חדשות סרטן השד

ארומזין, תרופה מעכבת ארומאטז, אושרה לטיפול בסרטן שד מוקדם בנשים שלאחר גיל המעבר, אשר להן סרטן שד המגיב לאסטרוגן, ולקחו כבר טמוקסיפן במשך שנתייםשלוש. כך יקבלו נשים אלו סך הכל חמש שנים רצופות של טיפול הורמונלי (שיתחיל בטמוקסיפן ויסתיים בארומזין).

שימוש חדש לארומזין
ארומזין אינה תרופה חדשה. היא אושרה בשנת 1999 לטיפול בסרטן שד מתקדם אצל נשים שלאחר גיל המעבר, שהגידולים שלהן הפסיקו להגיב לטמוקסיפן.

תרופות דומות לארומזין כוללות את התרופות מעכבות הארומאטז ארימידקס ופמרה. תרופות אלה ניתנות לחולות סרטן השד שלאחר גיל המעבר שגידוליהן רגישים לאסטרוגן, על מנת להוריד את רמת האסטרוגן בגוף ולמנוע את התפתחות הגידול.

האישור המקורי לטיפול בארומזין בסרטן שד מתקדם נשאר על כנו. ההחלטה האחרונה של ה-FDA רק מרחיבה את היקף אפשרויות הטיפול גם לנשים עם סרטן שד מוקדם, אשר קיבלו כבר טיפול של שנתיים-שלוש בטמוקסיפן.

על פי Pfizer, יצרנית התרופה, נטילת התרופה אסורה על נשים שלפני גיל המעבר או נשים בהריון.
על פי ההודעה לעיתונות של Pfitzer, ה-FDA אישר את השימוש החדש בתרופה בעקבות מחקר שהקיף למעלה מ-4,700 חולות סרטן שד הרגיש לאסטרוגן, לאחר גיל המעבר. המחקר פורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine* במרץ 2004.

כל הנשים במחקר נטלו טמוקסיפן במשך שנתיים-שלוש. לכמחצית מהנשים נתנו לאחר מכן ארומזין, בעוד שהיתר המשיכו ליטול טמוקסיפן. כל אחת מן הנשים קיבלה טיפול הורמונלי של חמש שנים בסך הכל. הנשים לא ידעו איזו תרופה הן מקבלות.

בקרב הנשים שקיבלו ארומזין לאחר טמוקסיפן, שיעור ההישנות של הסרטן היה נמוך ב-32% מן הקבוצה השניה. "נטילת ארומזין לאחר שנתיים עד שלוש של טיפול בטמוקסיפן משפרת משמעותית את סיכויי אי-ההישנות הסרטן לעומת הנטילה הסטנדרטית של חמש שנים טמוקסיפן", כתבו החוקרים.
תופעות לוואי חמורות היו נדירות במחקר.

מעכבי ארומאטז
ארומזין הינו חלק ממשפחה חדשה של תרופות נגד סרטן הנקראת מעכבי ארומאטז, וכוללת גם את הפמרה והארימידקס. במחקר דומה שנערך לאחרונה באוסטריה, הושוו הארימידקס והטמוקסיפן. התוצאות, שפורסמו באוגוסט בכתב העת The Lancet, הראו פחות הישנויות בקרב נשים שנטלו ארימידקס לאחר שנתיים של נטילת טמוקסיפן, במקום להמשיך עם הטמוקסיפן.

גם הפמרה התגלתה כעדיפה על המשכת נטילת הטמוקסיפן, במחקר אחר שהוצג במאי בפגישה השנתית של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ראו הידיעה: "פמרה יעילה יותר מטמוקסיפן במניעת הישנות סרטן השד" ב"חדשות מהעולם" - 26/5/2005 (.

אף אחד מן המחקרים הללו לא ערך השוואה בין מעכבי הארומאטז השונים לבין עצמם.

ידוע כי מעכבי הארומאטז גורמים לפחות בעיות של קרישי דם בהשוואה לטמוקסיפן, אך ליותר בעיות של בריחת סידן ושברים. בהיותן תרופות חדשות, עדיין יש הרבה מה ללמוד עליהן. מחירם של מעכבי הארומאטז גבוה יותר בהשוואה לטמוקסיפן, שקיים כיום גם כתרופה גנרית.

כמו הטמוקסיפן, גם מעכבי הארומאטז מכוונים לאסטרוגן, אשר משמש כחומר הדלק של חלק מסרטני השד (אם כי לא כולם). הטמוקסיפן חוסם את קולטני האסטרוגן בתאים. הוא משמש למעשה כמו מכסה הדלק ברכב כשהוא מונע מן ה"דלק" (אסטרוגן) להיכנס ל"מיכל" (התאים).

מעכבי הארומאטז פועלים באופן שונה. הם מעכבים את האנזימים הנחוצים ליצירת האסטרוגן, וכך למעשה אין "דלק" שיכנס ל"מיכל".

הטמוקסיפן תפס חלק מרכזי בטיפול בסרטן שד ביותר מ-20 השנים האחרונות. הוא נלקח לרוב במשך חמש שנים לאחר ניתוח, כימותרפיה והקרנות, על מנת להקטין את סיכויי הישנות המחלה.

* American Cancer Society, What are the key statistics for breast cancer? Coombes, R. The New England Journal of Medicine, March 11, 2004; vol 350: pp 1081-1092

טיפול בתרופה ארימידקס (אנסטרזול) לאחר שנתיים של טיפול בטמוקסיפן יעיל יותר במניעת הישנות סרטן השד בהשוואה לחמש שנות טיפול בטמוקסיפן בלבד. כך נתגלה במחקר שהתפרסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2005 (V. 366, 2005, 455-462).

חוקרים באוסטריה ובגרמניה בדקו 3,200 נשים לאחר גיל המעבר. לקבוצה אחת ניתן טמוקסיפן בלבד במשך חמש שנים, לאחרת הוחלפה התרופה בארימידקס. לאחר שנתיים של מעקב, היה שיעור הישנות המחלה בקרב קבוצת הארימידקס נמוך ב-40% מהקבוצה שקיבלה טמוקסיפן בלבד.

בקרב הנשים שנטלו ארימידקס נתגלו יותר מקרים של שברים בעצמות אך פחות מקרים של קרישי דם.
לדברי אחד החוקרים, ריימונד ג'אקז מהאוניברסיטה הרפואית של וינה, המחקר מוכיח כי "נשים לאחר גיל המעבר המקבלות טמוקסיפן כטיפול תומך צריכות לעבור לארימידקס לאחר שנתיים של טיפול". יחד עם זאת, עדיין יש מקום להמשיך ולחקור מהו הרצף ומשך הטיפול הטוב ביותר.

טמוקסיפן וארימידקס יעילים במיוחד בטיפול בגידולים בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן.
ארימידקס נמנית עם קבוצת התרופות "מעכבות הארומאטז", המעכבות את האנזימים החיוניים ליצירת האסטרוגן בגוף.

מחקר זה בא בעקבות ממצאי מחקר שפורסמו באותו כתב עת בשנת 2002, לפיהם טיפול תומך של חמש שנים בארימידקס עדיף על טמוקסיפן במניעת הישנות סרטן השד בקרב חולות סרטן שד מוקדם לאחר גיל המעבר, בעלות קולטנים חיוביים. בקרב הקבוצה שקיבלה ארימידקס נצפו יותר מקרים של שברים, אולם באופן כללי הסבילות לתרופה היתה טובה יותר מאשר לטמוקסיפן.

רוצים לדעת עוד? לארכיון חדשות סרטן השד