פטרת ציפורניים: כך תיפטרו ממנה

עוד בנושא: פטריה בלשון, פטריה בנרתיק

פטרת הציפורניים היא מחלת עור שכיחה ולא נעימה הגורמת אי נוחות רבה לסובלים ממנה. מדובר במחלה מידבקת, המתבטאת בדרך כלל בעיבוי וכרסום של קצה הציפורן, שגם הופכת לרוב לצהובה ועבה יותר. הפטרייה יכולה להתפשט מהציפורניים אל בין אצבעות הרגליים, ושם לגרום לגירוי ולהתקלפות של העור. פטרת הציפורניים שכיחה בחורף ובקיץ באותה מידה, אך ההתפשטות אל בין אצבעות הרגליים שכיחה יותר בתנאים של הזעה, מכיוון שהפטריות שורדות טוב יותר בתנאי חום ולחות.

קל להידבק, קשה לרפא

ניתן להידבק בפטרייה מבני אדם אחרים הנגועים בה, מכלבים וחתולים הנגועים בפטריות או מאדמה. עוד מקור נפוץ להדבקה הוא הליכה ברגליים יחפות במקומות ציבוריים כגון מקלחות משותפות בבריכות או במכוני כושר.

"ההידבקות תלויה בשני גורמים", מסביר ד"ר אהוד ורנר, מומחה לרפואת עור. "הראשון הוא היחשפות לפטרייה, והשני הוא שיהיו תנאים מתאימים מבחינת חום ולחות כדי שהפטרייה תוכל לצמוח. חשוב מאוד להקפיד על היגיינה ולא ללכת יחפים במלתחות ציבוריות.

"פטרת הציפורניים, הקשה לריפוי, מהווה מקור הדבקה מתמשך והעברה למקומות נוספים בגוף כדוגמת עור המפשעה והידיים. לעתים ההתפשטות מהציפורניים קורית רק לאחר שנים. פטרת הציפורניים עצמה אינה מגרדת, אולם לעתים קרובות היא מלווה בפטרייה בין האצבעות, וזו כן מגרדת".

חשוב מאד לטפל בהקדם בציפורן הנגועה, כדי למנוע את ההתפשטות לאזורים אחרים בגוף. "על הרופא לאבחן אם מדובר בפטרייה או בהפרעה אחרת הפוגעת בצפורן ובהתאם לכך להמליץ על טיפול, אשר שונה בשני המקרים", אומר ד"ר ורנר. "ברוב המקרים הרופא יאבחן את המצב על-פי המראה הקליני, אך במידה שיהיו לו ספקות הוא יבקש לבצע בדיקה מיקרוסקופית ותרבית לפטריות".

על הרופא לאבחן אם מדובר בפטרייה. צילום: שאטרסטוק

משחות, כדורים וקרני לייזר

קיימים סוגים רבים ומגוונים של טיפולים בפטרת ציפורניים, החל בלקים לטיפול מקומי כגון לוסריל, דרך טיפולים בכדורים כגון טרבינפין וכלה בטיפולי לייזר. התכשירים המקומיים מתאימים לטיפול במצבים בהם יש פגיעה של עד 50% מהציפורן מקצה הציפורן. במצבים בהם יש פגיעה קשה בציפורן יש צורך בטיפול עם כדורים. "כדורי ספורנוקס וטריקן פחות יעילים מכדורי טרבינפין (למיסיל) לטיפול בפטרת ציפורניים, ואפילו טיפול בטרבינפין אינו משיג ריפוי בכל המקרים, אומר ד"ר ורנר.

הטיפול בכדורים נמשך כארבעה חודשים וקופות החולים משתתפות רק במחצית מעלותו. לדברי ד"ר ורנר, הסיכוי לריפוי מלא לאחר טיפול תרופתי ממושך הינו 70%-80%. "לגבי הטיפול המקומי", הוא אומר, "התכשירים החיצוניים למריחה על האזור הנגוע משפרים את מצב הציפורניים ומקטינים סיכון להדבקה באזורים נוספים בגוף בכלל וברגל בפרט. בטיפול במשחות לפטרת בין האצבעות או בכפות הרגליים מומלץ להמשיך את הטיפול לפחות עשרה ימים לאחר ריפוי קליני, משום שישנם שרידי פטריות שעלולים לשוב ולהתפתח אם מסיימים את הטיפול מוקדם מדי".

ומה לגבי טיפולי הלייזר?

לדברי ד"ר ורנר אין מספיק הוכחות שהטיפול מרפא באופן מלא את הפטרייה, ולכן צריך לבחון טוב את הפרסומות המבטיחות למגר את הפטרת בסדרת טיפולים קצרה. "ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, דורש הוכחה לצמיחת ציפורן חדשה, נקייה וזמנית, אך לא ריפוי מלא", אומר ד"ר ורנר. "בנוסף, האישור שלהם לביצוע טיפולי לייזר ניתן כאשר מוכח שאין נזק או תופעות לוואי משמעותיות. כלומר, האישור לא ניתן על ריפוי מלא אלא על כך שלא נעשה נזק כלשהו לציפורן, ואין הוכחות בדוקות לכך שהטיפול אכן מביא לרפוי מלא ".

בואו לדבר על זה בפורום פטרת הציפורניים.