הפרוסטטה וחיי המין שלך

"האם גברים מבוגרים עדיין מקיימים יחסי מין?" -הצורך להתמודד עם שאלה זו, ועוד יותר עם התשובה לה, גורם לרבים מאיתנו - בעיקר לבני הדור הצעיר - לנוע באי נוחות על מושבנו.
זאת כיוון, שסקרים ומחקרים אחרונים מוכיחים כי בניגוד לדעות הרווחות, גברים מבוגרים עדיין נהנים מחיי מין פעילים.
בסקר שנעשה באירופה בקרב 12,815 גברים בגילאי 50-80, נמצא כי:

- גברים בגילאי 50-59 מקיימים יחסי מין בממוצע 8.8 פעמים בחודש, וגברים בגילאי 60-69 מקיימים יחסי מין בממוצע 6 פעמים בחודש (יותר מפעם בשבוע!).
- 92 אחוז מהגברים בגילאי 50-59, 83 אחוז מהגברים בגילאי 60-69 ו-65 אחוז מהגברים בגילאי 70-80 מקיימים יחסי מין באופן סדיר (מדי חודש בחודשו).
- רופאים מעריכים כי בישראל הנתונים דומים.
עובדות ידועות הן כי:
- עם הגיל, קיימת ירידה בתפקוד המיני
- חומרת ה-BPH משפיעה באופן עקיף על ירידה בתפקוד המיני
- השפיכה והזקפה מושפעות מהסימפטומים של ההגדלה השפירה של הפרוסטטה.

הגדלה שפירה של הפרוסטטה (הפרעה הנקראת בלעז B.P.H) היא דוגמה לתופעה שרבים נוטים להתעלם ממנה ולהזניח אותה, למרות שהיא בעלת השפעה על התפקוד המיני ושהטיפול בה עשוי לשנות ללא הכר את חיי המין.
גברים הסובלים מבעיה זו ממשיכים "לסבול בשקט", ומקבלים בהכנעה את גזר הדין כ"משהו שקשור לגיל". כתוצאה מכך הולך ומדרדר התפקוד המיני, ואיכות החיים נפגעת משמעותית.
בין הסימפטומים המאפיינים אדם הסובל מבלוטת ערמונית מוגדלת ניתן למצוא: חסימת שתן - ירידה בעוצמתו של זרם השתן, הססנות (קושי בהתחלת מתן שתן), טפטוף (קושי בסיום זרימת שתן) ותחושה של שלפוחית מלאה מיד לאחר ריקונה (בניגוד לדעה הרווחת, טונוס השרירים בפרוסטטה הוא זה שיוצר את החסימה, ולא גודלה); גריות יתר של שלפוחית השתן - כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן.
לפני 10 שנים, 70 אחוז מהסובלים מהגדלה שפירה של הערמונית הגיעו לניתוח בטן פתוחה, כאשר ידוע, שב-90 אחוז מהמקרים קיימת לאחר הניתוח בעיה של שפיכה לאחור, וכן ידוע שטיפול מוצלח בבעיית השתנה יכול להשפיע לטובה גם על התפקוד המיני.
כיום, בכ-70 אחוז מהמקרים של הפרעה בהשתנה ניתן טיפול תרופתי ולכן חשוב לבחור תרופה המטפלת ב-BPH, עם מינימום השפעה על חיי המין.
כאמור, קיימים מספר סוגי טיפול בבעיית ה- B.P.H. אלו כוללים טיפול ניתוחי וטיפול תרופתי. בכל הקשור לטיפול תרופתי, קיימים שני דורות של טיפול - דור ישן ודור חדש.
לדברי ד"ר גבי גילון, מהמחלקה האורולוגית בבית החולים בילינסון ומנהל המחלקה לאורולוגיה במרפאת "זמנהוף" של שירותי בריאות כללית בת"א, תרופות מהדור הישן עדיין נחשבות ליעילות, אבל כשנותנים אותן יש צורך בטיטרציה - התחלה ממינון קטן ועליה עד למינון שמתחיל להשפיע על המטופל. במקרה זה, יכולים לעבור שבועיים ומעלה עד שתהיה בכלל תוצאה יעילה מבחינת המטופל. "לעומת זאת, התרופות החדישות יותר, דוגמת התרופה קסטרל," הוא אומר, "מביאות אותנו מיד למנה הנדרשת ולהשפעה תוך 24-48 שעות. השפעתן ממושכת יותר והן מציגות פחות תופעות לוואי, ולכן הן נחשבות לידידותיות יותר לפציינט," הוא אומר ומפרט: "לתרופות הישנות בדרך-כלל יש תופעות לוואי כמו חולשה, ירידה בלחץ דם, השפעה על פליטת הזרע ועל היכולת המינית בכלל. תופעות לוואי אלו עלולות לפגוע באיכות החיים של הפציינט. בתרופות החדשות, לעומת זאת, ובעיקר בתרופה קסטרל (Xatral), ההשפעות האלה שוליות יותר כיוון שהתרופה היא יותר סלקטיבית לאזור הפרוסטטה. אפשר לומר, כי למרות שיעילותן של התרופות מהדור החדש היא פחות או יותר זהה, תופעות הלוואי משתנות מתרופה לתרופה, ולקסטרל יש יתרון במקרה זה."