מחלות עור אוטואימוניות בילדים

אלופציה אראטה ומחלת ויטיליגו (בהקת) הינן מחלות עור אוטואימוניות, שבהן תאי החיסון של הגוף תוקפים את זקיק השיער (אלופציה אראטה) או את תאי יצור המלנין (ויטיליגו) -וגורמות לפגיעה גופנית ואסתטית, אצל הלוקים במחלה.
פגיעה זו, המתבטאת בכתמים לבנים על העור (בוויטיליגו) ובקרחות (באלופציה אראטה) - עלולה להיות לעתים קשה ולהתחיל בגיל הילדות. במקרים רבים, מטופל ילקה בשתי המחלות גם יחד - ולכן יש חשיבות לאבחון נכון ולטיפול מדויק, בשתי המחלות במקביל.

מהי מחלת אלופציה אראטה? מהם תסמיניה?

אלופציה אראטה היא מחלת עור המערבת 0.1%-0.2% מהאוכלוסייה. במחלה זו, המטופל יתלונן על אזור אחד (ולעיתים על מספר אזורים אובליים על פני הקרקפת), שבהם מופיע איבוד שיער והתקרחות מהירה (לעתים תוך יממות ספורות).

לרוב לא נצפית דלקת או קשקשת באזורים המעורבים. למרות שהקרקפת היא האזור הנפוץ ביותר להתקרחות, לעתים ישנה מעורבות גם של הגבות, הריסים ואף שיער הגוף.

מהם הגורמים למחלה?

אלופציה אראטה נחשבת לתופעה אוטואימונית, מכיוון שתאי החיסון של הגוף (תאים לימפוציטיים מסוג T) פועלים כנגד זקיקי השיער - וגורמים לנשירת השיער, בשל הדלקת שנוצרת באזור. הגורמים להתפרצות המחלה אינם ידועים, אך השערות הקושרות מתח ולחץ נפשי כגורם - הועלו בספרות הרפואית ונחקרו.

לעתים מטופלים שסובלים מאלופציה אראטה יסבלו מעוד תופעות או מחלות אוטואימוניות, כגון מחלות של בלוטת התריס; ולכן, בעת הופעת המחלה, מומלץ לבצע בדיקת דם - לשלילת מחלות אוטואימוניות נוספות.

מי נמצא בקבוצת סיכון? מהו הגילא האופייני למחלה?

ביותר ממחצית מהמקרים, המחלה מופיעה לראשונה בתקופת הילדות. לעיתים היא מערבת בני אותה משפחה, אך לרוב היא מופיעה ללא קשר משפחתי.

מהם הטיפולים הנפוצים והיעילים ביותר למיגור המחלה?

הטיפולים הנפוצים ביותר לאלופציה אראטה, הינם מריחה או הזרקה מקומית של תכשירים סטרואידליים, נוגדי דלקת. קיימים טיפולים נוספים, הנקבעים על פי חומרת המצב, תגובה לטיפולים קודמים ורצון המטופל ומשפחתו.

האם מחלה זו נחשבת למחלה כרונית?

מהלך המחלה איננו קבוע, אך כ-90% מהסובלים מהמחלה - יהנו מצמיחה מחודשת של שיער, בשנה הראשונה באופן ספונטני, או בעזרת טיפולים רפואיים. ככל שהאזור המעורב קטן יותר, כך הסיכוי להחלמה מלאה טוב יותר. כשליש מהחולים שסבלו מאירוע של אלופציה אראטה, יסבלו מחזרת המחלה במהלך חייהם.

מהי מחלת ויטיליגו (בהקת)?

ויטיליגו הינה מחלת עור הגורמת לאיבוד הפיגמנטציה בעור - והותרת כתמים או טלאים בהירים. הטלאים עלולים להימצא בכל מקום על פני העור, כולל על פני הפנים והגפיים.

מהם הגורמים למחלה?

המגנון הגורם למחלה מורכב מתגובה אוטואימונית של תאי ה-T בגוף, כנגד המלנוציטים (אותם תאים המייצרים את הפיגמנט בעור). הפעילות האוטואימונית גורמת לדלקת ושיתוק זמני, בייצור פיגמנט המלנין - וכתוצאה מכך, נוצרים כתמים לבנים על פני העור.

מי נמצא בקבוצת סיכון? מהו הגיל האופייני למחלה?

ויטיליגו הינה מחלה נפוצה יחסית. 1-2 מתוך 100 אנשים ילקו בוויטיליגו במהלך חייהם, חצי מהם לפני גיל 20. חשוב לציין כי רוב הלוקים בוויטיליגו הינם בריאים, ללא מחלות רקע. בוויטיליגו דווח קשר גנטי משפחתי - ומשפחות בהן קיימות מחלות אוטואימוניות, נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלה.

מהם הטיפולים הנפוצים והיעילים ביותר, למיגור המחלה?

למרות שאין טיפול רפואי המרפא ויטיליגו, ישנם טיפולים יעילים, להפחתת הנגעים ושיפור במצב העור. לדוגמא:

סטרואידים מקומיים, החודרים לשכבה העליונה של העור ומפחיתים את הדלקת סביבם; בכך, הם מאפשרים רה-פיגמנטציה (פיגמנטציה חוזרת) באזור המטופל.

משחות המכילות ויטמין D, שעוזר לנרמל את חלוקת הפיגמנט בעור.

משחות נוגדות דלקת, שאינן סטרואידים - יעילות בעיקר באזורי הפנים, הצוואר ואזורי עור עדינים אחרים.

טיפולי פוטותרפיה (NB-UVB) - מדובר על טיפול בקרינת אור, באורך גל ספציפי של 311 ננומטר, שחודר בדיוק לעומק הנדרש בעור, כדי להפחית את התהליך הדלקתי - ולגרום ליצירה מחודשת של פיגמנט.

האם בהקת היא מחלה מדבקת?

ויטיליגו אינה מחלה מדבקת, אלא מחלה דלקתית אוטואימונית. כדי לשלול מחלות אוטואימוניות נוספות, שעלולות להתלוות לוויטיליגו, לעתים יש לבצע בדיקות דם הכוללות ספירת דם, תפקודי בלוטת התריס, נוגדים לבלוטת התריס, פאנל ראומטי וכן סוכר, בצום.

האם המחלה קשורה בפיגמנטציה, או בחשיפה מרובה לשמש?

לא. אין קשר ישיר לחשיפה מרובה לשמש, אולם בהחלט ישנה חשיבות ניכרת לשימוש יום-יומי ותכוף במסנני קרינה, מכיוון שבאזורי הוויטיליגו, אין למעשה את ההגנה הטבעית של העור (הפיגמנט), כנגד השפעתה המסוכנת של השמש.

לסיכום: מכיוון שמרבית המקרים, המחלות יופיעו על העור כבר בגיל הילדות, רופאי עור ילדים הם אלה המתמחים בטיפול בהן - ולכן רצוי לפנות אל רופא עור ילדים מוסמך, לצורך קבלת טיפול.

ד"ר אמיר חורב הינו רופא עור בכיר ומנהל השירות לאבחון ולטיפול במחלות עור בילדים, המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע. כמו כן, משמש כמדריך קליני בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.