טוהר מידות

זוכרים את הקלישאה: "הינך מה שאתה אוכל"? ובכן, עכשיו, בעידן המודרני, שמשלב קידמה וטכנולוגיה, נטייה להיות פוליטיקלי קורקט ו"ניו אייג'" רוחני, יש לעדכן ולומר: "אתה מה שאינך מצליח לסלק מגופך".
שכן, הקידמה הביאה עמה רעלים רבים במזון, אשר בשילוב הזיהום הסביבתי הגובר, פוגעים במערכות גופנו. החומרים המיותרים שאנו סופגים בצורות שונות נאגרים בכבד, ברקמות השומניות, במעיים וכמובן - בריאות.

מחקרים רבים מאששים את העובדה, שיש קשר ישיר בין הזיהום הסביבתי למחלות הסרטן (רק לאחרונה הוכח הקשר שבין החומרים הרעילים בנחל הקישון לבין עלייה של 50 אחוז בהתפתחותם של סרטנים ממאירים בקרב צוללני חיל הים שהתאמנו בצלילה במימי הנחל המזוהם), וגם למפגעים בריאותיים אחרים.

הרפואה, בעיקר המשלימה, מציעה שיטות ריפוי רבות המבוססות על האצת תהליכי סילוק הרעלים מהגוף.
ביניהן: צומות המבוססים על מים ומיצים, אכילת מזון אחד בלבד במשך מספר שבועות או חודשים, דיאטות מיוחדות המבוססות על הפרדת מזונות, התמקדות בפירות וירקות טריים, ושתיית חליטות של צמחי מרפא. לצד האמצעים התזונתיים, יש גם חוקנים לטיהור המעיים, אמבטיות מלחים וסאונות חמות, שגורמות לגוף להפריש זעה עם רעלים, עיסויים עמוקים, הברשה של העור במברשות מיוחדות וכמובן - אימוץ הרגלים בריאים של התעמלות ושינה מספקת. וכל מה שנותר זה להשתכנע בנחיצות הטיהור, לבחור בשיטה המתאימה וללכת על זה.

שיטות הניקוי באמצעות חוקנים מבוססות על הזרמת מים או תמיסות שונות דרך הרקטום, במטרה לשטוף את המעיים. חוקן העושה שימוש בכמות קטנה של מים (ליטר עד שני ליטרים) ניתן לעשות לבד, אחרי שמקבלים הדרכה רפואית. כדי שהנוזלים יישארו כמה שיותר זמן במעי, יש לשכב על קרש משופע, כאשר הראש מוטה כלפי מטה; או לשכב על הצד, לעסות את הבטן כדי לפזר את נוזל החוקן, ואחר כך לעבור לצד השני.

לשטיפות של המעי הגס נדרש ציוד מיוחד, והן נעשות על ידי מטפלים שהוכשרו לכך. מדובר בכמויות עצומות של נוזל: מעל 12 ליטר (!) המוחדרים לגוף ויוצאים ממנו לסירוגין. המצדדים בשיטה, מדברים על חידוש דופן המעיים באמצעות קילוף שכבות הפסולת שהצטברו עליה במשך השנים. מעין "פילינג" המעודד צמיחה של שכבת ציפוי חדשה וטהורה לדופן המעי. אבל לא כל אנשי המקצוע אוהבים את החוקנים הללו. "רוב השיטות נגועות במיסטיקה מוחלטת ובצביעות סוציו-אקונומית", טוען ד"ר יעקב איידלין, רופא ופסיכיאטר, שפיתח שיטה לגמילה מהתמכרויות.
"לדעתי, לא נכון לעשות חוקנים, כי מערכת העיכול פועלת מהפה למעי, ולא להיפך. מנפחים את האדם בכמויות עצומות של מים, ומאמינים שזה עוזר לניקוי גוף, ללא שום היגיון בריא ומחקר מדעי. היוגים מאסכולת האיור-ודה ההודית משתמשים בטכניקה של העברת מים שנשתו דרך הפה לאורך מערכת העיכול, בעזרת תנועות ופוזיציות מסוימות. בדרך זו הם מנקים את המעיים מצואה ישנה ותאית שהצטברה על דופנותיהם. אנשי המערב החליטו לעשות משהו דומה, והמציאו את הקולונותרפיה שטיפות המעיים, אבל אלה עלולות לגרום סיבוכים ותופעות לוואי".

ד"ר איידלין מסביר, כי מלבד הפסולת, מאכלסת מערכת העיכול שלנו חיידקים חיוניים (פלורה) ואנזימים שונים, המאפשרים את עיכול המזון ומסייעים מאוד להתהליך. "כל מזון דורש רמת חומציות שונה לצורך עיכולו התקין - כאשר מחדירים למעיים כמויות גדולות של מים, פוגעים בפעולה התקינה של חיידקי הפלורה החיוניים ופוגעים בתהליך העיכול".
נגרם גם נזק נוסף, טוען ד"ר איידלין: חיידקים מחוללי מחלות (פתוגניים) הנמצאים במעי הישר, מוזרמים באמצעות המים עד למעי הדק.

ד"ר איידלין איננו מתנגד לחוקן "קטן", של ליטר-שניים (בתוספת כף של מיץ לימון לכל שני ליטרים, כדי להגן על החיידקים הידידותיים החיים במעי) במקרה של עצירות. למעשה, הוא טוען, אפילו מאה מל"ל עד חצי ליטר של מים עשויים לגרום לאדם צורך להתרוקן. "כשיש עצירות במשך ארבעה-חמישה ימים, עלולה להתפתח הרעלה עצמית. הצואה נספגת לדם, ומתגבשת לאבנים היוצרות סתימות של ממש. במקרים כאלה רצוי לפנות לרופא משפחה, שימליץ בוודאי על חוקן קטן, המכיל חומר מוכן, אשר ירכך את הצואה ויעזור לאדם להתרוקן".

גם שרה חמו, מטפלת בשיטת "קינגסטון קליניק", שכתבה את הספר "שביל הזהב לריפוי טבעי", מתנגדת לחוקנים. "זה אולי זה מקלף פסולת, אבל נעשה בצורה אלימה ולא טבעית. ממש אונס של הגוף", היא אומרת. "כשאוכלים נכון, הגוף מתנקה בתהליך ארוך, טבעי ובלתי מזיק".

גם המומחים המצדדים בשטיפות מעיים וחוקנים, ממליצים לעשות זאת בעזרת מים בטמפרטורות הגוף, ולא במים חמים, שעלולים לפגוע בטונוס (מתח) השרירים של המעיים. בשיטות מסוימות, עושים חוקן קטן, בעזרת חליטות צמחי מרפא.
"שיטת גרסון", שנועדה לחולי סרטן, מצדדת בחוקני קפה בבישול חזק, שאמורים להמריץ את הכבד ולנקות את המעיים, ובשיטות אחרות מחדירים למעיים בקטריות ידידותיות דוגמת אסידופולוס.

בשיטת אן ויגמור, שוטפים את המעיים במיץ העשוי מעשב חיטה. "רוב אוכלוסיית העולם המערבי סובלת מעצירות, מבעיות במעי הגס ומטפילים במעיים, כתוצאה מתזונה קלוקלת, שמבוססת על ג'אנק פוד ומתוקים"; אומרת ד"ר פנינה בר סלע, מטפלת בשיטה. "במעי גס חולה יש נפיחויות, הצרויות, דלקות, וכיסים שמחזיקים צואה. מיץ עשב החיטה ידוע בסגולות הטיהור שלו, ובכך שביכולתו לרפא דלקות מעיים. אדם בריא, שמקפיד על תזונה נכונה, צריך לבוא לטיפול פעם בשנה בלבד".

מדוע לא ניתן להסתפק בשתייה של המיץ המיטיב? "כי בדרך זו המיץ מתפרק בקיבה ובתריסריון לפני שהוא מגיע למעי הגס. דרך שטיפות מעיים עמוקות מגיעים ליעילות המרבית שלו, והוא גם נספג לדם במצבו הגולמי, ותורם גם לטיהור הכבד, אחד האיברים החיוניים ביותר בגוף".

כפי שנרמז כבר, אם אוכלים נכון אין כל צורך לנקות את הגוף באגרסיביות. ירקות ופירות טריים עתירי סיבים תזונתיים ותאית, שתייה מספקת של מים ופעילות גופנית, עשויים למנוע מראש את העצירות מכת העולם המערבי - ולסייע בניקוי הגוף באופן טבעי לגמרי."בדומה לאיברים אחרים בגוף, גם המעיים עשויים משרירים, שצריך לגרות אותם כדי שיפעלו.

אם לא אוכלים מזון עשיר בתאית וסיבים, ולא שותים די מים שמנפחים את העיסה החצי מעוכלת ומגרים את המעיים יש עצירות, וזה דבר נפוץ מאוד במהלך דיאטת הרזיה למשל. אבל פירוק של שומן בתאים גורם להפרשת פסולת רעילה מרובת רדיקלים חופשיים למערכת הלימפה, משם לדם, ומשם היא מופרשת דרך דופן המעי הגס לצואה. אם אין די תאית במעי, שתוכל לספוח ולספוג את הפסולת ולגרום לאדם להתרוקן, הפסולת תופרש דרך העור, השתן והנשימה והאדם עלול לסבול מכאבי ראש ומיגרנות, גירודים בעור, ריח הפה לא נעים ובעיות בדרכי השתן".

כדי למנוע זאת, ממליץ ד"ר איידלין לצרוך אבקה מצמח המרפא פסיליום, שהיא לדבריו, "האינסטלטור של הגוף", לא פחות. "זהו מקור בלתי נדלה לתאית איכותית, אשר סופחת פסולת מן המעיים. מומלץ ליטול אותו בנפרד מתוספים אחרים, דוגמת אסידופולוס, כי הוא עלול לנטרל גם אותם".

שיטות פופולריות נוספת לטיהור הגוף, הן באמצעות צומות יזומים, על בסיס מיצים אורגניים ותה צמחים; ובעזרת ה"מונו-דיאטה", שמתבססת על הנחת היסוד, כאילו לאכילת מאכל אחד ויחיד לאורך זמן (בדרך כלל פרי) יש אפקט מטהר. שיטה זו צברה תאוצה בעקבות ספר שכתבה ג'ואנה ברנדיט האמריקאית, אשר לטענתה הצליחה להירפא מסרטן באמצעות דיאטת ענבים.

"צומות כאמצעי לריפוי ולטיהור הגוף והנפש, מוכרים שנים רבות בתרבויות שונות, אבל למרות שבעשורים האחרונים נעשים במערב מחקרים רבים בנושא, עדיין אופפת אותו מידה רבה של מיסטיקה. אני לא בעד צומות של יותר מ=9-12 יום, לא בגלל הבעיות הפיזיולוגיות שהם עלולים לגרום אלא בגלל הנזק הפסיכולוגי שלהם.
אם נגרמת בעיה גופנית, היא בדרך כלל נובעת מהפסיכולוגיה של העניין ולא להיפך".

ד"ר איידלין טוען, כי ב"מצבי חירום" של רעב, עובר הגוף להשתמש במקור הזנה פנימי רזרבות השומן שצבר בעיתות רווחה. "הסברות שהשרירים והמוח נפגעים חסרות כל שחר. מחקרים הוכיחו באופן חד משמעי, כי 98% מהשינויים הנוצרים בגוף כתוצאה מצום ממושך, הם ברקמות השומן בלבד, ומוות מרעב מתרחש כתוצאה משינוי בלתי הפיך במערכת ההורמונלית", הוא אומר.

"צום הוא רק דרך אחת לנקות את הגוף, וצריך להקפיד על המינון: בדומה לתרופות או לחיסונים מוחלשים, מינון קטן עשוי להיות יעיל מאוד, בעוד מינון גדול הופך רעל קטלני. כתוצאה מפירוק רזרבות השומן בזמן צום, מופרש בגוף חומרביו-אורגני בשם קטון. מינונים גדולים ממנו בעת צום ממושך, עלולים לגרום קטואצידוזיס (רמת חומציות גבוהה בדם) והרעלה, וזה, כמובן, מסוכן. אבל צום של יום-יומיים יוצר מעין 'פילינג פנימי': הגוף מתחיל להתחדש, ויש עלייה ברמת הורמון הגדילה. בכל מקרה, החוכמה היא לדעת איך לצום ואיך להפסיק את הצום, מה לאכול ומה לשתות".

בשיטת אן ויגמור לא משתמשים כלל במונח "צום", וגם לא עורכים צומות על בסיס מים בלבד, "כי הדבר 'מרוקן' את הגוף גם מחומרים טובים, כמו מינרלים, מוריד את לחץ הדם, מחליש ומסוכן", מסבירה ד"ר בר סלע. "לנו יש שלושה 'ימי מיצים' בתוכנית של שבועיים. לשיטתנו, האנזימים שנוצרים בגוף ונספגים ממזון חי ולא מבושל, כמו מיץ עשב החיטה ונבטים הם אלה שמרפאים. אדם בריא ולא רזה במיוחד, שאינו סובל מלחץ דם נמוך, יכול לחיות על מיצי פירות וירקות טריים יום בשבוע, למטרות ניקוי".

בר סלע ממליצה במיוחד על מיצים "ירוקים", שיש להם אפקט מטהר במיוחד. למשל: מיץ מלפפונים, קישואים, חסה, תרד, וסלרי, בתוספת מעט גזר או סלק. "מיץ כרוב יעיל נגד סרטן, אבל לא לכולם מותר לשתות אותו (למשל, לבעלי בעיות בבלוטת התריס). את המיצים מכינים במכונה של מיץ גזר, ומשליכים את הסיבים. בימים שאינם מבוססים על מיצים, מומלץ לאכול הרבה פירות וירקות אורגניים, שקדים, אגוזים, גרעינים, ונבטים. בשיטת אן ויגמור לא אוכלים בכלל מזון שמופק מבעלי חיים, ובתקופת הניקוי כל המזון הוא טבעוני ולא מבושל. אדם בריא יכול לאכול שלוש ארוחות: ארוחת בוקר קטנה, ארוחת צהרים גדולה יותר ובערב שוב ארוחה קטנה".

שרה חמו מ"קינגסטון קליניק" מתנגדת לצום מכל וכל. "אנשים מתפתים בקלות לשיטות קיצוניות, כי הם לא מאמינים שבלי תרופות ובלי משהו קיצוני כמו צומות אפשר להריא. גם אני לא האמנתי בהתחלה שמעבר לא דרמטי לתזונה טבעית עשוי לרפא סרטן, אך בסופו של דבר הבנתי שדווקא המתינות היא היעילה ביותר".

בשיטת קינגסטון נמנעים לחלוטין מבשרים, אגוזים, שקדים וקטניות בשלב העיכול, משום שמזונות אלה מכילים חלבונים, שמכבידים על העיכול, ולפיכך גם על הניקוי. גבינות וביצים דווקא מומלץ לאכול, וגם פירות וירקות חיים, רצוי אורגניים. "מחצית מהירקות יכולים להיות מבושלים, אבל בישול קצר ולא אלים, רק עד שהירק מתחיל להתרכך, דקות ספורות מרגע הרתיחה. דגנים מלאים מבשלים, כמובן, כמה שצריך. אנו ממליצים על לחם מחיטה מלאה, גבינות עד חמישה אחוזים, יוגורט לא חמוץ ולבן, רצוי מחלב עזים. כמו כן, מומלץ לערוך בדיקה שנתית לאיתור חסרים בוויטמין B12".

צום או לא צום, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמכניסים דבר מאכל לפה: מחקרים חדשים על תזונה דלת קלוריות, הוכיחו שהיא מסייעת להארכת תוחלת החיים. בעקבות הממצאים, שינה המכון הלאומי לבריאות הציבור בארה"ב את המלצתו לגבי מכסת הקלוריות היומית המומלצת לגברים ונשים. אם הומלץ לגבר לצרוך כ=2,200 קלוריות בממוצע ליום, הרי שכיום ירד המספר ל=1540 קלוריות בלבד. לנשים, מומלץ לצרוך 1,120 קלוריות בלבד, לעומת 1,800 הקלוריות שהומלצו בעבר!

אבל לפני שמתחילים לברור את המזון, לצום, לעשות חוקן, להתעמל, ללכת לישון מוקדם ולשנות את כל אורח החיים אפשר גם לבחון את אופציית השיקויים המטהרים וצמחי המרפא. למה? כי זה הכי קל והכי דומה לתפישה הקונבנציואלית, של שימוש בתרופות לצורך ריפוי. כיוון שצמחים רבים אכן נחשבים תרופה לכל דבר ועניין, יש להתייעץ עם נטורופת או מומחה אחר לפני השימוש בהם.
הנטורופת צחי אשרוב מציע ללגום מרתח של סלרי עם פטרוזיליה, שהוא משתן ומנקה את המערכת.
למי שסובל מדלקות, הוא ממליץ להימנע מפירות הדר, שהופכים את הדם לבסיסי דווקא, ומקילים את התרבותם של חיידקים. כדי לנקות את הגוף, הוא ממליץ גם להימנע מאלכוהול (שמתפרק לסוכרים מצע גידול מצוין לחיידקים), קפאין, מזונות מעובדים ותרופות. כדי לחזק את מערכת החיסון, הוא ממליץ על אכיניצאה, הידרסטיס וטבבויה, שהם צמחים בעלי פעילות אנטיבקטריאלית ומחזקת.

והנה עוד כמה מהצמחים שנחשבים מטהרים ומנקים:
גדילן מצוי - השפעותיו נחקרות באירופה כבר 50 שנה. משמש לטיפול בהרעלת פטריות, צהבת על סוגיה, שחמת הכבד, בעיות בכיס המרה, נזקי תרופות ונזקים הנגרמים מרעלים סביבתיים. ניתן להכין חליטה מזרעי הצמח, או לצרוך אותו בכמוסות.

שורש גפן הקוזו - מחזק כבד ומתקן נזקי אלכוהול.
אבקות ותמיסות של קליפת אגוז מלך שחור - מסלקות תולעים וטפילים.

שורש הסכירונית - מחזק כבד, ומסייע לטהר את הדם מחומצות מזיקות.

עלה צ'פרל - נלחם בזיהומי מעיים ומסלק רעלים.
דבקה זיפנית - משתן, מחטא ומטהר דם; מטפל במערכת הלימפה, מסייע לכבד, ללבלב ולטחול להיפטר מחומרי פסולת.

ציפורן - תבלין ממריץ, מונע גזים וקוטל טפילים ותולעים.
שן הארי מחזק כבד ומערכת עיכול, מטהר דם ומשתן. הוכח כיעיל במקרים של דלקות כבד. קיים גם בכמוסות.
תמצית זרעי אשכולית חומר מחטא, המסוגל לחסל בקטריות, וירוסים, פטריות ושמרים. ניתן להשיג בטיפות או בכמוסות. במיהולים מסוימים ניתן למשיחה על הציפורניים, לשטיפת הפה ואף לשטיפה וגינאלית.

שורש קוזו מחזק כבד, מתקן נזקי אלכוהול ומפחית את הכמיהה אליו. צמחים נוספים המסייעים בסילוק רעלים מהגוף ומשפרים ספיגה ועיכול של אבות המזון הם המור, עלה תלתן אדום, עלה פטל אדום, קיסוסית, קסיה, סרפד, שורש ריבס, לענה ושורש חומעה צהובה. גם לאצות, שום, לימון, זנגביל ואלוורה יש סגולות שלניקוי וטיהור מרעלים וטפילים, וניתן לצרוך אותם בצורות מגוונות: כמזון, כתוספי מזון וכשיקויי בריאות.

מיץ חמוציות (קרנבריז) עשוי לטהר איברים, לשמור על הלב, ולשמש תחליף לאנטיביוטיקה במניעת זיהומים בדרכי השתן

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות, הראו כי מיץ חמוציות (גם מסחרי!) יעיל בטיפול בזיהומים בדרכי השתן, האחראים ל=11 מיליון ביקורים אצל הרופא בארה"ב בלבד! החוקרים משערים, כי אחד ממרכיבי המיץ מונע מהחיידק אישריכיה קולי להיצמד לתאים המצפים את דרכי השתן, ובכך מונע למעשה את התפתחות הזיהום, שזהו השלב הראשון בהתפתחותו. הממצאים מרמזים על כך, שהמיץ יעיל גם בהשמדת זני החיידק שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.
סגולה מבריאה נוספת של המיץ, התגלתה לאחרונה על ידי חוקרים מאוני' ת"א אביב וממכון ויצמן, אשר מצאו כי החומר הפעיל במיץ החמוציות עשוי למנוע גם את היווצרותו של רובד שן ("אבן") ואת מחלת החניכיים הנובעת מהצטברותו. נתון זה מעורר עניין מיוחד, על רקע נתונים אפידמיולוגיים חדשים, המצביעים על קשר בין מחלות חניכיים ומחלות לב.
מחקרים אחרים תומכים בהשערה כי חמוציות יעילות נגד חמצון של כולסטרול, ובכך שומרים על בריאות הלב ומערכת כלי הדם. מחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת מערב אונטוריו מוכיח, כי צריכה קבועה של תוצרי חמוציות עשויה לעכב את התרבותם של תאים סרטניים בבעלי חיים.

שיטת אן ויגמור לריפוי מתבססת על מיץ עשב החיטה, שמכיל רמה גבוהה של כלורופיל ויש לו סגולות מפליאות.

לפי ד"ר ויגמור, שפיתחה את שיטתה המצליחה לפני כ-30 שנה, למיץ עשב החיטה יש הכושר "לקלף" שכבות של חומרי פסולת שדבקו במעי הגס, לסלק אותם, ובכך לאפשר ספיגה טובה של חומרי הזנה. העשב פועל גם כמדכא תיאבון טבעי, והוא יעיל בהאצת מחזור הדם, הגברת קצב חילוף החומרים, המסת שומנים עודפים במערכת העיכול, והעשרת יכולות העיכול. סגולות אלה מסייעות, בין היתר, לשמירה על משקל תקין.

ד"ר פנינה בר סלע ממליצה לשתות עשב חיטה סחוט טרי, שמכינים בבית על פי הוראות המומחה לשיטה (אפשר גם מיץ שעורה). שימו לב: גם מיץ טרי וסחוט מאבד מחיוניותו אחרי שהוא נחשף לאוויר במשך כרבע שעה. "צילום מיוחד שנערך למיץ העשב הראה את ההילה האנרגטית העצומה של השיקוי בעודו טרי, ואת דעיכתה כעבור זמן", היא אומרת.
"השפעתו המדהימה של מיץ החיטה נובעת, אם כן, לא רק ממרכיביו הכימיים, אלא גם מעוצמתו האנרגטית, שאינה ניתנת למדידה".

בישראל מגדלים את עשב החיטה בחממות מוארות, והוא איכותי למדי. העשב מכיל ויטמין A, B, C, E, סידן, אשלגן, ברזל, מגנזיום, נתרן, גופרית, אבץ, 17 סוגים של חומצות אמינו, ביופלבונואידים ואנזימים, אבל עיקר ייחודו באחוז הגבוה של כלורופיל שהוא מכיל: 70%, בדומה לעשב השעורה.

הכלורופיל נחשב "סם החיים של הצמח". זהו הפיגמנט שמעניק לצמחים את צבעם הירוק, והוא זה שקולט את אנרגיית השמש ומאפשר את תהליך הפוטוסינתזה (לכן, יש המכנים אותו: "אנרגיית שמש מרוכזת").
מולקולת הכלורופיל דומה במהותה לכדוריות האדומות בדם האנושי, וגם מבנה האטומי מזכיר את מבנה ההמוגלובין. בזכות הדמיון הזה, נספג הכלורופיל במהירות בדם, ותורם להתחדשות הרקמות בכך שהוא מאפשר קישור טוב ויעיל יותר של מולקולות חמצן אל כדוריות הדם האדומות, וכך מתייעל תהליך סילוק הפחמן דו חמצני וחדירת החמצן לאיברים.

במחקרים מעבדתיים שנערכו בארה"ב נמצא, כי הכלורופיל מונע ספיגה של רכיבים תזונתיים בעלי תכונות מסרטנות הנמצאים בשריר של בשר מבושל, בבשר מעושן ובעובש שמקורו בבוטנים. בנוסף, הוא מסלק את תוצרי הלוואי של זיהום דו / חד תחמוצת הפחמן (תוצרים של זיהום סביבתי) ופועל כאנטיאוקסידנט. לכלורופיל יש גם סגולות אנטי בקטריאליות, והוא מנטרל רעלנים מהדם, מפחית תהליכי דלקת, מסייע לטהר את הכבד, "שוטף" מרבצי תרופות, משפר בעיות הקשורות לרמות הסוכר בדם, ומסייע לריפוי בעיות בעור, בהיותו מרכיב חשוב בתהליכי ההחלמה של רקמות.

חוקרים מייחסים לכלורופיל סגולות של שיפור תפקוד הלב, מערכת כלי הדם, המעיים, הרחם והריאות; הפחתת יתר לחץ דם; וסילוק מתכות כבדות מהגוף. החוקרים ראפ וגורני מאוניברסיטת לויולה גילו, שהכלורופיל מדכא את תהליך ריקבון החלבונים במערכת העיכול של אוכלי בשר, וכי הוא מעלה את מספר כדוריות הדם האדומות, ולפיכך יעיל גם בטיפול באנמיה.

שטיפות של המעי הגס נעשות על ידי מטפלים מוסמכים, בכמויות עצומות של נוזל: מעל 12 ליטרים המוחדרים לגוף ויוצאים ממנו לסירוגין. המצדדים בשיטה מדברים על "פילינג" מטהר של דופן המעיים, המעודד צמיחה של שכבת ציפוי חדשה וטהורה

"רוב אוכלוסיית העולם המערבי סובלת מעצירות, מבעיות במעי הגס ומטפילים במעיים, כתוצאה מתזונה קלוקלת", אומרת ד"ר פנינה בר סלע, מטפלת בשיטת אן ויגמור. "במעי חולה יש נפיחויות, הצרויות, דלקות, וכיסים שמחזיקים צואה, וזה מקור למחלות רבות"

שרה חמו, מטפלת בשיטת "קינגסטון קליניק", מתנגדת לחוקנים. "זה אולי זה מקלף פסולת, אבל נעשה בצורה אלימה ולא טבעית. ממש אונס של הגוף", היא אומרת. "כשאוכלים נכון, הגוף מתנקה בתהליך ארוך, טבעי ובלתי מזיק"

שיטות פופולריות נוספת לטיהור הגוף, הן באמצעות צומות יזומים, על בסיס מיצים אורגניים ותה צמחים; ובעזרת ה"מונו-דיאטה": אכילת מאכל אחד ויחיד לאורך זמן, שיש לה אפקט מטהר. שיטה זו צברה תאוצה בעקבות ספר שכתבה חולת סרטן אמריקאית, שהצליחה להירפא באמצעות דיאטת ענבים

כתבה: צפנת טמיר
פורסם בירחון "תפוז"