נוירופתיה: מחלת העצבים ההיקפיים

מערכת העצבים ההיקפית הינה רשת עצבים ענפה המפוזרת בכל הגוף, ולה מספר תפקידים משמעותיים. ראשית, העצבים ההיקפיים מעצבבים את השרירים ואחראים על התנועה. שנית, הם אחראים על העברת התחושה מהעור והאיברים הפנימיים למוח. בנוסף, הם שולטים על האיברים הפנימיים וכלי הדם ואחראים למדדי דופק, לחץ דם, ואפילו הזעה.
אצל כעשרה אחוזים מן האוכלוסייה מעל גיל שישים וחמש, וגם אצל צעירים יותר, נפגעת מערכת העצבים ההיקפית מסיבות שונות. המחלה נקראת נוירופתיה והיא מופיעה בדרגות שונות אצל החולים, וגורמת לסבל בעיקר עקב הפרעה בתחושה, כאב וחולשת שרירים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנת המחלה ובאיתור הגורמים לה, אולם עדיין ישנם חולים רבים שאין יודעים מה הסיבה למחלתם. הסיבות הידועות כיום הן רבות. למשל, בקרב חולים צעירים גורם שכיח לנוירופתיה הוא גנטי, כלומר ישנה הפרעה ביצירת חלק מן המרכיבים של העצבים עקב פגם גנטי . למשל- פגם במבנה המיילין (המעטפת השומנית שעוטפת את העצב) או פגמים בגוף תא העצב עצמו. זו אחת המחלות הגנטיות השכיחות. מחקרים הוכיחו כי אחד מתוך כל 2500 אנשים באוכלוסייה נושא את הגן לנוירופתיה. לרוב הגן הינו דומיננטי כך שמספיק שאחד ההורים נושא אותו כדי לחלות. כאשר המחלה היא גנטית, בדרך כלל היא פורצת כבר בגיל צעיר.
בנוסף ישנן מחלות רבות שאחד הסיבוכים שלהן הוא פגיעה במערכת העצבים ההיקפית. למשל מחלת הסוכרת, אי ספיקה כליתית, אי ספיקת כבד, בעיות בבלוטת התריס, מחלות אימוניות ועוד. רבים מחולי הסוכרת סובלים מנוירופתיה, מתוכם עשרים אחוזים סובלים מנוירופתיה קלינית מטרידה שלעיתים קרובות מאופיינת בכאבים חזקים.
גם מחסור בויטמינים בכלל, וויטמין B12 בפרט (המצוי בעיקר בבשר), עלול לגרום להתפרצות המחלה. זאת משום שלויטמין B12 תפקיד הכרחי ביצירת מעטפת המיילין. ללא המעטפת העברת המסר העצבי איטית ופגומה. לכן, צמחונים שלא דואגים לדיאטה הכוללת תחליפים ל- B12 ואנשים החולים במחלות שלא מאפשרות ספיגת B12 דרך הקיבה ולא מקבלים תחליפים, פגיעים יותר למחלה. מחקרים מראים, כי עד שלושים אחוזים מהאלכוהוליסטים חולים בנוירופתיה. זאת משום שתזונתם לקויה ולרוב חסרה במרכיבי מזון חיוניים, כגון ויטמינים. האלכוהול הוא אומנם חומר עתיר אנרגיה, אך זו אנרגיה שאינה מורכבת מאבות המזון ולכן אינה בונה את הגוף. בנוסף, ישנן עדויות לכך שלחומר הפעיל באלכוהול, האתנול, יש השפעה רעילה ישירה על העצבים.
ישנם סוגי חומרים, בעיקר חומרים תעשייתיים כמו מתכות כבדות, ארסן, תליום, עופרת ועוד שחשיפה ממושכת אליהם עלולה לפגוע בעצבים ההיקפיים ולגרום לנוירופתיה.
לפעמים לאחר זיהום מתפתחת נוירופתיה, כנראה משום שמעטפת המיילין של העצב, דומה מאד למעטפת הקפסולה של חיידקים ווירוסים שונים. הגוף יוצר נוגדנים על מנת להילחם בזיהום, אך הם מגיבים גם נגד העצב עצמו, ופוגעים בו.
לעיתים נדירות, התפתחות נוירופתיה היא סימפטום להתפתחות גידולים ממאירים, בעיקר גידולים של הריאות. על הגידולים ישנם אנטיגנים הדומים לאנטיגנים שמופיעים על העצב. מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגד הגידול, אשר מגיבים גם נגד העצבים וגורמים להם לנזק.
במקרים אלה, הנוירופתיה לרוב כואבת במיוחד. אולם טיפול בגידול עשוי לעיתים לשפר את המצב.
למרות שכיום יודעים להצביע על סיבות רבות למחלת הנוירופתיה, עדיין נותרים כמעט שלושים אחוזים מן החולים שסובלים מהסימפטומים, אך למרות בירור מקיף לא נמצאה הסיבה למחלתם. בשנים האחרונות גילו חוקרים, כי אצל חלק מהחולים שסיבת מחלתם אינה ידועה, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגד העצבים. הדבר הינו בעל משמעות טיפולית רבה, מאחר שטיפול שיוריד את רמת הנוגדנים יביא לשיפור במחלה.

הסימפטומים התחושתיים של נוירופתיה הם השכיחים והמציקים ביותר. בדר"כ הם מורגשים בתחילה באזורים המרוחקים בגוף, קרי: כפות הרגליים והידיים. החולים מרגישים דקירות, מתלוננים על רדימות בעור, נימול, הרגשה של שריפה או בעירה. ישנם חולים שמתלוננים על כך שכשהם הולכים הם מרגישים כמו דורכים על סיכות או אבנים. יש החשים זרמים או הרגשה שהעור בגפיים מתוח. כאב, סימפטום שכיח בנוירופתיה, יכול להיות חד, עמום או שורף, יכול להופיע ספונטנית או עקב גירוי לעור כמו מגע או דריכה, ולעיתים קשה יותר בלילה. בנוסף, ישנם סימפטומים מוטוריים שהם בעיקר חולשה ודלדול שרירים, אשר יכולים לגרום לקושי בפעולות עדינות של הידיים כגון כתיבה או אחיזה בחפצים, וכן קושי בהליכה. כאשר המערכת האוטונומית נפגעת בנוירופתיה, יכולות להיות בעיות במערכת העיכול- עצירות או שלשולים, הפרעה בשליטה על הסוגרים, הפרעות בקצב הלב, הרגשת סחרחורת בעיקר כשקמים מישיבה או שכיבה (וזאת משום שהעצבוב לכלי הדם לקוי, והם אינם מתכווצים כדי להחזיר את הדם לראש).

חולים שפונים לרופאי משפחה עם תלונות כאלה, חייבים להישלח קודם כל לעבור בדיקה נוירולוגית. הבדיקה כוללת בדיקה גופנית של תחושה, מגע, טמפרטורת גוף, ויברציה וכו'. בנוסף, מבצעים בדיקת הולכה עצבית. מגרים גירוי חשמלי את העצב ובודקים את תגובת השריר. לבדיקות אלה קיימות מגבלות באבחון המחלה. בבית החולים וולפסון החלו לאחרונה לבצע שתי בדיקות נוספות לאבחון נוירופתיה, אשר מעלות את הרגישות באבחון המחלה. האחת נקראת QST . מחברים את החולה למחשב ומספקים לו גירויים של חום וקור או ויברציות שונות. החולה מתבקש לומר מתי הוא מרגיש שינוי בטמפרטורה או בתנודה. על פי תשובותיו מגדירה התוכנה את סף הגירוי של אותו חולה, על פיו ניתן לקבוע האם מדובר בחולה נוירופתיה. סיבי העצב שאחראים על העברת תחושת הטמפרטורה הינם סיבים דקים, אשר אינם נבדקים בבדיקות ההולכה השגרתיות, אך כן יבדקו בבדיקת ה QST. הבדיקה השניה היא ביופסיה של העור. לוקחים דגימה מהעור, צובעים אותה וסופרים את קצות העצבים עליה. אם המספר קטן מהנורמה מדובר בנוירופתיה. זוהי שיטת אבחון יעילה משום שגם העצבים הדקים שאינם ניתנים לבדיקה בשיטות הרגילות, נצבעים ונספרים, וגם משום שבנוירופתיה הסיבים שניזוקים ראשונים הם הסיבים המרוחקים ולכן כאשר בודקים פיסת עור ממקום מרוחק, כמו יד או רגל, ניתן לגלות את המחלה באופן מדויק.
הבדיקות מאפשרות לאבחן נוירופתיה, אולם כדי לדעת את הסיבה לה, יש לבצע בדיקות נוספות. כפי שראיתי בעבר, כבר קרה שבגלל טעויות באבחון, חולי נוירופתיה רבים עברו ניתוחים לשחרור לחץ העצבים על מנת להקל על כאבם, למשל ניתוחים לשחרור העצב בשורש כף היד (Carpal tunnel syndrome) ורק לאחר מכן נעשתה האבחנה המדויקת של נוירופתיה.

הטיפולים במחלה מגוונים ונגזרים מהסיבה למחלה. במידה והנוירופתיה הינה סיבוך של מחלה ידועה, כגון סוכרת, מומלץ כמובן לטפל במחלה הראשונית. אם הנוירופתיה נובעת מתגובה של המערכת החיסונית נגד מערכת העצבים, יש כיום אפשרות להחליף את הפלסמה של החולה ולסלק את הנוגדנים שמגיבים נגד מערכת העצבים. כמו כן ישנן תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית ואת ייצור הנוגדנים. ניתן גם להזריק לחולה לתוך הוריד הרכב של נוגדנים, שחושבים שהם מעכבים את הפעלת מערכת החיסון נגד האנטיגנים של מערכת העצבים.
בכאבים ניתן לטפל במגוון צורות. מלבד משככי כאבים רגילים, ישנן תרופות המיועדות להפחית כאב נוירופתי. למשל תרופות ממשפחת הטריציקליים. תרופות אלה פותחו במקור נגד דיכאון, אולם מסתבר שיש להן השפעה טובה מאד נגד כאב ממקור נוירופתי. הבעיה היא שלרוב תרופות אלה אינן מנוצלות כראוי ובחלק גדול מן המקרים מסתפקים בתת מינון. גם החולים נרתעים משימוש בתרופה המוגדרת כתרופה נגד דיכאון. קבוצה נוספת של תרופות היעילות בהקלה על כאב נוירופתי הן תרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה). לאחרונה פותחה משחה שמקורה בפלפל חריף והיא למעשה גורמת לריקון הנוירוטרנסמיטרים שמובילים את הכאב מקצות העצבים.