דבר אחר - ותוצאותיה עמה.

אסוף תאי האב מחבל הטבור בא להחליף את הצורך בתרומת מח-עצם כמקור לתאי אב במקרים בהם נדרשת השתלת מח עצם אלוגנאית.

על פי הספרות - השיטה בשימוש כעשר שנים ויתרונה הגדול בסיכון נמוך יותר לזיהום ויראלי ולתופעת GVH (בזכות העובדה שתאי אב מחבל הטבור בעלי פעילות אימונולוגית פחותה מאלו שמקורם במח עצם).

מלבד פעולת נטילת הדם הטבורי לאחר הלידה ואיסוף תאי האב יש צורך בשמירת החומר בהקפאה לתקופה בלתי ידועה - משום שלא ברור אם הילד החולה יהיה זקוק להשתלת תאי אב, ואם כן - מתי.

הטיפול בהשתלת תאי אב מחבל הטבור הוא לאותן מחלות בהן קיימת אינדיקציה להשתלת מח עצם.

פעולה זו אינה כלולה בסל הבריאות, על כן מנועות הקופות מלהשתתף בהוצאה.

על חברה חדשה ושימור דם טבורי - בכתבה הבאה

השיטה אשר נמצאת בשימוש כעשר שנים בולטת בפשטותה: היא כרוכה בנטילת דגימת דם חבל טבורי (80-100 מיליליטר) משליית האם זמן קצר לאחר הלידה. דגימת דם זו מכילה תאי-אב המהווים את אבני הבנייה של תאי הדם הלבנים ועל כן היא יכולה לשמש תחליף להשתלת מח עצם מתורם (1).

הטיפול בהשתלת תאי אב מחבל הטבור הוא לאותן מחלות בהן קיימת אינדיקציה להשתלת מח עצם:

1. מחלות ממאירות
Leukemia
Acute Myeloblastic Leukemia
Chronic Myelogenous Leukemia
Hodgkins disease
Burkitts Lymphoma
Multiple Myeloma
Myelodisplastic syndrome
Non-Hodgkins Lymphoma


2. מחלות לא ממאירות
Aplastic Anemia (e.g. Fanconi Anemia)
Sickle Cell Anemia
Wiskott-Aldrich syndrome
X-linked Lymphoproliferative syndrome
Hunters syndrome
Hurlers syndrome
Lesh Nyhan syndrome
Beta Thalassemia
Blackfan-Diamond syndrome
Globoid Cell Leukodystrophy
Severe Combined Immunodeficiency
Osteopetrosis

ועוד. יש לזכור שאינדיקציות אלה עשויות להתרחב או להצטמצם לפי התקדמות הידע והניסיון הרפואי.

איסוף הדם מחבל הטבור פשוט ונטול כאב; "השתלת" תאי האב לחולה היא פעולה פשוטה - כמו פעולת עירוי דם רגילה.

דם חבל-טבור מתורם זר אינו דורש התאמת סוגי רקמות קרובה מאד כפי שדורשת תרומת מח-עצם, ותופעת הדחייה של תאים אלו מחבל הטבור היא גם פחות חמורה.
במקרים רבים בהם יש צורך בהשתלת מח-עצם החיפוש אחר תורם מתאים מהווה בעיה קשה.
היתרונות של שימוש בדם חבל הטבור בולטים לא רק בפשטות נטילתו אלא גם בזמינותו, באפשרות להרחיב את מאגר הדם של קבוצות אתניות, הסרת סיכון מהתורם, הקטנת הסיכון לזיהום ויראלי כגון EBV ו- CMV (2) ופחות סיכון ל- graft vs. host disease (GVHD) (3).

- החומר מושג בקלות ללא סיכון לאם או לעובר
- ניתן לאחסון ל"שימוש עצמי" או למתן תרומה לאחרים
- חשוב למיעוטים אתניים להם קשה לאתר תורמים
- הסיכון לזיהום ויראלי מופחת
- דרושה התאמת HLA פחות מדוקדקת
- פחות תופעות לוואי לאחר ההשתלה
- "ביטוח" ביולוגי לא יקר

הגורם המגביל בהשתלת תאי אב מדם חבל הטבור הוא המנה הנמוכה של תאי אב שניתן להפיק מהדם הנלקח, לכן הנהנים העיקריים מהשתלות אלו הם ילדים (4). אמנם משקל גופו של מקבל התאים יכול להוות בעיה בגלל היחס הישר הקיים בין מספר תאי האב הנדרש ומשקל מקבל התרומה אולם בספרות מתוארת הצלחת הטיפול בחולים בכל גיל ובכל משקל: בעבודת רובינשטיין וחבריו (2) מתוארת הצלחה בחולה במשקל 116 ק"ג אשר גם קיבל את כמות התאים הנמוכה ביותר לק"ג משקל.

לסיכום נראה ששיטת השתלת תאי-אב מדם חבל טבורי עדיפה על פני השתלת מח-עצם בעיקר בילדים (בייחוד מקבוצות אתניות להם קשה לאתר תורם), שאין להם אפשרות לתרומה עצמית ואין להם HLA identical sibling או תורם לא מקרבת משפחה בעל התאמה גבוהה.

בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה

לאתר האגודה לקידום בריאות נשים בישראל

(1) Laughlin M.J. et al : Hematopoietic Engraftment and Survival in Adult Recipients of Umbilical-Cord Blood from Unrelated Donors. N Engl J Med 2001 Jun;344(24):1815-22

(2) Rubinstein P. et al: Outcomes among 562 recipients of Placental-Blood Transplants from Unrelated Donors. N Engl J Med 1998 Nov;339(22):1565-77

(3) Vanderson R. et al : Graft-Versus-Host Disease in Children who have received a Cord-Blood or Bone Marrow Transplant from an HLA-Identical Sibling. N Engl J Med 2000 Jun;342(25):1846-54

(4) Hows JM. : Status of Umbilical Cord Blood Transplantation in the year 2001. J Clin Pathol 2001 Jun;54(6):428-34