לתקשר עם קלינאים
על העבודה של קלינאי תקשורת, ושאלות נפוצות מהפורום בכתבה שלפניכם.
קלינאי תקשורת עוסקים באיתור, איבחון תפקודי, הערכה, שיקום מניעה, ייעוץ והדרכה בכל הקשור להתפתחות תקינה של התקשורת המילולית וליקויים בתחום השמיעה, התקשורת הקדם מילולית, השפה, הדיבור והבליעה.
הפרעות בתקשורת הינו מקצוע אקדמי הנלמד ברמה של תואר ראשון, שני ושלישי. מטרת לימודי התואר הראשון היא להכשיר אנשי מקצוע שיוכלו לטפל בליקויי תקשורת שונים, כשהלימודים כוללים מגוון רחב של קורסים בשטחים מקצועיים רבים, כגון: רפואה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, בלשנות, חנוך וכן קורסים ייחודיים למקצוע קלינאות תקשורת. לימודי תואר שני ושלישי מקנים התמחויות בשטחי עבודה ייחודיים וברמה גבוהה יותר, תוך ביצוע עבודות מחקר מקוריות בתחומי המקצוע.
בארץ נלמד המקצוע, במסגרת החוג ללימודי הפרעות בתקשורת, ביה"ס למקצועות הבריאות, בפאקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
בוגרי אוניברסיטת תל אביב אשר סיימו שנת עבודה תחת הדרכה של קלינאי/ת תקשורת בעל הכרה מטעם משרד הבריאות וחמש שנות ותק, מקבלים אף הם הכרה במעמדם המקצועי כקלינאי תקשורת ממשרד הבריאות.
א. איבחון ושיקום הפרעות בשמיעה:
- הערכת שמיעה בתינוקות וילדים.
- הערכת שמיעה באוכלוסייה מבוגרת - כולל איבחון הנזק בעזרת טכניקות ומיכשור מתקדם.
- שיקום שמיעתי לאחר השתלת שתל כוכליארי - בילדים ובמבוגרים.
- תכנית למניעת נזקי רעש.
ב. איבחון וטיפול בהפרעות תקשורת ושפה:
- מעקב אחר התפתחות שפה תקינה.
- איחור בהתפתחות שפה אצל ילדים.
- ליקויי שפה אצל ילדים או מבוגרים על רקע של נזק מוחי מולד או נרכש.
- הקניית שפה ומיומנויות תקשורת מילולית לאוכלוסיית ילדים הסובלים מלקויות שונות, כגון: ליקויי שמיעה, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, אוטיזם ועוד.
- זיהוי ליקויים בהתפתחות התקשורת אצל תינוקות וילדים.
- טיפול בתינוקות ובילדים הלוקים בתקשורת לא מילולית ובניצני התקשורת המילולית.
- ייעוץ והדרכה להורים וצוותים מקצועיים המטפלים בילדים לקויי תקשורת.
- הקניית תקשורת חלופית ותומכת לילדים ומבוגרים הלוקים בתקשורת המילולית.
ג. איבחון וטיפול בהפרעות דיבור:
- שיבושי הגייה למיניהם, כולל פגיעה בתיפקוד האורומוטורי בילדים ובמבוגרים.
- בעיות בקצב הדיבור, כגון: גמגמום, דיבור חטוף, דיבור איטי וכד'.
- הפרעות קול על רקע אורגני (כמו שיתוק מיתרי הקול או אי-ספיקה של החיך).
- הפרעות קול על רקע שימוש לא נכון.
- שיקום הדיבור לחולים לאחר כריתה מלאה או חלקית של הגרון.
- טיפול מונע לבעלי מקצועות שהדיבור הוא כלי עבודתם העיקרי, כמו: ח"כים, מורים, עורכי דין, אישי-ציבור ושחקנים.
ד. איבחון ושיקום של הפרעות בבליעה:
- זיהוי הפרעות במהלך התקין של הבליעה.
- פיתוח תכניות טיפול ייחודיות - ישירות ובלתי ישירות.
- שיתוף פעולה עם גורמים נוספים והתאמת מאזן תזונתי על-פי הקשיים המאובחנים.
- שיקום הבליעה באוכלוסיות מוגדרות, כגון: ילדים עם הפרעות התפתחותיות מולדות ונרכשות, אנשים לאחר פגיעה במערכת העצבית המרכזית או ההיקפית, או לאחר
ניתוחי ראש-צואר וטיפולים אונקולוגיים.
- טיפול בתפקוד הלשון כמסייע בטיפול אורתודנטי - דחיקת לשון.
אין מה להכנס ללחץ, זו חלק של תהליך הטבעי ברכישת השפה, בחיקוי של דגם הדיבור של המבגדר וברור ששייך לתפקודי התארגנות בשפה, שהרי הילד צריך לבחור ולארגן את המילים מתוך אוצר מילים המתפתח במהירות.
בדרך כלל אין מקום לדאגה והדגשה של התופעה.
היו סבלנים ותנו לו תמיכה להמשיך ולהתפתח בכל התחומים, בלי לחץ . בהצלחה!
הבדיקה בסטרובוסקופית בידי רופא הינו כלי להסתכלות במיתרי קול, במנוחה ובפעולה, במידה והיית מצונן או לא הרופא יכול היה לראות האם יש מחלה גם בגרון (לא יודעת בן כמה אתה אבל יכול להיות שרצה לשלול גידול או תהליך טופס מקום, כמו יבלות, פוליפים או ציסטוט. כמובן שלבירור תפקוד המיתרי במצב רגיל ולצורך קביעת צורך הטיפול בקול צריך בדיקה במצב של בריאות ולא של מחלה!
קלינאי התקשורת שומע את המרכיבים השונים של הקול ומתרשם מהשיטה האישית להפקת הקול. קלינאי התקשורת באים מתוך רקע של אנטומיה, פיזיולוגיה והפקת הקול בכל גווני הפקת הקול והשימוש בה, מאנשים חולים, אם גידולים, ניתוחים ומחלות רבות ועד לשימוש על ידי אנשים בריאים, ממורים ועד זמרים.
מורים לפיתוח קול עוסקים בעיקר בשימוש בקול לשירה ולמעשה יכולים לעשות נזק כשמנסים לעסוק באנשים חולים ללא הכשרה. לצערי עדיין אין חוק קלינאי תקשורת שמגן על זכותם של המטופלים לקבלת טיפול מאנשים מוסמכים וגם אין מספיק מודעות בציבור.
מערכת הרפואה מעסיקה רק קלינאי תקשורת שהם בעלי הכשרה והכרה במעמדם המקצועי, על כן, במידה והינך זקוק לטיפול קול גש לקלינאי ובדוק שאכן יש ברשותו תעודת הכרה של משרד הבריאות, והיא כבר תדריך אותך בהפניה נוספת לבדיקה תפקודית.
היא ילדה נבונה ובודאי מבינה ומודעת לכך שדיבורה אינו ברור מספיק.
עדיף לתת לבעל מקצוע - קלינאי תקשורת - לבדוק אותה ולשוחח על צורת דיבורה והבנתה ולהחליט ביחד האם יש מקום להתערבות או טיפול.
נושא הדיבור המהיר או "דיבור חטוף" מושפע מהבשלות של הדובר להבין שדיבורו אינו ברור ויש לשקיע מאמץ ורצון בדיבור איטי, ברור ומובנה מספיק. האם גם בכתיבה היא מחסירה מילים? האם חשיבתה מפוזרת ומהירה?
אלה שאלות שודאי יעלו בשיחה עם הקלינאי.
