שאלות נפוצות מפורום משפט ורשלנות רפואית

תשובה: התשובה לשאלתך היא חיובית, טופס הסכמה לניתוח הוא מסמך המבטא את הצעת המטפל לטיפול רפואי כלשהוא והסכמת המטופל לטיפול המוצע. כיום כל טיפול מחייב הסכמה ע"פ חוק זכויות החולה תשנ"ו-1996, ואי קבלת הסכמה מהווה הפרה שתוצאותיה יכולות להקים עילה של הפרת חובה חקוקה ע"פ פק' הנזיקין.
לפיכך כאשר מטפל לא נותן לך את המידע אודות הטיפול החילופי הוא מפר את הוראות חוק זכויות החולה על כל המשתמע מכך.

תשובה: רופא שיניים חייב בהסבר מקיף אודות הטיפול הרפואי לרבות הסיכויים והסיכונים שבו, ובכלל זה גם נזק נדיר חייב בדיווח ובלבד שהיה זה נזק צפוי. עליך להעמיד לרופא השיניים שלך את האפשרות לתקן את הנזק שנגרם ובכך להביא לסיום את הפרשה הכאובה.

תשובה: אם נגרם לך נזק במהלך האישפוז וכתוצאה ממנו, ויש קשר סיבתי בין תאונת הדרכים והנזק התוצאתי, יתכן שאפשר לצרף את הנזק העקיף הנ"ל שנגרם לך לנזק הישיר שנגרם לך בתאונת הדרכים. מכיוון שאת זכאית לפיצוי ללא אשם בגין תאונת הדרכים, הרי כל נזק שמצטרף אליו ונגרם בעטיו הוא בר פיצוי. תתייעצי עם עורך דין המטפל בתאונות דרכים.

תשובה: כדי להוכיח שהאיחור באיבחון מחלתו של הילד מגיעה לכדי רשלנות רפואית, יש להראות כי אמנם ניתן היה לאבחן את הפגם בשבוע השלישי לחייו וכי הצוות הרפואי התעלם מהסימנים ומהנתונים שעמדו לפניו, זאת ניתן לעשות באמצעות חוות דעת של רופא כירורג ילדים באמצעות הרשומה הרפואית שבה יש תיעוד של כל האבחנות והפעולות הרפואיות הרלבנטיות.

תשובה: ע"פ תקנות בריאות העם (שמירה על רשומות רפואיות) חייב מוסד רפואי לשמור על ספר הלידות בו מתועדות כל הלידות במשך 100 שנה. לעומת זאת מחייבות התקנות שמירה על התיק הרפואי של היולדת במשך 25 שנה, מכאן שגם אם יש רישום של הלידה ספק אם ניתן לאתר את התיק הרפואי לצורך חקירת המקרה המצער הנזכר בשאלתך.
מכל מקום גם אם ניתן לאתר תיק רפואי, התביעה התיישנה לאחר 7 שנים, ולא ניתן להגיש תביעה.

תשובה: אכן אופן הערכת הערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית היא בהתאם לראשי הנזק של הנפגע וצרכיו המיוחדים. מטבע הדברים לנפגעי שיתוק מוחין (CP) יש צרכים מיוחדים רבים כך שגובה הפיצוי הוא גבוה במיוחד, אך גם מושפע מתוחלת החיים הצפויה של הניזוק, גורם אשר עלול להקטין את סכום הפיצויים.
הסכום הגבוה ביותר שנפסק בתביעה לרשלנות רפואית של נפגע עם שיתוק מוחין היה כ - 10,000,000 ש"ח וזה קרה בתביעת סמדר עמר נ' קופת חולים, אך רוב התביעות מסתיימות בסכומים שנעים בין 4 - 8 מיליון ש"ח.

תשובה: אמנם אין חוק ישיר המתיר לרופא להסתיר מידע בנסיבות שתארת בשאלתך, אך קיימים חוקים רבים המחייבים חובת גילוי ודיווח. לפיכך התשובה לשאלתך היא לא רק שאסור לרופא להסתיר מידע אלא קיימת עליו חובת גילוי שאם הוא מפר אותה הוא צפוי להחשף לתביעה אזרחית בגין הפרת חוזה ופגיעה באוטונומיה.

תשובה: אכן השגת חוות דעת בתביעות רשלנות רפואית בנושא לייזר הוא בעייתי. הפסיקה בתחום זה היא בחיתוליה, ולכן יש לבחור בקפידה את עוה"ד שידע לתכנן ולהוביל את התביעה ע"פ העילה של טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת בניגוד לחוק זכויות החולה. לפיכך למרות הקושי, שלא תיפלי ברוחך ויש דרכים להתגבר על הקושי שבהשגת חוות דעת ישירה לאופן הטיפול באמצעות קבלת חוות דעת לעניין גובה הנזק בלבד.

תשובה: קראתי בעיון את שאלותיך - פניתם לפסיכולוג לצורך טיפול ובסופו של דבר בנכם התאבד בלא שידעתם דבר . זכותכם המלאה לברר מדוע והאם ניתן היה למנוע את ההתאבדות, האפשרות היחידה היא באמצעות הפסיכולוג.
הסוגיה של גילוי מידע ע"י מטפל לצד שלישי היא מורכבת ובארה"ב הוכרה אחריות של מטפל לאי גילוי המידע. גם אצלנו יש פסיקה הנוטה לכיוון ההכרה באחריות.
אני ממליץ לך להמתין לתוצאות התלונה אך לא הייתי תולה בממצאי הבדיקה תקווה גדולה מידי. בד"כ הבדיקות שטחיות ויצאות לידי חובה. הייתי מציע לך לנסות לקבל את הרשומה הרפואית של הפסיכולוג ולהמשיך משם.

תשובה: התשובה חיובית. זרע הוא נכס וככזה יש לבעליו זכויות עליו. השאלה היא אם ניתן להוכיח עובדתית את הפגיעה בזכות. בארץ יש פסיקה בעניין בהקשר אחר לגמרי- זכות אב לעשות שימוש בזרע בנו המנוח בהתנגדות האלמנה. בארה"ב הוכר פגם גנטי בזרע שנתרם מאחר כמקים עילת תביעה נגד בנק זרע.