כושר עשוי להגן מפסוריאזיס

פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות פסוריאזיס ולהביא לשיפור במהלך המחלה; כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology. כי יתרה מזאת, פעילות גופנית עשויה להקטין את שיעור התחלואה וחומרת מחלות מטבוליות הנלוות לפסוריאזיס.

במסגרת המחקר, בחנו חוקרים מאיטליה נתונים של 416 חולים שעסקו בפעילות גופנית סדירה ו-489 משתתפים תואמים בגיל ומין. הם ערכו השוואה בין סקירה זו ובין סקירה של 400 משתתפים עם פסוריאזיס, אך לא דלקת מפרקים פסוריאטית.

שיעורי פסוריאזיס היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת הביקורת (5.4%), בהשוואה לקבוצת המחקר (1.7%). בנוסף, שיעור המשתתפים שעסקו בפעילות גופנית היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת החולים עם פסוריאזיס, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית (11% לעומת 21.3%).

החוקרים מדווחים כי בחולי פסוריאזיס קיים סיכון מוגבר לתסמונת מטבולית, ומכאן החשיבות היתרה של פעילות גופנית באוכלוסיית חולים זו. לדבריהם, ידוע כי מדד מסת גוף גבוה הינו גורם סיכון לפסוריאזיס וכי השמנת יתר עלולה להביא לעליה בסיכון להתפתחות דלקות עור. מצד שני, פעילות גופנית הינה אחד האמצעים היעילים ביותר כנגד עודף משקל ועשויה להביא להפחתת דלקת כרונית.

לרוע המזל, חולים רבים עם פסוריאזיס מפתחים נזק מפרקי ובעקבות זאת מגבלות גופניות עקב דלקת מפרקים פסוריאטית. החוקרים מאמינים כי פעילות גופנית עשויה להביא לשיפור גם במצבם של חולים אלו.

להערכתם, ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על המהלך הטבעי של פסוריאזיס צפויה לעודד פעילות גופנית בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. עם זאת, דלקת מפרקים פסוריאטית מלווה במגבלה משמעותית בטווח התנועה והרגלי פעילות גופנית עקב כאבי מפרקים ומגבלה תפקודית. לפיכך, נדרש ייעוץ רפואי מלא בכדי לקבוע אילו תרגילים גופניים מתאימים ביותר בכל חולה.

בואו לדבר על זה בפורום פסוריאזיס: תמיכה ומידע אודות המחלה.