יותר מדי סוכר

במהלך החודשים האחרונים חברים רציניים מקהילת המדע והתקשורת השתתפו בדיאלוג בנושא בריאות על מנת למצוא פתרון למה שיש שמתייחסים אליו כאל משבר הבריאות החמור ביותר בתולדות ארצות הברית, והכוונה היא למגפת הסוכרת ועודף המשקל.
כמעט כולם מסכימים שיש סיכוי סביר שמדיניות התזונה בת העשרים של הממשלה, נכשלה. ואם כך, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, מדוע המוסדות האקדמיים הגישו קווים מנחים שכוללים שילוב לא בריא של מדע ללא הוכחות, שיקולים פוליטיים וכלכליים?
ייתכן שהדוגמה המוזרה ביותר לגבי עוצמת הטעויות בקווים המנחים הללו היא ההמלצה על תוספת סוכרים עד 25% מצריכת הקלוריות היומית. וכל זאת היום, כאשר למעלה מ 60% מהאוכלוסייה האמריקאית ויותר מ 25% מהילדים סובלים מהשמנת יתר קלה או חמורה. יתר על כן, למעלה מ 17 מליון מקרים אובחנו של סוכרת מסוג 2, ו- 16 מליון נוספים מאובחנים כטרום-סכרתיים. לא מדובר בתיאוריות, ולא מדובר בנתונים המצויים במחלוקת.
האמנם באמת המליצו המדענים הרשמיים בארה"ב לאוכלוסייה של למעלה מ 160 מליון מבוגרים וילדים הסובלים מעודף משקל מסוכן לבריאות לאכול ממתקים, עוגות, גלידה ומשקאות מוגזים על בסיס יומיומי? בוודאי שלא. משום שהקווים המנחים נועדו למיעוט אמריקאים רזים, פעילים מבחינה גופנית ובעלי כושר טוב. הם לא עוזרים למרבית האמריקאים, כולל ילדים, שלפניהם מאבק מתמשך וקשה על מנת להגיע למשקל גוף תקין.
קבוצת רופאים ותזונאים מוצאת לנכון להציע משטר חלופי שיסייע לאמריקאים להפחית במשקל, ולשמר את המשקל הנמוך. בתכנית כזו תוספת סוכר צריכה להיעלם לגמרי. כל אחד או אחת מאיתנו צריכים למצוא את רמת צריכת הפחמימות המתאימה לשמירה על המשקל והבריאות. ייתכן שיהיו כאלה שיצרכו פחות מהמומלץ ביום. הטענה הנפוצה שהמוח זקוק למינימום של 130 גרם פחמימות ביום על מנת להגיע לתפקוד תקין נובעת ממחקרים שנעשו בסביבה עתירת שומן ופחמימות. המחקר שהתמקד במטופלים בדיאטה מוגבלת מבחינת פחמימות מראה תוצאות אחרות לגמרי, ועל פיו כל תא בגוף, כולל המוח, יכול להשתמש בקטונים כאנרגיה. (קטונים הם תוצר לוואי של שריפת שומן, המתרחשת בדיאטה דלת פחמימות). למעשה, החוקר הרשמי של NIH (רשות הבריאות הלאומית) ואחד המומחים העולמיים בקטונים, ד"ר ריצ'רד ויץ', טוען שהלב והמוח פועלים ביעילות גדולה ב 25% כאשר הם פועלים על קטונים בהשוואה לסוכר בדם.
בהמלצות ההגיוניות ביותר, המוסדות הלאומיים הודו לבסוף שלא כל שומן הוא רע, וכי דיאטות דלות שומן למעשה מגבירות את הסכנה למחלות לב. ואולם הקווים המנחים מבוססים על מדע שבוחן את תפקיד השומן בהקשר של דיאטה עתירת פחמימות. למעשה, המחקר שנערך בסביבות מוגבלות מבחינת קלוריות אינו מראה שלשומן רווי יש השפעה כלשהי על הבריאות.
למרבה האירוניה, מחקר שתומך בהגבלת צריכת הפחמימות מתחיל להראות תוצאות רק בימים אלה, ולמרבה הצער לא מספיק מהר על מנת להשפיע על המלצות הממשלה. כל זאת למרות העובדה שצריכת יתר של פחמימות מהווה את מוקד הדיון הציבורי בכל הנוגע לפתרון בעיית ההשמנה והסוכרת של האומה האמריקאית. כתוצאה מכך, דרישות מרבית האומה האמריקאית אינן זוכות למענה, ובכך עולים הסיכויים לעודף משקל, מחלות כרוניות ואף מוות.

הגיע הזמן שנושאי תפקידים רשמיים במערכת הבריאות יתמקדו בבעיות האמיתיות העומדות בפני האזרחים. הגיע גם הזמן לרסק את המוסכמות הישנות המוצגות בפירמידת המזון וגישות דלות שומן, ולאחד את הכוחות ליצירת המלצות תזונתיות המבוססות על מדע ומתייחסות למצב האמיתי.