הבטחת הפרגים

הביטוי "מה שלא הורג מחשל" אולי מוכר לחובבי אימונים, וייתכן שבקרוב יתלווה אליו המשפט "לא הורג וגם לא כואב".
פרופסור אריה לוי ועמיתיו ממכון וולקני פיתחו זן חדש של פרגים המכיל רמות גבוהות במיוחד של תביין (thebaine), תחליף אופיאטי לא ממכר. היום, פרגי אופיום הם המקור העיקרי ליצירת אופיום, מורפיום וקודאין, חומרים רפואיים שלא ניתן להפסיק את השימוש בהם, המשמשים לטיפולים שונים, ועולים מיליוני דולרים מידי שנה. ואולם בעוד הצבע האדום אולי נראה תמים, ההשפעות הנרקוטיות וההתמכרויותיות של המורפיום, האופיום ובעיקר של התוצר הסינתטי למחצה, הרואין, מעכבים את השימוש החופשי בצמח.
"בשנות השמונים הבעיות הרציניות שנבעו משווקי האופיום הביאו לניסיון בינלאומי לחפש תחליפים" מסביר פרופסור לוי. "באמצעות מימון שהוקצה לנושא על ידי האו"ם וארצות הברית, צוותי מחקר מנורווגיה, צרפת, ארצות הברית וישראל ניסו לזהות תחליפים בוטניים וליצור זנים מתורבתים בעלי תנובה גדולה." בעקבות מחקר מקיף, הצוות הישראלי התמקד בפרג האדום, הנפוץ באזורי ההר באיראן, שראו כי יש בו כמויות גדולות של תביין, מקור יעיל לקודאין וסותרי מורפין: נלקסון ונלארקסון, המשמשים לתכניות גמילה מסמים. חשוב מכך, בניגוד לפרג האופיום, הפרג האדום חסר מורפיום, הגורם ההכרחי לייצור הרואין, ולכן ניתן לגדלו ללא מגבלות.
"בסופו של דבר מגיעים לדרך הביו-סינתטית" מסביר לוי. "בעוד שני זני הפרג מפיקים תביין, ריאקציות אנזימטיות בפרג האופיום הופכות את התביין לקודאין ומורפיום, ואילו בפרג האדום התביין מסמן את סוף התהליך. יתר על כן, בעוד שהפיכת התביין למורפיום דורשת תהליך כימי מורכב מאוד, המורפיום מופק באופן טבעי בפרג האופיום, וניתן לזקק אותו להרואין גם במטבח ביתי רגיל."
בעקבות הצלבות זהירות וניסויים שנועדו לזהות את תנאי הגידול האופטימליים, הצוות של לוי הצליח לייצר פרג אדום מתורבת המפיק פי 2 וחצי יותר קודאין מהכמות המופקת מפרג אופיום. ואלם, באופן אירוני, לאחר שהושלמה המשימה נכנסה הפוליטיקה לתמונה, ועלתה דרישה להקפיא את כל הממצאים.
"האו"ם התחיל לעסוק בהמרת יבולי האופיום עם הפרגים האדומים, מה שדורש טכניקות חקלאיות שונות. תנאי אקלים אחרים יחייבו את המגדלים המסורתיים (בעיקר בהודו, בורמה, תאילנד, ולאוס) להעביר את התוצר לשווקים הלא חוקיים" טוען לוי. הפחד בעניין זה נובע מניסיון העבר.
בשנות השישים ארצות הברית הציעה לשלם לטורקיה, שהיתה מגדלת האופיום העיקרית, את כל הרווחים הנובעים ממכירת הפרגים בתמורה לאיסור על גידול פרגים. ואולם לאחר שקיבלו את התשלום, המשיכו האיכרים לזרוע את השדות, והעבירו את התוצרים לשווקים הלא חוקיים.
כתוצאה מכך בעוד מחסור עונתי באופיום מביא לעיתים לעניין בפרג האדום, בינתיים, בהתייחסות לכוחות הפוליטיים-חברתיים בכל הנוגע לסמים, הבטחת ה"לא הורג ולא כואב" מחכה ליישום בקנה מידה רציני.

צמחים נרקוטיים וכאב, פתרון של מפתח מותאם למנעול
צמחים נרקוטיים חייבים את יכולתם לשכך כאבים להרכב הכימי, הדומה בצורה מפתיעה לשדר העצבי האנושי המכונה P. החומר P, המשמש להעביר כאב כמנגנון אזהרה במקרה של פגיעה גופנית או מחלה, החומר מתווך בין נוירונים שכנים עך ידי יצירת גשר שנקרא synaptic cleft, וקישורם לקולטנים בצד השני בצירופים מותאמים אישית.
החומר האופיאטיים שנמצאים בצמחים (בעיקר על מנת למנוע חדירת חרקים) נקשרים לקולטנים של החומר P, וכך מפריעים למסר האזהרה, ומפחיתים את הכאב.