חדשות בסרטן השד

לווי צמוד, אישי ומקצועי מהרגע בו נכנסת האישה בשער זה מה שמציעים ב ''מרכז ננסי רובין לבריאות השד'' שנחנך בטקס חגיגי ביום שני ה- 28.3 בבית החולים "מאיר" בכפר סבא.
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי. מידי שנה מתגלים כ- 4000 מיקרי סרטן שד חדשים בישראל. אבחון מוקדם של המחלה מעלה את סיכויי הריפוי לכ- 90%, כאשר אחת השיטות היעילות ביותר לאבחון מוקדם של סרטן השד היא צילום השד על ידי מכשיר ממוגרפיה.

מחקרים הוכיחו שסריקה יעילה באמצעות ממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ- 30%. בנוסף אף הוכח כי כאשר הטיפול ניתן במרכזים כוללניים, סיכוי הריפוי טובים יותר. נתונים אלו ואחרים היו הסיבה העיקרית להקמתו של מרכז בריאות שד כוללני במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא .

טיפול רפואי מקצועי, יחס אישי וצמוד הם דרך החיים והקו המנחה של הצוות הרפואי במרכז בבואו לסייע לנשים שחלו בסרטן השד. צוות זה המורכב מרופאים, אחיות וכן צוות פסיכו סוציאלי עובדים סוציאלים ופסיכולוגיים מתנהל כיחידה מגובשת היטב המקדיש עצמו לליווי האישה החל מבדיקות האבחון וכלה בכל הטיפולים הנדרשים בכל תחום.
עד היום היו פזורים שירותי האבחון והטיפול במחלה במחלקות שונות ברחבי המרכז הרפואי, מה שחייב את החולה להיטלטל בין האגפים השונים בבית החולים, תוך צורך בתאום מורכב של אנשי הצוות הרב מקצועי הממוקמים באגפים השונים.



במטרה לייעל ולשפר את השירות, הוחלט על הקמת המרכז הכוללני לבריאות השד, אשר יכלול את פעילות האבחון, הייעוץ והטיפול במחלה על ידי צוות רב מקצועי בו ירוכזו תחת קורת גג אחת כל השירותים החל משלב האבחון ועד שלב הטיפול.

שיפור השירות יאפשר שינוי בכמה פנים: עליית שיעור הפניות לבדיקות וגילוי בשלב מוקדם, עליה בשיעור האפשרות לריפוי, הפחתת שיעור התמותה וכמובן שיפור של איכות ותנאי הטיפול.
במסגרת המרכז החדש ימשיך להתבצע הליווי האישי של האישה ומשפחתה החל משלב האבחון, הטיפול והמעקב וכלה בהתמודדות עם המחלה (הפיזית והנפשית).
טלפון לבירורים: 7471485 09

במערך החדש שהוקם בבי"ח אסותא יוכלו חולים להתמודד עם הסרטן בכל שלבי הטיפול במסגרת פרטית : החל מבדיקות מתקדמות לאבחון, דרך התייעצות עם אונקולוגים מובילים וכלה בטיפול מתקדם ובניתוחי שחזור.

ייחודו של השירות שהוא מספק סביבה המאפשרת נוחות מירבית לחולה והתחשבות בלוח הזמנים שלו, וכל חולה יכולה לבחור את הרופא האישי שיטפל בו.

השירות האונקולוגי מציע מערך שלם החל משלב הגילוי באמצעות מכשירי אבחון מתקדמים ( סורקי Pet CT , ממוגרפיה, קולונסקופיה וירטואלית, וכו'), כירורגיה וטיפול תרופתי ע"י מערך היועצים המורכב מרופאים המובילים בארץ, דרך טיפולי כימותרפיה וכלה בשחזורים.

הצוות הרב מקצועי כולל אונקולוג מומחה, אחות, עובדת סוציאלית ודיאטנית. בית החולים מעמיד גם לרשות החולים "שירות אחות אישי" טלפוני הפועל 24 שעות ביממה ומספק תשובות לשאלות בכל הקשור לטיפול במחלה, בסימפטומים ובמקרי חירום.
השירותים ניתנים למבוטחי כל קופות החולים בעלי ביטוח משלים. לפרטים יש לדבר עם האחות המתאמת, יופי, בטלפון 5201563 03

למעלה מ-40% מהנשים החולות בסרטן השד עוברות הקרנות בעקבות ניתוח. מחקר חדש קובע כי כיום, אין עוד סיכון לנזק ללב כתוצאה מההקרנות.

מחקרים בשנות ה-70' הוכיחו, כי טיפול בסרטן השד באמצעות הקרנות חשף את הלב לקרינה והגביר את הסיכון לטווח הארוך למוות ממחלת לב. הטיפול בהקרנות לא הופסק מפני שהיתרון בצמצום הסיכון לחזרת המחלה גבר על הסיכון ללב. אולם במשך השנים התקדם הטיפול בהקרנות ורמת הדיוק במתן המנות עלתה.

מחקר חדש, שהתפרסם ב-Journal of the National Cancer Institute ב-16.3.05, קובע כי הסיכון ללב כתוצאה מההקרנות צומצם באופן משמעותי ואולי אף אינו קיים עוד. ד"ר שרון ג'יורדנו ממרכז הסרטן אנדרסון באוניברסיטת טקסס, העומדת בראש המחקר, שולחת מסר מרגיע לנשים העומדות לעבור הקרנות לטיפול בסרטן השד: "ההקרנות הן בטוחות".

ד"ר ג'יורדנו ועמיתיה חקרו את תיקיהן הרפואיים של חולות סרטן השד שטופלו בין השנים 1973-1979, 1980-1984, 1985-1989. נדרש מעקב ארוך טווח מפני שההשפעות של ההקרנות על הלב עשויות להופיע רק לאחר 10 שנים. החוקרים השוו בין 13,998 נשים שלקו בסרטן בשד השמאלי סמוך ללב, כלומר כשהטיפול עלול לחשוף את הלב לקרינה פוטנציאלית גבוהה יותר לבין 13,285 נשים עם סרטן בשד הימני.

במחקר התגלה כי בקרב הנשים שטופלו בשנות ה-70' שיעור התמותה ממחלת לב בתוך 15 שנים אצל נשים שלקו בסרטן בשד השמאלי היה 13.1%, בהשוואה ל-10.2% בקרב המקרים של סרטן בשד ימין.
לעומת זאת, בקרב הנשים שטופלו בסוף שנות ה-80' כמעט ולא קיים הבדל בין שתי הקבוצות 5.8% מהנשים שלקו בסרטן בשד השמאלי נפטרו כתוצאה ממחלת לב תוך 15 שנה, בהשוואה ל-5.2% מהנשים שלקו בסרטן בשד ימין.

המחקר אינו משווה את התוצאות לשיעור התמותה בקרב נשים שלא עברו הקרנות. מחלות לב עדיין מהוות את גורם המוות הראשון במעלה בקרב כלל הנשים. בשנת 1989 שיעור התמותה ממחלות לב בקרב נשים מגיל 20 ומעלה עמד על 397 לכל 100,000, לפי נתוני המרכזים לפיקוח ומניעת מחלות. ניתן להסיק מנתון זה ש-15 שנים מאוחר יותר הגיע שיעור התמותה הכללי ל-5.79%.

ב-13 באפריל 2005 המליץ פנל היועצים של האפ.די.איי לאשר שתלי סיליקון מתוצרת חברת "מנטור", יום לאחר שדחה מוצר דומה מהחברה המתחרה "אינמד" בשל היעדר הוכחות מספקות ביחס לבטיחותם ועמידותם בפני קרעים ונזילות.

ההחלטה, שנתקבלה בפאנל בהצבעה של שבעה נגד שניים, כללה תשעה תנאים, ביניהם:

המועמדות להשתלה חייבות לחתום על טפסי הסכמה מדעת ביחס לסיכונים, כולל הסיכון לקריעת השתל והצורך בהסרה או החלפה.

החברה מורשית למכור את השתלים רק למנתחים פלסטיים מורשים שעברו הכשרה מיוחדת בה הודרכו כיצד לצמצם את הסיכויים לקריעת השתלים.

בקרה קפדנית יותר בענייני בטיחות, כולל השלכות על נשים הרות
חיוב מתן הדרכה לרופאים ולמטופלות

על החברה להקים מרשם לאומי של מושתלות לצורך מעקב ארוך טווח ולהמשיך במחקרים פורמלים כדי לגלות באיזו תכיפות נקרעים השתלים במשך תקופה של 10 שנים, נתון שלמעשה עדיין אינו ידוע לאף אחד.

לאור העובדה שקרעים בשתל אינם גורמים לתסמינים מיידיים, על הנשים המושתלות לעבור סריקת MRI חמש שנים לאחר הכנסת השתל, ולאחר מכן מידי שנתיים. במקרה של קרע עליהן לשקול את הוצאת השתל הקרוע על מנת לצמצם ככל האפשר את הסיכון לדליפת סיליקון לחזה ולאיברים אחרים.

ב-1992 הוצאו שתלי הסיליקון מהשוק בארה"ב בעקבות חשש בציבור מפני השלכות בריאותיות של השתלים הן ברמה המקומית כתוצאה מקרע בשתל והן ברמה הכוללת והחמורה של מחלות ברקמת החיבור.
בעשור האחרון אושרו השתלים רק לשחזור לאחר סרטן שד ורק בהקשר של ניסויים ארוכי טווח.

האפ.די.איי אינו מחויב לקבל את המלצת הפאנל והוא אמור להחליט סופית בקרוב על עמדתו (המועד לכך אינו ברור). בעבר נדחתה המלצת פנל יועצים לחזור ולהרשות שימוש בשתלי סיליקון.

בעקבות ההצבעה של יועצי האפ.די.איי, קראו ששה ארגוני בריאות נשים בארה"ב לקונגרס לבדוק את העניין לעומק.

את עמדת עמותת "אחת מתשע" בנושא מבטאת מנכ"לית העמותה, נורית טולנאי, בראיון שנתנה לאתר חדשות MSN ב- 21.4.05 : "הטענה שלנו היא שעד שלא יהיו מחקרים ארוכי טווח שיקבעו בוודאות שהסיליקון אינו מהווה סכנה, אין כל סיבה להשתמש בחומר זה ולא ב'סליין'. במהלך השנים קבלנו לפחות שתי פניות מנשים שחלו במחלות עצביות לאחר שהושתל בגופן סיליקון. מטרת העמותה היא ליידע את הנשים על הסכנות הטמונות בתהליך. אנו חוששות שכאשר הרופא אומר לאשה בבטחון שלא הוכח שיש קשר בין סיליקון וסרטן היא תקבל את דעתו ללא עוררין.

הבעיה עם הסיליקון היא שגם אם הוא דולף, אי אפשר להרגיש את זה או לראות. לעומת זאת ידוע שה'סליין', שהם מים פיזיולוגיים, לא מזיקים כאשר הם דולפים. ואנו שואלות : האם לא עדיף לעבור עוד ניתוח או שניים במהלך החיים מאשר להחדיר לגוף חומר שבטיחותו טרם נבדקה לאורך זמן ויכול לגרום לגוף נזקים בלתי הפיכים? נכון שסטטיסטית אין נשים רבות שניזוקו מהסיליקון, אבל בחיים הסטטיסטיקה אינה רלבנטית. החיים של הנפגעת הם 100 אחוז".