אורח חיים חרדי טוב לבריאות?

האם אורח החיים החרדי טוב לבריאות?: תוחלת החיים הממוצעת בקרב גברים חרדים גבוהה בשלוש שנים מהתוחלת הצפויה על בסיס מצבם הסוציו-אקונומי בהשוואה לחילוניים בעלי מעמד סוציו אקונומי דומה. לעומת זאת, תוחלת חייהן של נשים חרדיות נמוכה יותר ביחס לגברים החרדים אך גבוהה בשנה וחצי ביחס לצפוי לפי הרמה הסוציו-אקונומית.

כך עולה ממחקר ישראלי חדש של מרכז טאוב המתפרסם היום, אותו ערכו פרופ' דב צ'רניחובסקי, חוקר בכיר וראש צוות הבריאות במרכז טאוב, וחן שרוני, דוקטורנטית במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
בהתאם להשערת המחקר, לפיה לחרדים בישראל יש הון חברתי ותפיסת בריאות טובה אשר תורמים לאריכות חיים, הסתבר כי לאורח חיים חרדי יש קשר מובהק וחיובי עם משתני בריאות חשובים כמו: תחושת בדידות מעטה, סיפוק מקשרים עם משפחה ושכנים ופעילות התנדבותית הקשורים לדיווח על בריאות טובה מאוד.

תוחלת חיים גבוהה בערים חרדיות בישראל

מחקרים מוצאים קשר חיובי בין הרמה הסוציו-אקונומית של היישובים בישראל ובין תוחלת החיים של תושבי היישוב, אולם בערים שיש בהן ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית (בני ברק, ירושלים ובית שמש), תוחלת החיים גבוהה ברמה ניכרת מהצפוי בהתחשב ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה. במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתוני סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012 לפיהם, הרוב המכריע של החרדים (73.6%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 50% בקבוצות האוכלוסייה האחרות, ואחוז החרדים שדיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית עמד על 18.7% בלבד, בהשוואה לשיעורים כפולים ואף יותר מכך, בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
בקרב חרדים יש הון חברתי גבוה יחסית, הבא לידי ביטוי בריבוי קשרי חברות, בשביעות רצון גבוהה מהיחסים עם המשפחה, במערכת חברתית תומכת ובפעילות התנדבותית בקהילה.

ביקורים תכופים בבית הכנסת סגולה לבריאות?

ההבדלים בין המינים כפי שמתבטאים בפער בתוחלת החיים בין גברים לנשים באוכלוסייה החרדית עשויים להיות קשורים להבדלים בין המינים ברמת הקשרים החברתיים, הנובעים מהבדלים באורח החיים כמו למשל, הביקורים התכופים יותר של הגברים בבית הכנסת.
ההשפעה החברתית המטיבה עם הבריאות מתרחשת בעיקר דרך תמיכה פסיכו-סוציאלית, המפחיתה מתח נפשי, ובאמצעות עזרה קהילתית. לא נראה שבקרב החרדים יש זמינות גבוהה יותר של שירותי רפואה או ארגונים הפועלים בתחום, העשויים להסביר את הבריאות הטובה יחסית, אלא ההפך הוא הנכון.

לסיכום, נמצא כי אכן יש קשר חיובי ומובהק בין היותו של אדם חרדי ובין סיכוייו לדווח כי בריאותו טובה מאוד. כמו כן, נמצא קשר בין דיווח על רמת בריאות גבוהה ובין הון חברתי גבוה. ממצא זה תומך בהשערה כי לחרדים בישראל יש הון חברתי ותפיסת בריאות טובה, אשר כנראה תורמים לאריכות חיים. החוקרים ממליצים להשתמש בנתונים אלה כבסיס למחקר המשך בנושא.

הדוח השנתי של מרכז טאוב המתפרסם היום (רביעי) מציג תמונת מצב חברתית-כלכלית של ישראל 2015 ביחס למדינות אחרות ובהשוואה לעבר. הדוח מרכז 13 מחקרים בתחומי תעסוקה, פריון עבודה, חינוך, בריאות, רווחה והוצאות ציבוריות. עורכי הדוח הם פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב ופרופ' חבר לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' דב צ'רניחובסקי, חוקר בכיר וראש תכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב. לפרטים נוספים ראה http://www.taubcenter.org.il.