ויטמין D בעידן ההגנה מהשמש

הגנה משמש הפכה להיות חלק בלתי נפרד מההתנהלות היומיומית של כל מי שמבקש למנוע מעצמו ומקרוביו קמטים, כתמים, הזדקנות העור ובמיוחד את הסיכון להתפתחות סרטן עור ומלנומה ממאירה של העור. קרינת שמש היא מסרטן ידוע והגורם העיקרי לרוב גידולי העור הסרטניים, כולל סרטן תאי בסיס (BCC), סרטן תאי קשקש (SCC) ומלנומה ממאירה.

מה הקשר בין הגנה מחשיפה לשמש, לבין רמת ויטמין D?

כבר למעלה מעשר שנים מנסרת באוויר השאלה הטורדנית: האם הגנה מקרינת שמש עלולה לפגוע ברמות התקינות של ויטמין D (המיוצר כידוע בעור), בעקבות חשיפה לשמש? זוהי אכן שאלה במקומה, אלמלא תפסה תאוצה ותהודה מוגזמת מצד גורמים בעלי עניין, ובראש וראשונה, מכוני השיזוף. אלה מעודדים בכל מחיר שיזוף למטרות אסתטיות, תחת מסר בריאותי כביכול לפיו הקרינה במכוני השיזוף עשויה, פרט לשיזוף האטרקטיבי להבטיח יצירה סדירה, באין מפריע, של ויטמין D החיוני לבריאות העצם ולתפקוד היעיל של רוב מערכות הגוף.

כיצד לשמור על רמות תקינות של ויטמין D בגוף? צילום: שאטרסטוק

מהי התופעה הנקראת "מגיפת החסר בוויטמין D"?

מה שהגביר את המבוכה מעל ומעבר, היא התופעה המכונה "מגיפת החסר בוויטמין D", אשר קשרה מצבים של חוסר בוויטמין D עם הסיכון המוגבר לשורה של מחלות כרוניות, כולל גידולים סרטניים, יתר לחץ דם, סוכרת, טרשת נפוצה ועוד... ניתן, כביכול, למנוע מצבים אלה על ידי הגברה מכוונת של החשיפה לשמש להבטחת ייצור תקין של ויטמין D בעור.

זאת, למרות שניתן לשמור על רמות תקינות של ויטמין D בגוף גם ללא חשיפה יתירה לשמש, באמצעות נטילה דרך הפה, של טיפות או גלולות המכילות ויטמין D, למי שנזקק לכך.

לשם עדכון: מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שמחסור בוויטמין D הוא ממצא לוואי לרוב המחלות הכרוניות האמורות ואינו הגורם ל"מגיפה" זו. רמות נמוכות של ויטמין D נפוצות מאוד גם בקרב אוכלוסיה בריאה לחלוטין שאינה מוגנת משמש, כולל חקלאים, ספורטאים, ימאים ועוד , ככל הנראה בגלל נטייה גנטית. כלומר: חשיפה יתירה לשמש אינה ערובה לקיום רמות תקינות של הוויטמין בגוף. במקרים אלה, נטילה דרך הפה של תכשיר ויטמין D מבטיחה רמות תקינות שלו בגוף.

כמה זמן נחוץ למען חשיפה "בריאה" לשמש?

למען הסדר הטוב, חשוב להבהיר כי קרינת השמש בתחום העל-סגול, המכונה (Ultraviolet UV) היא זו שגורמת למכלול התופעות המוכרות לכל אחד מאתנו, לרבות לכוויית שמש, לשיזוף, ליצירת ויטמין D בעור; ובנוסף, להזדקנות העור ולסרטן העור. עם זאת, מינוני הקרינה הגורמים למגוון התופעות הללו וקצב התפתחותן, אינם אחידים: לשם המחשה: עוצמת הקרינה הגורמת לכוויית שמש בעור בהיר גבוהה פי כמה מזו הדרושה ליצירת ויטמין D בעור.

קרם ההגנה אינו מפריע לתהליך יצירת וויטמין D. צילום: שאטרסטוק

יתר על כן: חומרת הכווייה משמש תלך ותגדל, ככל שנאריך את משך החשיפה לשמש, בעוד שיצירת ויטמין D בעור תגיע לשיאה לאחר חשיפה קצרה, שאינה עולה על 10 דקות בשעת צהריים בקיץ הישראלי. חשיפה נוספת תביא לפירוק עודפי הוויטמין שייווצרו בעור. ובדומה לכוויית שמש, גם הסיכון להופעת סרטן עור נמצא ביחס ישר לעוצמת ולמשך החשיפה לקרינת השמש העל סגולה, המצטברת והפוגעת בעור.

האם חשיפה אקראית לשמש בשעה שהעור מוגן בקרם הגנה, עשויה לאפשר יצירת ויטמין D?

אכן! מסתבר שגם חשיפה אקראית לקרינת שמש של עור המוגן בקרם מסנן קרינה, בעל מקדם הגנה גבוה, מאפשרת חדירת מנת קרינת שמש דרך התכשיר המספיקה כדי לאפשר יצירה תקינה של ויטמין D בעור המוגן. כלומר: שימוש במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה, העשוי להקטין הסיכון לכוויית שמש במהלך הבילוי תחת כיפת השמים, אינו בהכרח מפריע ליצירה תקינה של ויטמין D בעור בנסיבות אלה.

גורמים העלולים להפריע ליצירת ויטמין D בעור הם כיסוי העור ע"י לבוש ארוך, כנהוג באוכלוסיה החרדית, הבדואית או הערבית וכן גוון עור שזוף מאוד (גם זה המתקבל במכוני השיזוף!), או גוון עור כהה מלידה. המענה לכך הוא, כאמור, נטילה דרך הפה של תכשיר המכיל ויטמין D.

מומלץ מאוד לאבחן ולמפות שומות ונקודות חן. צילום: שאטרסטוק

לסיכום, הגנה משמש חיונית למניעת הזדקנות העור ולהקטנת הסיכון להיפגע בסרטן עור ומלנומה ממאירה. חשיפה יתירה לשמש אינה ערובה לקיום רמות תקינות של ויטמין D בגוף. נטילה דרך הפה של תכשיר המכיל ויטמין D במינון מתאים תבטיח זאת.

המלצה אישית: לכל מי שנהנה מחשיפה לשמש, או אינו יכול להימנע מחשיפה יתירה לשמש בעבר או בהווה: להיות עירני להופעת פצע שאינו נרפא, כתם שגדל, התכהה או התרחב, נקודת חן חדשה או ישנה, ששינתה את צבעה והפכה לבלתי סדירה בצורתה. כל אלה הם סימני ההיכר הבולטים לעין של גידול עור קדם-סרטני או סרטני, שעלול להופיע ולהתפתח בכל מקום על העור, לאו דווקא באזורים החשופים במישרין לקרינת השמש.

מעקב אחרי שינוי כזה או אחר באמצעות מיפוי שומות ממוחשב (Total Body Photography) כבסיס מתועד להשוואה, עשוי לסייע לאיתור נגע חשוד במקרה של ריבוי שומות ו/או היסטוריה משפחתית של סרטן עור או מלנומה.

פרופ' אסתר עזיזי היא מומחית לרפואת עור, רופאה בכירה לשעבר במחלקת העור של בית החולים שיבא, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מרפאת Spot-Clinic לאבחון שומות ומלנומה ברמת החייל.