תסמונת מטבולית והפרעות זקפה

התסמונת המטבולית מתבטאת בהשמנה בטנית, הצטברות שומן בבטן, רמות גבוהות של סוכר ושומנים בדם ויתר לחץ דם. השומן הבטני, בניגוד לשומן שמצטבר באזורים אחרים, נחשב לשומן רע הפוגע בגוף.

ד"ר חוליו וינשטין, מומחה לרפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון בחולון, מסביר: "החומרים המופרשים כחלק מהתסמונת המטבולית נוצרים ברקמת השומן של הבטן ופוגעים בכלי דם שונים, בין היתר בעורקים המספקים דם לאיבר המין. מנגנון הזקפה של הגבר תלוי בכלי דם פתוחים באיבר המין, כך שכאשר מוזרם דם לעורק הראשי המוביל לאיבר המין נוצרים זקפה והתקשות המאפשרים לקיים משגל. כשהמחלה מתפשטת, והעורק המוביל דם לאיבר המין נפגע, תיתכן בעיה בזקפה".

יתרה מזאת, כיום ידוע שכאשר גבר מתלונן על הפרעה בזקפה, יש לבדוק את תפקודם של עורקים נוספים, כגון עורקי הלב.

"חולי סוכרת נפגעים יותר מהתסמונת המטבולית", אומר ד"ר ויינשטיין, "שכן הם סובלים, ברוב המקרים, מרמות סוכר בלתי תקינות המהוות את אחד התסמינים של התסמונת המטבולית. קרוב

ל-90% מהם סובלים גם מהשמנה בטנית ולפחות מחציתם לוקים גם ביתר לחץ דם. חולי סוכרת שאינם מאוזנים וסובלים מריכוז גבוה של סוכר בדם, עלולים לסבול מהפרעה של זרימת דם לאיבר המין וכן מפגיעה בעורקים בהם הדם זורם יחד עם מרכיבי הדם האחרים.

"מחלת כלי הדם הידועה בשם טרשת עורקים, מוקדמת יותר אצל חולי הסוכרת ופוגעת בהם קשה יותר מאחרים. כך למשל, גבר שאינו סובל מהמחלה עלול להתחיל לסבול מבעיות בזקפה רק בגיל 65, בעוד שאצל גבר החולה בסוכרת, בעיות זקפה עלולות להופיע כבר בגיל 50 ולעיתים אף קודם לכן".

עם זאת, לא כל מי שסובל מעודף משקל, בהכרח סובל מסוכרת ומבעיות זקפה, ולא כל חולה סוכרת חווה בעיות בזקפה. ישנם גורמים אחרים: עצביים, הורמונאליים, גנטיים וסביבתיים אשר צריכים להתקיים לפני שמגיעים לבעיות בזקפה.

"מנגנון הזקפה פועל בשני מישורים: זרימה של דם לעורק, בתנאי שהוא פתוח; וגירוי מיני המגיע למוח, עובר עיבוד ומועבר באמצעות העצבים ההיקפיים לאיבר המין: פעולה הגורמת להרחבת כלי דם ולזקפה", מסביר ד"ר וינשטיין. "אצל חולי סוכרת עלולה להיות פגיעה עצבית ועל רקע זה, הפרעה בפענוח המוח את הגירויים. ברגע שהעצבים אינם מעבירים נכון את התחושות של הגירוי המיני, לא תהיה הרחבת כלי דם ומכאן שלא תושג הזקפה המיוחלת".

לדברי ד"ר וינשטיין, "גלולות המיועדות לזקפה ניתנות במטרה להרחיב את כלי הדם באיבר המין ולעכב את יציאת הדם כדי לשמור על הזקפה עד לסיום המשגל. קיימות שלוש תרופות (מולקולות) העשויות להקל משמעותית על בעיית הזקפה: הויאגרה, הסיאליס והלויטרה. לכל גלולה הרכב כימי שונה, ולכן יש להתאימן באופן אינדיבידואלי. הלויטרה, מעבר ליכולתה לנטרל חומרים ביוכימיים, הגורמים להיצרות עורקי הפין, פועלת תוך כמחצית השעה, וכך מאפשרת ספונטניות יחסית. הלויטרה מסוגלת לסייע בהשגת הזקפה עד כעשר שעות מנטילתה. היא נמצאה יעילה בגברים הלוקים גם מסוכרת, יתר שומנים ויתר לחץ דם.

הגלולות, יעילות ככל שיהיו, אינן מרפאות את המחלה אלא רק את בעיית הזקפה. לכן, כדברי ד"ר ויינשטיין, "עד כמה שזה נשמע שחוק, כדי למנוע את המחלה יש לשמור על אורח חיים בריא, ובכלל זה להקפיד על משקל גוף תקין ופעילות גופנית. אין מדובר על שינוי קיצוני בפעילות היומיומית: הליכה של כשעתיים וחצי בשבוע מספיקה כדי לשפר את המצב".

אדם הסובל ממשקל עודף אינו חייב להגיע למשקל האידיאלי: די שיוריד בין חמישה לעשרה אחוזים מהמשקל הנוכחי כדי להשיג שיפור מטבולי עצום.

וטיפ קטן לקינוח: נמצא כי פעילות גופנית, המכוונת לאזור האגן, שיש בה בכדי להעשיר ולשפר את זרימת הדם באזור, כולל בסביבת איבר המין, עשויה לשפר משמעותית את יכולת הזקפה, עוצמתה ומשכה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום הפרעה בתפקוד מיני אצל גברים
פורום סוכרת
פורום לויטרה (Levitra) - תמיכה