חדש בסל הבריאות: שימור פוריות

סל שרותי הבריאות לשנת 2018 כולל בשורה גדולה לנשים בגיל הפוריות, הנמצאות בסיכון מוגבר לאי ספיקה שחלתית מוקדמת: מעתה, נשים אלה זכאיות לקבל טיפולים לשימור פוריות - במימון המדינה.

מדובר בפריצת דרך משמעותית: עד כה, רק חולות במחלות ממאירות, שעמדו בפני טיפולים כימותרפיים, היו זכאיות לטיפולים אלה. מהיום, עוד נשים רבות - הנמצאות בסיכון לאיבוד מוקדם של הפוריות - יהיו זכאיות גם הן לטיפולים במימון המדינה.

מהו כשל שחלתי מוקדם?

כשל שחלתי מוקדם - מוגדר כאיבוד הפוריות, עקב ירידה חדה בכמות הביציות; והפסקת המחזור החודשי של האישה, לפני גיל 40. ברבות מהנשים הללו, ניתן לזהות סימנים מקדימים לירידה בכמות הביציות בשחלות, בבדיקות שונות - בטרם המצב יהיה בלתי הפיך.

מהן הבדיקות המאפשרות אבחון כמות הביציות בשחלות?

כיום קיימות מספר בדיקות, המאפשרות לעקוב אחר כמות הביציות בשחלות; ולאתר מבעוד מועד ירידה מוקדמת בתפקוד השחלתי:

1. בדיקת הורמון FSH: מדובר בבדיקת דם המבוצעת במהלך ימי הדימום של הווסת (ימים 2-4 למחזור). חשוב מאוד להקפיד על מועד מדויק של ביצוע הבדיקה, מפני שבמקרים בהם הבדיקה לא בוצעה כראוי - התשובה תהיה שגויה. כיום, ניתן לבצע את הבדיקה ללא עלות, דרך כל קופות החולים. ככל שתוצאת הבדיקה גבוהה יותר - כמות הביציות המוערכת בשחלות נמוכה יותר.

2. בדיקת הורמון AMH: בדיקת דם הנותנת הערכה מדויקת יותר, על כמות הביציות בשחלות; בניגוד לבדיקת FSH, בדיקת AMH ניתנת לביצוע בכל יום, ללא הגבלה. כיום, לא ניתן לבצע את הבדיקה בכל קופות החולים - אך ניתן לבצע אותה במעבדות פרטיות. ככל שתוצאת הבדיקה נמוכה יותר - כמות הביציות המוערכת בשחלות נמוכה יותר.

3. בדיקת אולטרסאונד אגן גניקולוגי - לספירת כמות הזקיקים האנטרליים בשחלות: זקיק אנטרלי הינו שק נוזל קטן, בקוטר 5-10 מ"מ, שבתוכו אמורה להיות ביצית אחת. מפאת גודלה הקטן (כ-100 מיקרון) - לא ניתן לראות את הביצית עצמה באולטרסאונד. בכל זמן נתון, יש בשחלות זקיקים בגדלים שונים. ניתן לספור את הזקיקים האנטרליים במהלך האולטרסאונד. מספרם של זקיקים אלה נותן הערכה טובה, אודות כמות הביציות המוערכת בשחלות. מומלץ כי הבדיקה תבוצע על ידי מומחה בפוריות, על מנת לקבל תשובה מהימנה ומדויקת, ככל שניתן. ככל שכמות הזקיקים הנספרת נמוכה יותר - כמות הביציות המוערכת בשחלות נמוכה יותר.

מהם גורמי הסיכון לאי ספיקה שחלתית?

בחלק גדול מהמקרים, טרם התגלה הגורם לאי ספיקה שחלתית מוקדמת. עם זאת, בחלק מהמקרים ניתן לאבחן מספר גורמי סיכון:

1. נשאות לתסמונת האיקס השביר: הסיבה השכיחה ביותר לכשל שחלתי מוקדם, על רקע גנטי. במקרים רבים, יש סיפור משפחתי של ילד עם לקות התפתחותית; בת משפחה נוספת עם אי ספיקה שחלתית מוקדמת; או בן משפחה מבוגר - עם מחלת רעד והפרעות ביציבה. נשאות לתסמונת האיקס השביר ניתנת לאבחון בבדיקת דם פשוטה.

2. אנדומטריוזיס: מחלה שגורמת לכאבים עזים באגן, בזמן הווסת או במהלך כל החודש; כאבים בקיום יחסי מין וירידה בפוריות. במקרים רבים, מאובחנת ציסטה עכורה בשחלה ("אנדומטריומה"), העלולה לפגוע בתפקוד השחלה. לרוב, מצב זה מאובחן באיחור רב. כאשר יש תלונות העלולות להעיד על אנדומטריוזיס, מומלץ להיבדק במהרה על ידי מומחה לאנדומטריוזיס.

3. נשים שעוברות או עברו ניתוח לכריתת שחלות, ציסטות שחלתיות או גידולים שפירים מהשחלות.

4. נשים עם תסמונות כרומוזומליות או אחרות, המוכחות כמעלות סיכון למצב אל וסת מוקדם: טריפל X, מוזאיקה של תסמונת טרנר, גלקטוזמיה, בלפרופימוזיס ועוד.

5. נשים הסובלות ממחלות אוטואימוניות, הפוגעות בתפקוד השחלות או מטופלות בתרופות שעלולות לפגוע בתפקוד השחלות: זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), דלקת פרקים (ראומטואיד ארטריטיס), סקלרודרמה, גרנולומטוזיס ועוד.

6. נשים שעברו בעבר טיפולים כימותרפיים עקב מחלות ממאירות.

מהי אפוא הבשורה הגדולה היוצאת מסל הבריאות 2018?

הבשורה הינה כי החל מהיום, יוכלו כל אותן נשים - שנמצאות בסיכון מוגבר לכשל שחלתי מוקדם - לעבור טיפולים לשימור פוריות במימון המדינה.

על פי סל הבריאות, יש צורך באחד מגורמי הסיכון; וב-2 מתוך 3 הקריטריונים הבאים, על מנת לאשר את הטיפולים:

1. רמות FSH בדם (ביום 2-4 למחזור החודשי) - 10 ומעלה.

2. רמת AMH מתחת לאחוזון 25, לגיל האישה.

3. בדיקת אולטרסאונד לספירת זקיקים אנטרליים, שתוצאותיה נמוכות מ-7 זקיקים.

חשוב לציין שמעל גיל 39 ובנוכחות רמות FSH מעל 20, לא יבוצע שימור פוריות. ניתן לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד השגת 20 ביציות (הקודם מבין השניים). מימון תקופת ההקפאה יהיה עד הולדת שני ילדים או עד גיל 42 של האישה (הקודם מבין השניים).

האם אין תרופה למניעת ההידרדרות בתפקוד השחלתי?

עד כה, טרם התגלתה תרופה המונעת את תהליך ההידרדרות המוקדמת, בתפקוד השחלתי. לכן, יש חשיבות עצומה לאבחן את תחילת התהליך - בטרם יהיה מאוחר מידי. במקרים בה התהליך מאובחן מבעוד מועד, ניתן להציע לאישה טיפול הקפאת ביציות או עוברים. לצערנו, טיפול זה כבר אינו אפשרי כשמאובחן כשל שחלתי.

לפיכך, לכל אישה עם סיפור משפחתי או עבר רפואי המחשיד למצבים שיכולים להוביל לאי ספיקה שחלתית מוקדמת, מומלץ לפנות בהקדם לבדיקה - על מנת להתחיל במעקב אחרי התפקוד השחלתי. יש להתחיל את המעקב מספיק מוקדם, טרם יהיה מאוחר מידי לבצע הקפאת ביציות או עוברים.

כיצד מבוצעת הקפאת ביציות או עוברים?

כדי להקפיא את הביציות או העוברים, על האישה לעבור לפני כן טיפול הורמונלי שנמשך כשבועיים, בסופם מתבצעת פעולת שאיבת ביציות. לרוב, תהליך השאיבה מבוצע בהרדמה כללית קצרה - וכולל דיקור השחלות, דרך דופן הנרתיק, באמצעות מחט עדינה שמחוברת למתמר אולטרסאונד. הביציות שנשאבות עוברות במעבדה תהליך הקפאה מהירה ונשמרות בהקפאה.

לסיכום: סל הבריאות החדש (2018) מאפשר טיפולים לשימור פוריות במימון המדינה, לנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לאי ספיקה שחלתית מוקדמת. עד כה, האפשרות ניתנה רק לנשים הסובלות ממחלה ממארת - ומדובר בהרחבה משמעותית. מומלץ לבדוק את הזכאות לטיפול - וללכת להיבדק.

ד"ר שי אליצור הוא גינקולוג בכיר, מומחה פוריות והפריות חוץ גופיות; משמש כרופא בכיר ביחידת הפוריות ויועץ הפוריות במרכז לאנדומטריוזיס, בבית החולים "שיבא" (תל השומר).