אסתמה של העור: מה חדש?

אסתמה של העור (יש הגורסים: אסטמה של העור; או אטופיק דרמטיטיס) היא מחלה הגורמת לתסמינים מציקים ביותר. על פי רוב, מאופיינת המחלה בהופעת נגעים מגרדים ומפושטים בעור, המתפתחים לאקזמה ונוטים להופיע בקפלי עור (אך לא רק בקפלי עור).  עם השנים, תסמיני המחלה משתנים - והיא מקבלת ביטויים שונים. המשותף לכל התסמינים: אודם, כביטוי לדלקת כרונית, יובש, קשקשת. לעתים עלולים להתפתח גם לזיהום משני. המטופלים הסובלים מאסתמה של העור מדווחים על תחושות עקצוץ וגרד קשות "בלתי נגמרות", המתעצמות בלילה; ועל השלכות מגוונות הנובעות מעצם קיום המחלה הכרונית, המאופיינת בהתלקחויות ותקופות של רגיעה.

הסובלים מאסתמה של העור מדווחים על תחושות גרד קשות. צילום: thinkstock

מהן ההשלכות של אסתמה של העור?

כאשר המחלה מופיעה בגיל הינקות, תסמיני המחלה כרוכים באי שקט של התינוק, המתעורר מספר פעמים בלילה ובוכה שעות ארוכות, מבלי שההורים מצליחים להרגיע אותו. בגיל מתקדם יותר, כאשר קל למטופלים להביע את מצוקותיהם, נשמעים דיווחים על חוסר נוחות קיצונית וגרד בלתי נסבל עם תחושת צריבה בעור בזמן התקף פעיל של המחלה.  מעבר לפגיעה באיכות החיים של הילדים והוריהם, קיימת גם סכנה להתפתחות זיהום מקומי, לרוב על רקע גירוד אינטנסיבי, המוביל לפציעה בעור. 

מהו היקף המחלה?

לרוב, אסתמה של העור מתפרצת בגיל ינקות. עם זאת, המחלה עלולה להופיע גם בגיל שנתיים, שלוש וארבע. על פי רוב, מי שסובל מאסתמה של העור כתינוק, יסבול מהתופעה עד גיל ההתבגרות, אך עם הזמן המחלה נוטה להתמתן. בעבר, אסתמה של העור לא הופיעה במבוגרים, ללא התפרצות קודמת בילדות. עם זאת, בשני העשורים האחרונים התפרצות בקרב מבוגרים, ללא היסטוריה של המחלה בילדות - הופכת נפוצה יותר. לצד עלייה בשכיחות המחלה, יש התפרצויות ראשוניות גם בגיל ההתבגרות ואף בגיל מבוגר יותר.

כמו כן, נרשמה עלייה דרמטית בהיקף המחלה: השכיחות עולה כל הזמן וממדיה מתרחבים בהדרגה. כיום, לא פחות מ-10%-15% מכלל הילדים והנוער יסבלו מאסתמה של העור. זהו נתון מדהים, המצביע על עלייה משמעותית מאוד במספר החולים (מגמה הנשמרת בעקביות). רק לשם ההשוואה, לפני כ-50 שנה שכיחות המחלה הייתה בסביבות 3%-5% ובעולם השלישי הנתונים הם נמוכים משמעותית.

מהם הגורמים למחלה?

ידוע כי למחלה יש רקע גנטי, אולם הגורמים למחלה אינם ברורים לגמרי. קיימות השערות מגוונות לגבי הגורמים. במהלך המחלה, מתרחש התהליך הבא: השכבה החיצונית של העור מתרופפת - ומתחיל תהליך משולב, הכולל התייבשות של העור (בשל התנדפות מים ולחות מהשכבות הפנימיות יותר). במקביל לכך שהעור הולך ומתייבש - השכבה הפנימית של העור ניזוקה, משום שחודרים אליה גורמים מזיקים (לרבות מזהמים וגורמים מעוררי אלרגיה). עקב כך, מתחיל תהליך דלקתי בשכבה השנייה של העור, שם מצויים תאים של מערכת החיסון. כך, נוצרים נגעים דמויי אקזמה - עור יבש, מכוסה קשקשת ואדמומיות, עם מאפייני דלקת מקומית, הגורר תחושה של גרד בלתי פוסק.

המחלה לא נגרמת ע"י תהליך אלרגי ראשוני, אך נמצא קשר הדוק בין רקע אלרגי משפחתי, לבין התפתחות המחלה. ברוב המטופלים, קיימות "אלרגיות משפחתיות" - קרובי משפחה הנוטים לסבול מאלרגיה כלשהי. אסתמה של העור איננה מחלה אלרגית "קלאסית", אולם הקשר בינה לבין מחלות אלרגיות ברור והדוק; יש לציין כי מקור הקשר איננו נעוץ רק ברקע הגנטי של המטופלים - אלא גם בעליה בהיקף המחלה.
העלייה הדרמטית בשיעור החולים באסתמה של העור, כמו גם "הגעתה" למבוגרים, מקבילה לעלייה דרמטית בכל סוגי מחלות האלרגיה בכלל האוכלוסייה. כיום, לא פחות מ-30% מבני האדם בעולם המערבי סובלים ממחלה אלרגית כלשהי. זאת לעומת 3% מאוכלוסיית החברה המערבית, בתחילת המאה ה-20.

מדוע אסתמה של העור הופכת כה נפוצה? מהם הגורמים לעלייה בשכיחות המחלה ובשכיחות אלרגיות בכלל?

הסיבות לעלייה בשכיחות מחלות האלרגיה (באופן כללי) ולעליה בשכיחות מחלת האסתמה של העור (בפרט) אינן ברורות דיין. ברחבי העולם מנסים להבין מדוע בשנים האחרונות נרשמה עלייה כה דרמטית במספר הסובלים מאלרגיה. ההנחה היא כי השינוי בסביבה ובאורח החיים הוא אחד הגורמים המרכזיים, המסבירים את התופעה.

בעבר, תינוק שנולד היה נחשף כבר מרגע הגעתו לעולם לסוגים שונים של מחוללי מחלות וחיידקי סביבה רגילים. כיום, הוא חי בסביבה סטרילית למדי; ומרגע היוולדו, הוא מוגן מפני חשיפה לזיהומים. כך, שותה התינוק רק מים מורתחים, שוטף את ידיו לפני האוכל, צורך מזון מחומם ומבושל, נקי מחיידקים ככל הניתן, לובש בגדים שעברו כביסה וכו'. המאבק בחיידקים ובמזיקים וההיגיינה המוגברת אמנם העלו את תוחלת החיים, אך נראה כי יש לכך גם מחיר חשיפה מוקדמת ונרחבת של תינוקות לעולם הרבה יותר מגוון ועשיר של חיידקים  בלתי מזיקים המצויים בסביבתנו נגיפים וטפילים - הייתה תורמת להבשלה והתפתחות חיוניות של מערכת החיסון. התינוק בימינו נחשף פחות לחיידקים סביבתיים וכך חוסנה של מערכת החיסון נפגם; תוך הגברת הנטייה למחלות אלרגיות ואוטואימוניות .

המחלה מתבטאת בהופעת נגעים מגרדים ומפושטים בעור. צילום: thinkstock

מהו הטיפול המומלץ באסתמה של העור?

הטיפול באסתמה של העור מתמקד בשלושה כיוונים: 1. החזרת הלחות לעור; 2. טיפול בדלקת המקומית - באקזמה; 3. טיפול בזיהום משני (אם קיים). הטיפול המתמקד בהחזרת הלחות לעור כולל שימוש בקרמים שונים, העשירים בלחות. במקרים הקלים, כאשר ביטויי המחלה מקומיים ונשלטים יחסית, עשוי טיפול שמרני זה להיות מספק. עם זאת, למרבה הצער, במקרים אחרים - בהם הנגעים רבים או חמורים ו/או ישנו זיהום בעור - נהוג לשקול טיפול אינטנסיבי יותר. בדלקת המקומית נהוג לטפל באמצעות משחות המכילות סטרואידים. במקרה של זיהום מקומי משתמשים במשחה סטרואידית עם אנטיביוטיקה. משחות אלה יעילות מאד, אולם הן לא מומלצות לשימוש ממושך. עובדה זו בעייתית, בהתחשב בכך שאופי המחלה כרוני - ישנן התלקחויות וישנם התקפים חוזרים של המחלה. לפיכך, מריחת משחות סטרואידיות - בפרט כאשר מדובר בילדים - איננה מהווה פתרון מספק.

כמו כן, ישנן משחות טיפוליות ייעודיות לטיפול באסתמה של העור, שאינן מכילות סטרואידים ומטרתן לדכא את הפעילות הדלקתית של תאי המערכת החיסונית בעור, הנקראות פרוטופיק ואלידל (ELIDEL). למשחת אלידל יש פחות תופעת לוואי של צריבה בעור ולכן היא בשימוש נפוץ יותר עבור ילדים. משחות אלו עוזרות למרבית המטופלים, ניתן להשתמש בהן לאורך זמן והן חלק מסל התרופות. כך או כך, יש צורך בהתאמה אישית של הטיפול למטופל - ונחוץ ייעוץ של מומחה בעל ניסיון בתחומי אלרגיה, אימונולוגיה ורפואת עור ו/או רפואת ילדים.

בנוסף לטיפול המקומי, חשוב לבצע אצל החולים בירור אלרגי, מכיוון שמחציתם לפחות, סובלים מרגישויות שונות כגון רגישות לקרדית האבק ו/או למזונות שונים. החולים האלרגיים זקוקים לטיפול אנטי-אלרגי המבוצע בעזרת תרופות אנטיהיסטמיניות והתרחקות במידת האפשר מהאלרגן.

לסיכום: אסתמה של העור היא מחלה ההולכת ונעשית שכיחה בשנים האחרונות, ככל הנראה על רקע שמירת יתר על היגיינה (ופחות חשיפה של מערכת החיסון לחיידקים, נגיפים וטפילים). הטיפול מתמקד במספר צירים: החזרת הלחות לעור; טיפול בדלקת המקומית; טיפול בזיהום משני ובירור אלרגי וטיפול מתאים.

לאחרונה חלה התפתחות דרמטית בטיפול במחלה ע"י כך שנוצרה תרופה ביולוגית התוקפת ישירות את המרכיב במערכת החיסונית הגורם לדלקת החוזרת בעור . היא ניתנת בזריקה אחת לחודש, עדיין אינה מאושרת לטיפול בילדים מתחת לגיל 18 , אך כנראה בעוד שנה מגבלת הגיל תרד ל-12 . בגלל עלותה הגבוהה תרופה זו מיעדת רק למקרים הקשים של אטופיק דרמטיטיס, להם היא מקור תקווה לשיפור משמעותי באיכות החיים. שם התרופה  DUPIXENT .

פרופ' זאב הנדזל הוא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולרפואת ילדים.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.