זהירות כלבים. הרוטווילר הכי מסוכן, ילדים הכי נפגעים

מחקר חדש שפורסם בביטאון הרפואה הוטרינרית בארה"ב, חושף את זני הכלבים הקטלניים ביותר במדינה. בראש הרשימה נמצאים הרוטווילר והפיט-בול, שני הכלבים בעלי הסבירות הגדולה ביותר להיות מעורבים בתקיפה קטלנית. בשנות ה-80 היה הפיט-בול פופולרי יותר והיה הכלב המסוכן ביותר, אך הרוטווילר החליף אותו בשנות ה-90.

אולם ד"ר ג'פרי סאקס, אפידמיולוג (מומחה לחקר מגיפות) מהמרכז לבקרת מגיפות באטלנטה ואחד מצוות החוקרים, אומר כי ההתמקדות לא צריכה להיות על סוגי הכלבים. "אני יושב פה וקורא את כל התיקים הרפואיים וכל כך הרבה מהם היו ניתנים למניעה", אומר ד"ר סאקס, "זו בושה שזה קורה".

ד"ר סאקס מסביר את מספר מקרי התקיפה הגדול בתוכניות לבקרת כלבים שמקוצצות לעיתים קרובות על ידי פוליטיקאים, פחד הציבור מפשיעה שמוביל לרכישת כלבים גדולים יותר והעלייה במספר הבתים בהם כל המבוגרים עובדים ולכן ללא יכולת לשהות בחברתו של הכלב.

"אתה לא יכול לנעול כלב כל היום בבית או בחצר ואחר כך לצפות ממנו להיות "האזרח למופת"", אומר ד"ר סאקס.

רשימת הכלבים המסוכנים:

את רשימת הכלבים המסוכנים, על פי נתוני המחקר של ד"ר סאקס שבדק את כל מקרי המוות מכלבים בארה"ב ב-20 השנים האחרונות, מובילים הפיט-בול והרוטווילר. אחריהם נמצאים ב-"רשימה השחורה" - הרועה הגרמני, כלבי ההאסקי, גזעים שונים של כלבי זאב וכלבי מלמוט.

ילדים נפגעים הכי הרבה:

ד"ר סאקס מדגיש כי מקרי המוות מתקיפת כלבים הם אחוז קטנטן מסך כל מקרי תקיפת כלבים שגרמו לפציעה. "ילדים נהרגו גם מתקיפה של כלב תחש או טרייר קטנטן", מזהיר ד"ר סאקס.

הכנה לחברה ואילוף הם שני הגורמים החשובים ביותר כדי לקבוע את מידת הסיכון של כלב. הכנה לחברה משמעותו חשיפת הכלב הצעיר למגוון של מצבים ואנשים שונים, כשאילוף אומר לאמן את הכלב לביצוע משימות מוגדרות.

גורמים חשובים נוספים בניסיון למנוע תקיפת כלבים הם גזע הכלב, ניסיון החיים של הכלב בגיל צעיר והאם הכלב או הכלבה עסקו בגידול צאצאים. ניסיון להאכיל את הכלב או מצב בו הכלב מרגיש מאוים, כמו גם התנהגותו של הקורבן כלפי הכלב, הם גורמים חשובים לא פחות בניסיון למנוע פציעה מתקיפה.

80 אחוזים מהקורבנות שנהרגו מתקיפת כלבים הם ילדים והם גם הרוב המכריע שנפצע בהתקפות כלבים שלא הסתיימו במוות. ד"ר סאקס מסביר כי ילדים נמצאים בסבירות גדולה יותר להתנהג בצורה כזאת שכלב יראה בה איום או הפרעה. "ריצה, צעקות או תנועות פתאומיות עלולות לגרום לכלב לתקוף", אומר ד"ר סאקס, "במיוחד שהילד קטן ממדים ואינו נתפס על ידי הכלב כשולט.

המלצות:

ד"ר סאקס ממליץ למי ששוקל לקנות כלב לוודא כי הוא קונה גזע שמתאים לנסיבות. לדוגמא, לקשישים ואנשים עם ילדים קטנים לא כדאי לרכוש כלב גדול ואילו משפחות צריכות להימנע מרכישת כלבים שאוהבים לרבוץ ו-"לא אוהבים שמפריעים להם".

עוד ממליץ ד"ר סאקס לבעלי הכלבים לאמן את הכלב להתנהג בצורה לא-אגרסיבית ולשמור אותם בשטח מגודר או עם רצועה לכלבים.

בעלי כלבים וגם אנשים שלא מגדלים כלבים צריכים ללמוד כיצד להתנהג ליד כלב והם צריכים גם לחנך את ילדיהם לא להתקרב לבעל חיים שהם לא מכירים.

"רוב האנשים מתייחסים לכלב כמו אל בן אדם", אומר ד"ר סאקס, "זו טעות גדולה".

עוד אחת המלצות המחקר היא הקמת תכנית למעקב אחר תקיפות ונשיכות כלבים כדי שהרשויות יוכלו לעקוב אחרי היקף התופעה, הפעלת תוכניות לבקרת חיות וחקיקת חוקים מתאימים.