רגע לפני הלידה: על החודש התשיעי בהריון

חודשי ההיריון האחרונים נחשבים לקשים ביותר מבחינה נפשית ומבחינה פיסית. שלל התופעות הגורמות אי נוחות בהריון ממשיכות להפריע לאשה ההרה ביתר שאת, תהליך המגיע לשיאו בחודש התשיעי, שאז מתווספים גם קשיים רגשיים הנובעים ממתח וחרדה מפני הלידה המתקרבת.

ד"ר בני פיינר, אחראי תחום האורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן, רופא בכיר ומנתח במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה, אומר: "ככל שההריון מתקדם, הקשיים הפיסיים מתגברים ויש כאלה האופייניים רק לשליש השלישי. אמנם הבחילות האופייניות לשליש הראשון חולפות לרוב, אבל את מקומן תופסים מיחושים שונים, עייפות גדולה, צרבות, קשיי עיכול, תכיפות רבה במתן שתן, גלי חום, קשיי שינה, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, דליות, בצקות, טחורים ועוד.

בנוסף לאלה, בייחוד בחודש האחרון להריון, כשהלידה כבר בפתח, מתחילים המתח והחרדה להשפיע על מצבה הרגשי והנפשי של האשה ההרה. היא חוששת מהבאות והציפייה ללא נודע מקשה עליה מאוד".

איה מגל, מומחית בשיטת IPEC, המציעה טיפול תומך לנשים הרות המתמקד בפן הנפשי, מתארת את הקשיים הרגשיים של האשה בחודש התשיעי להריונה: "ככלל, החודש האחרון להריון מתאפיין בחשש, דאגה ופחדים ממשיים לקראת הלידה הקרבה; האשה תוהה האם העובר בריא, שלם ומוכן ללידה? כיצד כדאי לה ללדת, והאם לקחת מיילדת פרטית, דולה, בעל או חברה שילוו אותה בלידה?

איך תעבור הלידה: איפה זה יתפוס אותה? האם תצליח ללדת בלידה טבעית או שתבקש אפידורל? כמה זה יכאב? האם יהיו סיבוכים? מה יהיה אחרי הלידה: האם להניק, האם תצליח להניק, האם התינוק ירצה לינוק? בנוסף לכל אלה האשה חשה תחושת כובד ותפיסת הגוף והדימוי הגופני שלה שליליים בשל גודלה. לרוב נשים בחודש תשיעי סובלות גם מבעיות שינה על רקע פיסי, בשל קושי למצוא תנוחה נוחה ועל רקע נפשי, בשל המתח הרב שמאפיין את שנתן בחלומות הקשורים להריון וללידה הצפויה".

להתכונן היטב ללידה הצפויה. צילום: שאטרסטוק

כך תקלו על עצמכן

להלן עשר דרכים שיכולות לסייע ולהקל על האשה בחודש התשיעי להריון:

1. למידה: ד"ר פיינר ממליץ לקרוא, ללמוד, לשאול בעלות ניסיון ולהתכונן היטב ללידה הצפויה. לדבריו, למידה על תהליך הלידה והכנה הולמת מסייעות בהפחתת החרדה והמתח. ההכנה כוללת קריאת ספרים, גלישה באינטרנט, השתתפות בקורס הכנה ללידה, השתתפות בקורס הנקה, סיור במחלקת יולדות ועוד.

2. הכנה ללידה: מגל ממליצה לנשים להתכונן ללידה עצמה. כך, להחליט מבעוד מועד באיזה בית חולים ללדת; האם להיעזר בדולה או במיילדת; מי יתלווה ללידה; מי יוזעק לשמור על הילדים הגדולים וכן להכין תוכנית לידה מפורטת ככל האפשר שתכלול רצונות ומטרות ללידה.

3. להתכונן לכל תסריט אפשרי: ד"ר פיינר איננו מתנגד להכנת תוכנית לידה, אך מדגיש את החשיבות של ההכנה הנפשית לקראת הפתעות ושינויים צפויים. "חשוב מאוד שנשים יבינו שלידה איננה תהליך צפוי ועקבי; עם כל הרצון הטוב, זו לא 'תוכנית כבקשת היולדת'. נשים יכולות לשאוף לתרחיש מסוים, אך עם זאת עליהן להתכונן לכל תסריט אפשרי. בלמידתן לקראת הלידה הן לומדות על ההפתעות הצפויות והמקרים שייתכנו ואשר ישפיעו על המהלך הטבעי של הלידה וייתכן שלא יתאמו את ציפיותיהן. הלידה עלולה להתעכב או להסתבך, ייתכן שתידרש התערבות כלשהי, לרבות התערבות כירורגית. יכול להיות שהאשה תרצה אפידורל למרות שלא תכננה לקבלו ועוד.

כל התרחישים האלה עלולים בהחלט להתממש, ואסור לאשה להתאכזב ולבזבז אנרגיות על כעס וחרטה, אלא עליה להיות מוכנה לכך באופן שיקל עליה להשלים עם תהליך הלידה כפי שהתפתח בשל נסיבות שאינן תלויות בה ועליהן אין לה כל השפעה".

4. קינון / הכנת הבית: נשים רבות מדווחות על תחושת קינון עם הגיע החודש התשיעי. למרות הבטן הענקית וכל יתר המיחושים, האשה נתקפת צורך עז לסדר ולנקות, לתכנן ולארגן. מגל רואה בכך צורך מבורך שיש לנתבו להקלת ההתמודדות של האשה עם הגעתו הצפויה התינוק הביתה: "אני ממליצה לנשים לעשות את כל ההכנות הדרושות מבעוד מועד ולא לדחות אותן לרגע האחרון על מנת להפחית את הדאגה והלחץ; החל מהכנת תיק אישי לבית החולים שיהיה בהישג יד, הכנת הבית והשלמת הסידורים לקראת בואו של התינוק, השלמת כל הקניות, דאגה לבישולים ולכל מה שנחוץ כדי להקל את השתלבות התינוק בחיי המשפחה".

5. רגליים למעלה: המלצה שסותרת מעט את ההמלצה הקודמת. ד"ר פיינר מייעץ להיות "כמה שיותר בתנוחה מאוזנת", לנוח, לשבת ולשכב כמה שיותר זמן עם רגליים למעלה. המנוחה הזו, לדבריו, תורמת למצבה של היולדת ובפרט מקלה על הבצקות האופייניות לחודשי ההריון האחרונים וכן מאפשרת זרימת דם ברגליים באופן שמקל על מצבן. נראה שהפתרון לסתירה בין המלצת הקינון להמלצת המנוחה היא להיעזר בבעל, בבני משפחה, או בחברים שיהיו אחראים על כל אותן ההכנות החשובות לאשה ההרה.

6. המשך מעקב וטיפול רפואי נדרש: ד"ר פיינר: "למשך כל ההריון ובטח בחודשיו האחרונים חשוב להמשיך עם מעקב הריון סדיר. למעקב זה משנה חשיבות כאשר מדובר בנשים הסובלות מבצקות, מאחר שאלה עלולות להצביע על רעלת הריון". לצד מעקב ההריון ממליצה מגל על הסתייעות במומחים שונים בכל בעיה בהתאם לאופי הבעיה: אשה הרה צריכה לדווח לרופא שלה על כל מצוקה ועל כל תחושה פיסית קשה. במקביל אני ממליצה לה גם להיעזר בתמיכה נפשית מכל סוג שהוא, בטיפולים משלימים ובפעילות מרגיעה כגון יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך וכדומה".

7. תרופות: נטילת תרופות ככלל אינה מומלצת בהריון. אולם, יש תרופות המותרות לשימוש בהריון ובמצבים קיצוניים בהחלט מומלץ לשקול לנוטלן. כך, למשל, ממליץ ד"ר פיינר על שימוש בתרופות להקלת צרבת. במהלך ההריון נחלשת פעולתם של שרירים רבים בגוף. אחד השרירים שנחלשים הוא הוא השריר המפריד בין הוושט לקיבה. היחלשות פעילותו מאפשרת מעבר של מיצי קיבה לוושט, אשר צורבים את הוושט. ניתן להקל על הצרבת באמצעות טבליות מציצה המכילות סותרי חומצה. אם הן לא מסייעות, ניתן לבקש מהרופא המטפל מרשם לתרופות חזקות יותר המורידות את רמת החומציות בקיבה. חלקן מותרות בהריון והן יעילות ביותר".

נטילת תרופות חייבת כמובן להתבצע אך ורק בהמלצת הרופא המלווה את ההריון, באישורו ובפיקוחו.

8. טיפול בטחורים: טחורים הנפוצים בחודשי ההריון האחרונים הן תופעה מטרידה ביותר ונפוצה שגורמת אי נחת קיצוני לאשה ההרה. רבות מהנשים מתארות כאבים קשים לפני, בעת ואחרי יציאה, כאבים ממושכים הפוגעים באיכות החיים ומקשים על השינה הפגומה ממילא בחודשים אלה. ד"ר פיינר מרגיע ואומר כי על פי רוב טחורים המופיעים במהלך ההריון דינם להיעלם כמה חודשים אחרי הלידה. "הטחורים מופיעים בשל לחץ גדול של הרחם על כלי הדם או לחץ גדול עליהם בזמן הלידה. אחרי הלידה, כשגוף האשה משתקם לאיטו, הטחורים נוטים להיספג ולהיעלם. עד אז מומלץ להיעזר בנרות או במשחות למיניהן המקלות על הסימפטומים. אם לאחר מספר חודשים מהלידה הבעיה אינה חולפת, יש לפנות לרופא כירורג לאבחון וטיפול, הכולל לעיתים התערבות כירורגית".

9. התעמלות: לקראת הלידה ואחריה מומלץ מאוד לעשות התעמלות המחזקת את שרירי רצפת האגן. התעמלות זו מקילה את הלידה, מונעת צניחה של רצפת האגן ומונעת מצבים של דליפת שתן.

10. זירוז לידה: נשים שכבר רוצות ללדת, יכולות לנסות שיטות עצמיות לזירוז הלידה. "טיפוס וירידה במדרגות אינם מזרזים את הלידה, והאמונה בכך מבוססת על אגדה אורבנית", אומר ד"ר פיינר. "אבל יש בהחלט שיטות שסביר יותר כי יסייעו לזירוז הלידה המתקרבת. אחת מהן היא עיסוי הפטמות אשר מפעיל את המערכת האנדוקרינית וגורר תגובה הורמונלית הכוללת שחרור הורמון המכווץ את הרחם. גם קיום יחסי מין יכול להועיל לכיווץ הרחם, שעה שבנוזל הזרע של הגבר מצוי חומר המרכך את צוואר הרחם ומגרה את שריר הרחם להתכווץ".