"היה הרוקח של עצמך" - האם זה נכון?

לאחרונה התפרסמו דיווחים הדנים ברפורמה חדשה בפקודת הרוקחים. רפורמה זו מתייחסת לרכישת תרופות ללא מרשם רופא מחוץ לבית מרקחת וללא התערבות או נוכחות רוקח. כרגע, ביצוע הרפורמה נדחה, אך עדיין צצות ועולות שאלות רבות בקרב צרכנים הרוכשים תרופות ללא מרשם ותרופות הנרכשות באמצעות מרשם.

יש שטוענים, כי רק הרוקח הוא המוסמך לנפק תרופות, כולל אלו שאינן חייבות במרשם רופא, מאחר והוא הסמכות המהימנה והמקצועית ביותר, המסוגלת להדריך ולייעץ ללקוח בבחירת התרופות, נטילתן ואחסונן. יהיו שיטענו, כי גם בישראל יש לנהוג כמו במדינות מערביות אחרות, כגון ארה"ב ואנגליה, ולאפשר ללקוח לבחור בעצמו תרופות ללא מרשם. אולם אסור לשכוח כי תרופות הן תרופות, ויש לעשות שימוש נכון ומושכל בהן ולנהוג במשנה זהירות תוך שימת לב לכללים באשר לדרך אחסונן ואופן נטילתן.

הגיע הזמן לסדר בארון התרופות שלך...

יהודית עמיאל, רוקחת אחראית ומנהלת בית המרקחת של בית חולים רמת מרפא, נותנת מספר עצות בנושא:
אחסון תרופות

* יש להקפיד על אחסון התרופות באריזה המקורית. אסור להוציא את הטבליות מהבליסטרים וזאת על מנת לאפשר זיהוי הטבליה ומעקב אחר תוקף השימוש.
* מומלץ לשמור על התרופות בטמפרטורת החדר במקום יבש.
* תרופות שיש לאחסן בקירור מומלץ לשמור במקרר במקום נפרד מהמזון.

* לא מומלץ לאחסן תרופות בחדר באמבטיה, מאחר וזהו אזור רווי לחות שעלול לפגוע בטבליות.
* טיפות עיניים ניתנות לשימוש למשך חודש ימים בלבד מרגע פתיחת הבקבוקון. לאחר הפתיחה יש לאחסן את הטיפות במקרר. מומלץ להוציא כשעה לפני הנטילה על מנת שהטיפות תתחממנה מעט. מומלץ לרשום על האריזה את תאריך התחלת השימוש, ולהשמיד את הטיפות חודש ימים לאחר מכן.
* חשוב מאוד לאחסן את התרופות במקום שידם של הילדים אינה משגת. טבליות (בעיקר צבעוניות) וסירופים, שהינם רעילים ומסכני חיים, קורצים לילדים.

לדברי עמיאל, חובה לדווח לרופא המטפל על כל התרופות שהמטופל נוטל. במקרים רבים, סבורים המטופלים כי נטילת תרופות ללא מרשם ובאופן אקראי, כמו למשל תרופות לטיפול בכאבי ראש או בנזלת וויטמינים, אינה מחייבת דווח לרופא המטפל.

כמו כן, יש נטייה של מטופלים להתעלם מלדווח על נטילת תוספי מזון שונים, כולל צמחי מרפא, שאינם מוגדרים תמיד כ"תרופה", ולכן אינם נכללים בקטגוריה רפואית. חובה על המטופל לדווח לרופא על כל התכשירים שהוא נוטל, בין אם מדובר בתרופות ללא מרשם כולל ויטמינים ובין אם מדובר בתוספי מזון, צמחי מרפא וכל תכשיר אחר גם אם אינו נכלל בקטגוריה של תרופה.

בכנס רוקחים בו השתתפה לאחרונה עמיאל, דווח על מספר מקרים בהם הובהלו חולים ואושפזו במחלקות טיפול נמרץ עקב תופעות קשות שנובעות מסיבות לא ברורות. גם כשנשאלו על ידי הרופא המטפל באם הם נוטלים תרופות היתה תשובתם שלילית. בדיעבד הסתבר כי כל אחד מהם נטל תוספי מזון שונים אשר גרמו לתופעות הקשות (כמו דימומים, צהבת, פגיעה בכבד ועוד).

עמיאל מציינת כי חשוב להתייעץ עם הרוקח ולקבל ממנו הדרכה בכל הקשור לתגובות בין תרופתיות. שילוב של תרופות שונות מקבוצות שונות יכול להיות בעל אפקט שלילי. תרופות שונות יכולות לסתור את הפעולה אחת של השניה, להגביר את האפקט הרצוי, או להחמיר את אחת
אדם הנוטל תרופות "מדללות דם", מקבוצת אספירין למשל,

חייב להיות מודע כי עליו להיזהר בנטילת תרופות אחרות מקבוצה זו (המשמשות גם לטיפול נגד כאב, דלקת ועוד) , שמא ההשפעה על "דילול הדם" תגבר ותוחמר. אנשים המטופלים בדיגוקסין למשל, חייבים להיזהר בנטילת תכשירים המכילים אלומיניום ו/או מגנזיום (לטיפול בצרבת), מחשש שאלו יאטו את ספיגת הדיגוקסין והשפעתו תופחת. כמו כן, נטילת משלשלים הגורמים לאיבוד אשלגן עלולים לגרום להרעלת דיגוקסין ולתופעת לוואי קשות.

* ישנן תרופות שמועד הנטילה שלהן לאורך היממה הינו קריטי. למשל תרופות להרגעה ו/ או לשינה מומלץ לקחת בלילה לפני השינה. תרופות אלו גורמות לנמנום והן עשויות לגרום לטשטוש וערפול במידה ונוטלים אותן בבוקר או במהלך היום. אסור לאנשים המטופלים בתרופות אלו לנהוג במכונית או להפעיל מכשיר הדורש תשומת לב ועירנות.
* תרופות שיש לקחת פעם ביום- חשוב להקפיד על מועד נטילה קבוע לאורך היממה. זוהי גם דרך לזכור שיש ליטול את התרופה.
* תכשירים המיועדים להורדת כולסטרול עדיף לקחתם בערב לפני השינה.

לדברי עמיאל, יש תרופות אשר מגבירות את הרגישות לאור השמש. תופעה זו הנקראת פוטוסנסטיביות ( POTO SENSITIVITY ( נגרמת ממספר מנגנונים שונים כמו אלרגיה. נטילת התרופה וחשיפה לשמש גורמים לתופעות כגון גרד ועוד. בין התרופות הידועות ניתן למנות את האמיודקור (תרופה המשמשת לטפול בהפרעות קצב הלב), ויטמין A ונגזרותיו, תרופות מקבוצתNSAI (נוגדי דלקות שאינם סטרואידים) בהן אספירין, ארטופן, נקסין ואחרים ועוד.

לא כל טבליה מותר לרסק או לחצות", מסבירה עמיאל, "יש תרופות עם ציפוי מיוחד, שמטרתו למנוע ספיגתן בקיבה אלא במעי. בעת שבירת או ריסוק הטבליה יימנע האפקט של הציפוי המיוחד, התרופה תיספג במקום אליו היא לא מיועדת (בקיבה ולא במעי) וכתוצאה יעילות התרופה תפגע. הספיגה במעי הינה קריטית לתרופות מסוימות".

עמיאל מוסיפה כי תרופות לשחרור מושהה בהן החומר הפעיל משתחרר בקצב קבוע, איטי וממושך לאורך היממה מבטיחות שמירה על רמה אחידה של תרופה בדם. ברגע שמרסקים תרופה כזו, מנגנון השחרור המושהה יפגע, החומר הפעיל ייספג כולו בבת אחת, דבר שעלול להיות קטלני, במיוחד בתרופות להורדת לחץ הדם.

נטילת תרופות לפני או אחרי האוכל הינה קריטית וחשובה במקרים רבים. אנשים הנוטלים תרופות מסוימות, חייבים להיזהר באכילת מזון אשר עלול להחמיר את מצבם עקב אינטראקציה עם התרופה שנוטלים.

מזון יכול להגביר או להאט את הספיגה של תרופות מסוימות. במקרה של תרופה שיש לקחת עם האוכל ונוטלים אותה על קיבה ריקה, קצב הספיגה שלה בדם יכול להשתנות וכתוצאה מכך גם השפעת התרופה והאפקט שלה. תרופות לטיפול בכאב כמו אספירין או דומיו יש לקחת אחרי האוכל מאחר וקיימת פגיעה ברירית הקיבה שעלולה לגרום לכיבים ולדימומים.

אנשים הנוטלים תרופות לדילול הדם (למשל קומדין) חייבים להיזהר באכילת מזון העשיר בויטמין K המעורב במנגנון קרישת הדם, לדוגמא ברוקולי, מלפפונים, כרוב ועוד. ידוע כי יין אדום, גבינה צהובה ושוקולד יכולים לגרום למיגרנה. לכן מומלץ לאלו הסובלים ממיגרנה וזיהו עמיאל מסכמת כי תמיד חשוב להיוועץ עם הרוקח בכל הקשור בתרופות שנוטלים, בין אם הן נועדו לשימוש חד פעמי, ובין אם לשימוש כרוני. הרוקח, שהינו הסמכות המיומנת בתחום, פוגש למעשה את המטופל בשלב הסופי של הטיפול, בו החולה מגיע לבית המרקחת עם המרשם. הרוקח מסוגל לוודא שאכן התרופה שנרשמה מיועדת לאותה מחלה, לאשר את המינון ואת מועדי נטילת התרופה, לבדוק לגבי אינטראקציות והשפעות הדדיות שיש לתרופה זו עם אחרות, ועוד.

לדברי דן טויטו, רוקח ראשי בחברת EDEN, המשווקת מוצרים מתחומי ההומיאופתיה והרפואה המשלימה, צמחי מרפא מוגדרים בכמה קטגוריות על ידי משרד הבריאות:
* צמחי מרפא המוכרים כתוספי תזונה והם בעלי טווח בטיחות רחב. משרד הבריאות מפרסם רשימה עדכנית של צמחי מרפא המוכרים כתוספי מזון.

* צמחי מרפא הנמכרים כתרופות בבית מרקחת, ועוברים רישום במשרד הבריאות בדומה לתהליך הרישום של תרופה.
·צמחי מרפא שאסורים לשימוש בכלל בשל הרעילות הגבוהה שלהם.

טויטו ממליץ על שימוש בטוח בצמחי מרפא:
1.רצוי לרכוש מוצר מוגמר בעל רשיונות מתאימים ולא תערובת המוכנת במקום. אם לא רוכשים את צמחי המרפא בבית מרקחת, יש לבדוק קיומו של הרישום "תוסף תזונה" על האריזה.

2.מומלץ לרכוש מרשמים לחליטה/ תערובת רק בבית מרקחת.

3.שמירה ואחסון של חליטות- לחליטות וצמחים יש נטייה למשוך חרקים, לכן יש לשמור אותם אטומים היטב במקום קריר וסגור. אין לאחסן לתקופה שעולה על חצי שנה. אין להכין חליטות ולשמור אותן לשימוש בשלב מאוחר יותר.

4.מומלץ להשתמש במיצוי מרוכז סטנדרטי, תקן שמבטיח יעילות וריכוז של חומר פעיל.

5.אם משתמשים בצמח עצמו, יש להשרות שורשים וחלקים מעוצים ברתיחה למשך כרבע שעה לפחות.

לדברי טויטו, הומיאופתיה נחשבת באופן כללי לבטוחה לשימוש בגלל הריכוז הנמוך של החומרים הפעילים.
הוראות שימוש בתכשירים הומיאופתיים על פי המלצותיו של טויטו:

1. נהוג לסמן את המיהולים בספרות המציינות את דרגת המיהול. ההמלצה היא לא לקחת תכשירים שהמספר המצוין עליהם גדול מ- 30C (C: הכוונה למיהול של 1 ל- 100, M הכוונה ל- 1000C) ללא התייעצות עם רוקח, לדוגמא מיהולים 200C ו- 1M לא מומלצים לשימוש ללא המלצת רוקח או הומיאופת. המיהול הממוצע הוא בין C4 ל C12.

2. יש לקחת על בטן ריקה, רחוק מזמן הארוחה.

3. יש להימנע מנטילת קפאין ומנטה, מאחר וזה מקלקל את איכות הטיפול ההומיאופתי.

4. אין לאחסן במקרר ובמקומות עם ריחות חזקים.

1. במידה ורוכשים תרופה במקום אחר שאינו בית מרקחת (כאשר התקנות ייכנסו לתוקף), מומלץ להכיר אותה לפני, כלומר להיות בעלי ניסיון של שימוש בתרופה. ההיכרות והניסיון עם התרופה הם חשובים.

2. אין לשלוח ילדים לרכוש תרופה, מאחר והם עלולים להתבלבל בשם, בריכוז או בצורת המינון.
3. יש לדעת בדיוק את שם התרופה שמחפשים, את צורת המינון ואת הריכוז.
4. מומלץ לקרוא בעלון לפני השימוש.
5. אין לקחת תרופות בחושך.
6. אין לקחת תרופות במצב של שכיבה.
7. תאריך התפוגה המצוין מתייחס רק לאריזה סגורה. לאחר הפתיחה יש לבדוק בעלון. טיפות וסירופים אין לשמור יותר מחודש.
8. סירופים שהם תרחיפים כגון סוגים רבים של אנטיביוטיקה (אבקה המרחפת בנוזל) מומלץ לנער לפני השימוש על מנת להבטיח אחידות במנה.
9. יש קבוצות סיכון עם תופעות לוואי, אינטראקציות או קונטרה אינדיקציה (נוגד התוויה), שדורשות תשומת לב והתייעצות עם רוקח או רופא. מדובר במיוחד על תינוקות וילדים, נשים בהריון, נשים מיניקות, קשישים ואנשים שסובלים ממחלות כבד או כליות.
10. לא מומלץ להפסיק טיפול תרופתי טרם זמנו. בחלק מהתרופות עלולים להיגרם סיבוכים כמו חזרת הסימפטומים ותופעות גמילה, לדוגמא- טיפול אנטיביוטי.

דן טויטו מסביר על כללי נטילה תרופות בצורות שימוש שונות:

טיפות- כללי - יש לשמור על היגיינת הידיים לפני השימוש. רצוי לא לגעת עם הטפטפת באיבר.
טיפות אף- רצוי לטפטף בשכיבה או בישיבה עם הטיית הראש אחורה. יש לנשום דרך הפה ולהשאיר את הראש מוטה אחורה כדי שהתרופה תתפזר. אין להעביר לאדם אחר לשימוש.

טיפות אוזניים - הטמפרטורה של הנוזל צריכה להיות בטמפרטורת הגוף, מאחר ונוזל קר או חם מידי עלולים לגרום לסחרחורת. אפשר לחמם באמצעות חיכוך עם היד. יש להשאיר את הראש מוטה מספר דקות. לשימוש בטיפות מומלץ להסתייע במישהו.

טיפות עיניים - יש לבדוק שהטפטפת שלמה ולא סדוקה.
נרות; עד השימוש יש לשמור במקום קר (במקרר בדרך כלל, אלא אם כתוב אחרת). רצוי לנסות לבצע פעולת מעיים לפני החדרת הנר, ורצוי להימנע לאחר ההחדרה במשך שעה מפעולה זו. יש לרכך את אזור פי הטבעת עם מים ולא עם וזלין. עומק ההחדרה המומלץ לילד הוא 1-2.5 ס"מ, ולמבוגר 2.5 ס"מ בערך.

משאף - יש לנשוף החוצה ולאחר מכן להחדיר את הפייה, לשחרר מנה ולשאוף בו זמנית עמוק ובקצב קבוע, ואז לעצור נשימה לכמה שניות ולהוציא החוצה באיטיות את האוויר.

לגבי המידות המצוינות ואלו שאינן מצוינות וחשוב לדעת אותן- טויטו מסביר כי 5 ML (מיליליטר) שווים בערך לכפית. כשמדובר על מים, 20 טיפות שוות למיליליטר אחד.

חולים במחלות כרוניות: תרופות בלי מרשם הן בדרך כלל בטוחות לאנשים שאינם חולים במחלות כרוניות או אינם נוטלים תרופות דרך קבע. קיום מחלות כרוניות משפיע על פירוק התרופות בגוף, והוא מואט אצל חולים במחלות כאי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליה ואי-ספיקת כבד. כמו כן חלים שינויים באופן השפעת התרופות על הגוף. יתר על כן, יש מחלות שעלולות להחמיר בהשפעת טיפול בתרופות מסוימות (כולל תרופות בלא מרשם). לכן, על חולים במחלות כרוניות להיוועץ ברוקח או ברופא לפני תחילת טיפול בכל תרופה חדשה.

חולים הנוטלים תרופות נוספות: כשנוטלים כמה תרופות ייתכן שאחת התרופות תשפיע על פירוקן של תרופות אחרות או על דרך פעילותן בגוף (תגובות בין-תרופתיות). רוקח או רופא יודעים אם צפויה תגובה בין תרופות שנוטל החולה. דוגמאות: תגובה בין אספירין לוורפרין (קומדין), שעלולה להגביר את הסיכון לדימום; נטילת סותרי חומצה עלולה להפחית את ספיגת דיגוקסין בגוף. ועוד אפשר: שתרופה בלי מרשם תחפוף לתרופה אחרת מבחינת פעילותה, באופן שנוטלים שתי תרופות המכילות אותו חומר פעיל ובכך עלולים לעבור את המינון המומלץ. לכן, מי שנוטל תרופות דרך קבע והמבקש ליטול תרופה נוספת גם אם זו בלי מרשם - כדאי שייוועץ ברוקח או ברופא. בכל מקרה חשוב לציין לפני הרופא או הרוקח את כל התרופות שאתם נוטלים, במרשם ובלי מרשם.

זקנים: תהליכי ההזדקנות הטבעיים משנים את דרך פירוקן של תרופות בגוף ואת אופן השפעתן על הגוף. יתר על כן, עם הגיל גדלה שכיחותן של מחלות כרוניות ועמה כמות נטילת התרופות, ולפיכך אפשר שתגדל שכיחות השפעות לוואי של תרופות בקרב זקנים.
לכן גם לתרופות הנחשבות בטוחות בדרך כלל אפשר שיהיו יותר השפעות לוואי בזקנים.
דוגמה לכך הן תרופות מקבוצת ה-NSAID's כגון איבופרופן, הניטלת באופן נרחב לשיכוך כאבי מפרקים, בעיה שכיחה בגיל המבוגר. תרופות אלו גורמות לעתים רחוקות לכיב ולדימום ממערכת העיכול, השפעת לוואי מסוכנת שעלולה אמנם להתרחש בכל גיל אך בגיל השלישי שכיחותה גדלה. תרופות אחרות הקשורות בשכיחות מוגברת של השפעות לוואי בזקנים הן קבוצת התרופות נגד אלרגיה מסוג אנטי-היסטמינים.
כמה תרופות מקבוצה זו עלולות לגרום לישנוניות ולחוסר יציבות ועקב כך לנפילות, לשברים ולבעיות נוספות. לכן, לפני התחלת טיפול בכל תרופה בגיל המבוגר, מומלץ לקרוא את ההוראות וכן לשאול ולהתעניין מהן השפעות הלוואי.

נשים הרות ומיניקות: כמו תרופות אחרות, גם תרופות בלא מרשם עלולות לחצות את השליה ולהגיע לעובר. לאחר הלידה תרופות עלולות להגיע ליילוד דרך החלב בהנקה. נטילת תרופות מסוימות עלולה להיות בעייתית במיוחד, כמו תרופות מקבוצת ה-NSAID's (ראה לעיל) בשלושת החודשים האחרונים להיריון. לכן, יש להקפיד שכל טיפול תרופתי במהלך ההיריון וההנקה יהיה בהתייעצות עם רופא.

ילדים: רוב הנתונים על היעילות והשפעות הלוואי של תרופות מתבססים על מחקר במבוגרים.
ואולם ילדים מגיבים לתרופות באופן שונה ממבוגרים וכן התרופות בגופם מתפרקות באופן שונה, ולכן נדרשת זהירות מיוחדת בנטילת תרופות על ידי ילדים.
בעיה מיוחדת היא חישוב מינון התרופה. המינון נרשם לרוב לפי משקל הגוף או הגיל.
בכל מקרה שיש ספק במינון - היוועצו ברוקח או ברופא. במתן תרופה נוזלית (סירופ) יש להקפיד שנפחה יהיה מדויק ככל האפשר, ויש למדוד אותו במזרק או בכפית מדידה.

לסיכום, ככל תרופה גם לתרופות בלי מרשם עלולות להיות השפעות לוואי, ולכן יש לקרוא היטב את ההוראות המצורפות וליטול את התרופה בכמות המומלצת. בכל מקרה של ספק יש להיוועץ ברופא או ברוקח. בכל ביקור אצל הרופא או כשמתחילים בטיפול תרופתי חדש, חשוב לפרט לפני הרופא או הרוקח את כל התרופות שאתם נוטלים - תרופות מרשם, תרופות בלי מרשם ותוספי מזון.

בואו לדבר על כך בפורום תרופות ורוקחות