הצעד הראשון לריפוי שיגרון - להתחיל לצעוד

אנו נמצאים בעידן של פריחה בכל הנוגע לחברות המשווקות מוצרים לטיפול בשיגרון - אוסטאוארטריטיס, הגורם המוביל לנכות בארצות הברית. מחלת הבלאי הזו שומרת הרבה מומחים בתעסוקה מלאה, ובכלל זה פיזיותרפיסטים, מומחים לתנועה, אקופונקטוריסטים ומנתחים.
ייעוץ לגבי השיטה הטובה ביותר לטיפול בשיגרון מגיע היום מכל כך הרבה מקורות, עד שהבלבול עולה על הברור.
אבל קיימת הסכמה לגבי דבר אחד. הגישה השגוייה להתמודד עם הכאב והקשיות היא להפסיק לזוז - חולה שעשה בדיוק את זה בתוך שנה חי בכיסא גלגלים.
פעילות גופנית מתונה על בסיס קבוע חיונית על מנת לשמר את יכולת התנועה של המפרקים הסובלים, ותרגילים שנועדו לחזק את השרירים הם הדרך הטובה ביותר להפחית את המתח הכואב ואת התפתחות המחלה.
הרבה לפני שלב הניתוח-פרקים, עולים לדיון שלל טיפולים ללא תרופות, תרופות צמחיות ותרופות קונבנציונליות היכולים להפחית את הכאב והנכות. רק לאחר שכל אלה נוסו ורק אם השיגרון ממשיך להתפתח ולהפריע לפעולות היום יום, יש מקום לשקול ניתוח, הפתרון הדרמטי ביותר.
בראש ובראשונה, בפרקים הנושאים את משקל הגוף, כמו ברכיים או אגן, חשוב מאוד להגיע ולשמור על משקל גוף מתאים באמצעות תזונה ופעילות גופנית. הכוח המופעל על הברך בכל צעד הוא פי שניים או שלושה ממשקל הגוף, כך שהפחתה של חמישה קילוגרמים במשקל יכולה להקל בעשרה עד חמישה עשר קילוגרמים במעמסה על הברך.
אמצעים נוספים להקלה על הכאב בברכיים כולל הימנעות מפעולות בעייתיות, כמו עמידה ממושכת, כריעה או טיפוס במדרגות. ירידה במדרגות פעמים רבות כואבת יותר מעלייה בהן.
תומכים המפחיתים מהמעמסה על הברך מסייעים גם הם, כמו גם מקל הליכה, הנמצא ביד המנוגדת לברך הכואבת. נעליים סופגות זעזועים, תומכי עקב, תחבושות קרות תקופתיות וחום לח יכולים גם הם להקל.
מרבית הסובלים משיגרון יכולים להסתייע בטיפול אצל הפיזיותרפיסט, שידגים בפניהם כמה תרגילים לחיזוק השריר ולשיקום יכולת התנועה.
אקופונקטורה יכולה גם היא לעזור, למרות שעוד לא הותרו לפרסום תוצאות מחקר ממשלתי שנערך בנדון.
למרות שמפתה לבקש מהרופאים לרשום את התרופה האחרונה בשוק, גישה הגיונית יותר מתחילה באפשרויות הזולות יותר והמפתות פחות.
התרופה הראשונה והפשוטה ביותר היא aoetaminophen, הנמכרת בגלולות או כמוסות, וקיימת גם בגרסאות חזקות במיוחד לסובלים משיגרון.
אחריה תרופות מוחלשות ללא סטרואידים ונגד דלקות: אספירין, איבופרופן ונפרוקסן.
הבעיה היא שתרופות אלה ותרופות אחרות ללא סטרואידים כמו indomethacin, etodolac יכולות לגרום לכיבים במערכת העיכול, וחשוב לקחת אותם בצורת כדורים מצופים ועל קיבה מלאה בשילוב עם תרופה נוספת כמו misoprostol, חוסם היסטמינים, או חוסם חלבון על מנת להגן על ציפוי הקיבה הפנימי.
תרופה נוספת ללא סטרואידים ונגד דלקת, meloxicam הוכחה בחלק מהמחקרים כפחות מסוכנת מתרופות אחרות בכל הנוגע ליצירת כיבים או להגברת הנטייה לדימום וחבלות.
גורמים כמו methylsalicylate או capsaicin, מוצרי פלפל חריף, מנטול, שמן ווינטרגרין, קמפור ושמן אקליפטוס יכולים להקל על כאב השיגרון, אבל רק באזור שבו מורחים אותם.
גורמים כמו איבופרופן ניתן להשיג ללא מרשם רופא. למוצרים כאלה יש יתרון שכן אין להם תופעות לוואי בכל הגוף, אם כי בעור רגיש עשויות להופיע פריחה או שלפוחיות.
התרופות החדשות ביותר שנמצאת היום במרכז תשומת הלב הן מעכבי ה cox-2: celecoxib ו rofecoxib. למרות שאינן יעילות יותר מתרופות נגד דלקת שלא על בסיס סטרואידים, יש להן סיכון מופחת לתופעות הלוואי במערכת העיכול, אם כי הן יכולות להאט את החלמתם של כיבים קיימים.
יש לזכור גם שכל התרופות מתרכבות גם עם תרופות אחרות. חשוב לזכור לדווח לרופא על כל תרופה אחרת, ובכלל זה אספירין במינון נמוך, וכמו כן ליידע לגבי כל בעיה כרונית כמו מחלת כליות. חשוב למלא אחר הוראות הרופא לגבי בדיקות דם שגרתיות בזמן נטילת בתרופות.
תוספים תזונתיים מציעים אפשרויות אחרות ומוצרים שניתן לקחת בנוסף לנטילת תרופות. הפופולריים בהם הם הגלוקוזאמין והכונדריטין, בדרך כלל הם נמכרים בגלולות ביחד.
קיימות הוכחות לכך שתוסף חלבי SAM-e מסייע בהקלה על כאבי הפרקים וגם להקלה על דיכאון קל. עבור שיגרון יש לקחת 200-400 מ"ל SAM-e ליום.
בכל הנוגע לתוספים, חשוב שלא לצפות להקלה משמעותית בכאב בשבועות הראשונים לאחר תחילת השימוש בתרופה.
מומלץ להשתמש במוצרים המשווקים על ידי חברות מוכרות ובעלות שם טוב.
כאשר תרופות לא מספיקות להכניע את הכאב, זריקת קורטיזון לתוך הפרק יכולה להביא את ההקלה המיוחלת, למשך כמה שבועות או אף חודשים. בשל העובדה שלקורטיזון עלולות להיות השפעות מזיקות על הפרק, אין להזריק יותר משלוש או ארבע פעמים בשנה.
אפשרות נוספת היא סדרה של זריקות hyaluronate שנועדו להחליף את הנוזל המשמן את מפרק הברך. התרופה יכולה להקל על הכאב עבור מרבית הסובלים לתקופה של שישה חודשים ומעלה.