הידראדניטיס סופורטיבה: נא להכיר

הידראדניטיס סופורטיבה (Hidradenititis Suppurativa)הינה מחלה דלקתית כרונית המתאפיינת בנגעים דמויי אבצסים או "פרונקלים" המופיעים לרוב באזורי הקפלים כמו בתי השחי, מפשעות, קפל השד או בין העכוזים, אך ייתכנו למעשה בכל מקום בגוף בו נמצאים זקיקי שיער.

מהם מאפייני המחלה? מתי המחלה נוטה להופיע?

הנגעים מלווים בכאב ובהפרשה מוגלתית המדיפה ריח בלתי נעים - ונוטים לחלוף תוך הותרת כתמים או צלקות. בהמשך, נוטים הנגעים לחזור במקום סמוך אחר - וכך, עם הזמן, המראה האופייני הוא של נגעים אדומים אשר מפרישים מוגלה לצד צלקות וכתמים.

המחלה נוטה להופיע במבוגרים צעירים אחרי גיל ההתבגרות ושכיחה פי 3 בקרב נשים. יש נשים החוות התלקחות טרום ווסתית. בחלק מהמקרים מדובר בנטייה גנטית וניתן למצוא קרובי משפחה עם אותה מחלה.

האם מדובר בתופעה נדירה?

לא מדובר בתופעה נדירה. שכיחות המחלה נאמדת בכ-1% מהאוכלוסייה. מאידך, במשך שנים רבות זכתה הידראדניטיס סופורטיבה לכינוי "מחלה יתומה" (orphan disease) בשל היותה זנוחה, לא מוכרת ולפיכך לרוב גם לא מאובחנת.

התרחיש הטיפוסי הוא זה שבו המטופלים נודדים בייאושם בין מגוון רופאים, החל מרופאי משפחה, כירורגים, גניקולוגים ואחרים ומטופלים באנטיביוטיקות שונות או ניקוזים כירורגים, באבחנה שגויה של פורונקולוזיס או אבצסים חוזרים. הזמן הממוצע מהופעת המחלה ועד לאבחון הוא כ-7 שנים!

מה עשוי לגרום למחלה?

עישון והשמנת יתר הם גורמי סיכון: הן להתפתחות המחלה והן לחומרתה. כמו כן, ידוע על קשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ומחלת קרוהן (מחלת מעי דלקתית כרונית) וכן דלקת מפרקים. לאחרונה גוברים הדיווחים על שכיחות יתר של מחלות הקשורות לתסמונת המטאבולית (סוכרת, יתר לחץ דם וכו') והידראדניטיס סופורטיבה.

כיצד מטפלים בהידראדניטיס סופורטיבה?

הטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה הוא מאתגר. אומדן חומרת המחלה הינו כלי עזר יעיל בבחירת האסטרטגיה הטיפולית. המקרים הקלים מטופלים לרוב בתכשירים חיצוניים, חבישות או אנטיביוטיקה פומית. חשוב לציין ולהדגיש כי לא מדובר במחלה זיהומית וכי האנטיביוטיקות הנבחרות לשימוש במחלה זו הינן כאלה שיש להן פעילות אנטי דלקתית. במקרים של דרגת חומרה בינונית, יש צורך בטיפולים אנטיביוטיים לתקופות ממושכות יותר. לעיתים ניתן לשלב עם טיפול ברטינואידים סיסטמיים (נגזרות של רטין A). במקרים הקשים יש מקום למתן תכשירים אימונוסופרסיביים (מדכאי מערכת חיסון) או טיפולים כירורגיים.

פריצת דרך נעשתה לאחרונה עם התובנה כי המרכיב העיקרי בפתוגנזה של המחלה הוא הדלקת - ועם כניסתם של תכשירים ביולוגיים נוגדי דלקת לשימוש. כאמור, תכשירים אלה מיועדים לחולים הקשים אשר מחלתם אינה נשלטת על ידי טיפולים אנטיביוטיים או רטינואידים סיסטמיים.

טיפולים כירורגיים כמו ניקוזים או כריתה חלקית כרוכים על פי רוב בסבל למטופל ובשיעור הישנות גבוה. הטיפול הכירורגי היחיד שיכול להוות פתרון הינו כריתה רחבה של האזור הנגוע והשתלת עור. מדובר בניתוחים קשים ומורכבים, לרוב עם תוצאה קוסמטית גרועה. לפיכך, פתרון זה נשמר לחולים קשים אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי או אינם יכולים לקבלו מסיבות רפואיות.

אסטרטגיות בלתי תרופתיות, פולשניות פחות, אשר מסתמנות כפתרון אפשרי אצל חלק מהחולים: כריתה באמצעות מכשיר CO2, לייזר או טיפולים פוטודינמיים.

מהי ההשלכה הנפשית של הידראדניטיס סופורטיבה?

הידראדניטיס סופורטיבה הינה מחלה בעלת השלכה פסיכוסוציאלית עצומה, הפוגעת קשות בתפקוד היומיומי וביחסים הבין אישיים, יותר מכל מחלה עורית אחרת. יש לזכור כי מדובר לרוב באנשים צעירים, אשר חווים כאב ממושך, ירידה בביטחון העצמי ובדימוי הגוף, עד כדי הימנעות מיחסים אינטימיים. יש מקום להגביר את התודעה למחלה זו, הן בקרב הצוות הרפואי והן בקרב ציבור המטופלים, על מנת לקצר את הזמן לאבחנה -ולאפשר למטופלים לקבל טיפול הולם ותמיכה.

ביום ג' 12.5 בשעה 18:00 ייערך בבית חולים איכילוב כנס על הידראדניטיס סופורטיבה

ד"ר אריאלה הפנר היא מנהלת המרפאה לטיפול בכיבים ובפצעים קשיי ריפוי והמרפאה להידראדניטיס סופורטיבה, מחלקת עור המרכז הרפואי ת"א.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עור - דרמטולוגיה.